364-0206

תקציר
מטרות המחקר בתכנית המקורית היו: 1. להשלים אילן הייחוסין של העדר הישראלי ע"י הוספת מידע מחו"ל שלא כלול בבסיס הנתונים של ספר העדר, 2. להקים מערך נכון יותר לחישוב של ריבוי בשארות המתחשב בכל אילן הייחוסין הידוע של כל הפרטים באוכלוסיית ההולשטין הישראלי, ו- 3. להגיע לאלגוריתם מדויק לחישוב ריבוי בשארות אשר ניתן להפעילו מהמחשב של כל משק.
בבסיס הנתונים של ספר העדר הישראלי קיים אילן יוחסין כמעט מלא של כל הפרות שנחלבו מ-1985, ושל הפרים שנולדו מ-1960. לפני התאריכים האלה קיים רישום חלקי. עד שנות השישים היה יבוא פרים מחו"ל. מאז חלק גדול של פרי ישראל הם בני פרי חו"ל, בעיקר מארה"ב. בשנים האחרונות הרבה מהפרות בארץ הוזרע עם זירמה מחו"ל.
בשנה הראשונה של המחקר השלמנו את אילן היוחסין של פרי חו"ל לפי המאמרים ב"משק הבקר והחלב" משנות השישים, קבצי "אינטרבול" ולפי האתר של אגודת ההולשטיין של ארה"ב. השוונו בין האלגוריתם של קווס ובין האלגוריתם של מייסון ולו לחישוב שיעור גידול בשארות של כלל אוכלוסיית הבקר. שני האלגוריתמים דורשים רשימה של כל הפרטים באוכלוסיה עם ההורים של כל פרט. מתברר שהאלגוריתם של מייסון ולו מהיר בהרבה מהאלגוריתם של קווס, שהוא פשוט יותר. לכן, בהתאחדות מגדלי בקר החליטו ליישם את האלגוריתם של מייסון ולו לחישוב שיעור הריבוי השארות עבור כל זיווג המוצע ע"י המזריע. בשנתיים האחרונות של המחקר עקבנו אחרי שילוב האלגוריתם לחישוב ריבוי בשארות בשגרת העבודה של הרפתן. כמו כן הכנסנו את שיעורי הריבוי בשארית של הפרים בדו"ח פרים.