תקציר
השווינו את נתוני ההזרעה בין שני מקורות מידע: רפתן מול מזריע, על בסיס מדגם של 1942 פרות מארבעה קיבוצים גדולים. בהשוואה זאת התגלו 53 פרות (2.7%) עם סתירה בין זהות האב הנרשם במשק ובין זהות האב ברישום המזריע. ההשערה היא שנתוני המשק מהימנים יותר מנתוני המזריע, ולכן עדיף להשתמש בהם לייחוס אבהות. אותרו 216 פרות חיות עם דיווח אבהות סותר מ-26 משקים קיבוציים שנולדו בשנים 1999-2006. מספר הפרות היה בין 2 ל-22 למשק ובין 1 ל-6 לפר. נשלחו רשימות פרות למשקים עם הסבר על הפרויקט והוראות כיצד לדגום את הפרות באמצעות מברשות וגינליות. המברשות מיועדות למשלוח בדואר אל המעבדה. נתקבלו במעבדה מברשות המכילות תאים למיצוי דנא של 61 פרות מ-14 משקים. כמו כן, התקבלה זרמה של פרים הרשומים כאבות הפרות מחברת "שיאון" להזרעה מלאכותית. ב-31% מהדוגמאות זהות האב המדווח הייתה שגויה הן בדיווח המשק והן בדיווח המזריע. ב-43% מהמקרים דיווח הרפתן היה נכון ודיווח המזריע היה שגוי, ב-26% מהמקרים דיווח הרפתן היה שגוי ודיווח המזריע היה נכון. ההפרש בשיעור האימות של פי 1.6 לא היה מובהק סטטיסטית במדגם שנבדק. יוצרה רשימה של 61 פרות עם פירוט הדיווח של המזריע והרפתן ועדכון לגבי זיהוי גנטי לפי פר לתיקון ברשומות המשק וספר-העדר.
מבוא
הזