דוח מסכם לתכנית מחקר מספר 364-0206-08

 

פיתוח תכנית לחישוב ריבוי בשארות בעדר הבקר הישראלי

 

מוגש לקרן הנהלת ענף בקר

ע"י

יהודה ולר  - המחלקה לבקר וגנטיקה, המכון לבעלי חיים, מינהל המחקר החקלאי, בית דגן

אפרים עזרא -  התאחדות מגדלי בקר, פארק התעשיה קיסריה

 

 

מבוא

כל תכנית טיפוח מודרנית גורמת לעליה בשיעור ריבוי בשארות, שבדרך כלל גורם לתופעות שליליות בגידול בעלי חיים.  באוכלוסיית ההולשטיין בארה"ב נמצא שכל עליה באחוז ריבוי בשארות עד 7% גורמת לירידה של 35 ק"ג חלב בתחלובה.  מעל 7% של ריבוי בשארות, כל עליה באחוז נוסף גורמת לירידה של 55 ק"ג..  בארה"ב העריכו שיעור ריבוי בשארות ממוצע של 5.1% עבור פרות הולשטיין בשנת 1990 . בבריטניה החל מ-1992 שיעור הריבוי בשארות עלה ב-0.17% לשנה.  ב-2002 ממוצע הריבוי בשארות היה 2.64% לנקבות ו-3.06% לזכרים. 

בעבר לא חושב שיעור ריבוי בשארות עבור אוכלוסיית הבקר הישראלית.  מסוף שנות השמונים קיים בארץ מערך לצמצום ריבוי בשארות ביוזמתו של ד"ר חיים שטורמן ז"ל.  לפני ההזרעה מקיש המזריע למסופון את פרטי הזיווג המוצע, והמסופון מתריע על זיווג המביא לגידול בשארות השווה או מעל 3.125%.  למרות שמערכת זו ייחודית בעולם, ההגנה שהיא נותנת חלקית בלבד; (א) עבור ההורים מניחים שיעור ריבוי בשארות אפס (ב) בחישוב נכללים 3 דורות אחורה מכיוון הזכר בלבד.

 

מטרות המחקר

מטרות המחקר היו: 1. להשלים את אילן היוחוסין של העדר הישראלי ע"י; (א) - הוספת מידע מחו"ל שלא כלול בבסיס הנתונים של ספר העדר (ב) השלמת נתונים באמצעות מחקר ברישום היסטורי של הבקר הישראלי., 2. להקים מערך נכון יותר לחישוב של ריבוי בשארות המתחשב בכל ההורים הנמצאים באילן היוחוסין ו- 3. לפתח אלגוריתם מדויק לחישוב ריבוי בשארות אשר ניתן להפעילו מהמחשב של כל משק.

 

תוצאות

בבסיס הנתונים של ספר העדר הישראלי קיים אילן יוחסין כמעט מלא של כל הפרות שנחלבו מ-1985, ושל הפרים שנולדו מ-1960.  לפני התאריכים האלה קיים רישום חלקי.  עד שנות השישים היה יבוא פרים מחו"ל.  מאז חלק גדול של פרי ישראל הם בני פרי חו"ל, בעיקר מארה"ב.  בשנים האחרונות הרבה מהפרות בארץ הוזרעו בזירמת  פרי חו"ל. 

בשנה הראשונה של המחקר השלמנו את אילן היוחסין של פרי חו"ל לפי תיעוד מדריכי שה"ם, אגודות להזרעה כפי שהופיעו ב"משק הבקר והחלב" ובקטלוגים של פרים משנות השישים, קבצי "אינטרבול" ולפי אתר של אגודת ההולשטיין של ארה"ב.  השוונו בין האלגוריתם של קווס ובין האלגוריתם של מייסון ולו לחישוב שיעור גידול בשארות של כלל אוכלוסיית הבקר.  שני האלגוריתמים דורשים רשימה של כל הפרטים באוכלוסיה עם ההורים של כל פרט.  בניתוח נכלל כל הפרות עם רישום חלבון, העגלות שהורעו במשך 2002-2004, הפרים שעבדו במשך 2002-2004, ההרים, הסבים וכל הורי הסבים של הפרטי הנ"ל.  הניתוח כלל 643,287 פרות ו-2,707 פרים.  הפרות נולדו בין 1923 ו-2003, והפרים נולדו בין 1919 ו-2003.  הניתוח גם כלל 452 פרי ארה"ב וקנדה עם אומדן ריבוי בשארות לפי מבחן ארה"ב (http://aipl.arsusda.gov/). מספר פרים ופרות בניתוח לפי שנת לידה מופיעים בציור 1.

 

ציור 1. מספר פרים ופרות בניתוח לפי שנת לידה

 

 

אחוז הפרות עם הורים ידועים לפי שנה הלידה מופיעים בציור 2, ואחוז פרים עם הורים ידועים לפי שנת לידה מופיעים בציור 3.

 

 

ציור 2. אחוז הפרות עם הורים ידועים לפי שנה הלידה

 

 

 3. אחוז הפרים עם הורים ידועים לפי שנה הלידה

 

 

 

שני ההורים היו רשומים עבור 549,424 פרות (85%), ו-2,086 פרים (77%).  יש רישום מלא של פרים החל מ-1964, ורישום מלא של פרות החל מ-1984.  מ-1976 עד 1983 יש רישום כמעט מלא של אבות של פרות, אבל לא אמהות.  החל מ-1958 האב ידוע עבור רוב הפרים.  לרוב הפרים מזני בשר שהזריעו פרות בעדר החלב לא נרשמו ההורים.  קיים מעט מאוד פרים ופרות עם אם ידועה ואב לא ידוע.  לפי האלגוריתמים שהשתמשנו לחישוב ריבוי בשארות, רק לפרטים עם שני הורים רשומים יהיו ריבוי בשארות חייבי.

מתברר שהאלגוריתם של מייסון ולו מהיר בהרבה מהאלגוריתם של קווס, שהוא פשוט יותר.  לכן, בהתאחדות מגדלי בקר החליטו ליישם את האלגוריתם של מייסון ולו לחישוב שיעור הריבוי השארות עבור כל זיווג המוצע ע"י המזריע במחשב המשק.  ממוצעי שיעור הריבוי בשארות עבור פרות ופרים לפי שנת לידה מופיעים בציור 4. 

 

 

ציור 4. ממוצעי שיעור הריבוי בשארות עבור פרות ופרים לפי שנת לידה.

 

העקומה של הפרים הייתה פחות יציבה בגלל מספר הפרים הקטן שנולדו בשנה אחת.  ממוצע שיעור ריבוי בשארות עבור פרים ופרות שנולדו ב-2000 היו 1.7%. החל מ-1976, מקדם הרגרסיה של ריבוי בשארות על שנת הלידה היה 0.054% לשנה עבור פרים, ו-0.079% לשנה עבור פרות. למרות המערכת לצמצום ריבוי בשארות בתכנון הזיווג, היו 388 פרות עם ערך ריבוי בשארות מעל 0.25. עבור כולם, אב הפרה היה גם אב האם. שיעור הריבוי בשארות הגבוה ביותר היה 38%.  היו 446 פרים עם ערך ריבוי בשארות מעל 1%.  היו 22 פרים עם ריבוי בשארות > 10%, 21 מתוכם היו פרי חו"ל.  ב-16 מקרים אותו הפר היה גם אב האם ואב האב.  מתוך 22 הפרים, היו שלושה פרים עם ריבוי בשארות > 25%.  אחד, שמש, היה פר ישראלי.  עבור שלושת הפרים אב הפר היה גם אב האם. היו ששה פרים ישראליים עם ריבוי בשארות > 5%.  רק פר אחד, גלביה, חזר לשימוש רחב לאחר מבחן הצאצאים.

בשנתיים האחרונות של המחקר עקבנו אחרי שילוב האלגוריתם לחישוב ריבוי בשארות בשגרת העבודה של הרפתן. כמו כן הכנסנו את שיעורי הריבוי בשארית של הפרים בדו"ח פרים.

 

סיכום

כללית שיעור ריבוי בשארות בארץ נמוך מאוכלוסיות הולשטיין אחרות.  יונג וסיקורה (1996) העריכו שיעור ריבוי בשארות ממוצע של 5.1% עבור פרות הולשטיין בארה"ב בשנת 1990, הרבה מעל ה-0.9% שנמצא בניתוח שלנו.  עבור עגלות ילידי 2003 ממוצע הריבוי בשארות היה 1.9% בארץ, לעומת 3.9% בדנמרק, ו-3.1% בברטניה.  היו 213 פרי ארה"ב וקנדה עם ערכי ריבוי בשארות חיוביים.  המתאם בין ריבוי בשארות לפי הניתוח שלנו ובארה"ב עבור הפרים האלה היה 0.92. מקדם הרגרסיה עבור ערך ריבוי בשארות בארה"ב על המבחן בישראל היה 0.94 עם חיתוך ציר Y של 0.07.

 

ספרות:

Weller, J. I., and Ezra, E. (2005) Analysis of inbreeding in the Israeli Holstein dairy cattle population.  Proc. 2005 Interbull Meeting.  Uppsala, Sweden. 33; 85-87.

           

לכל המבזקים....
office@milk.org.il פקס: 972-3-9564766 טל: 972-3-9564750 דרך החורש 4 , ת"ד 97, יהוד 5647003
מופעל באמצעות מעוף - מגוון אפקט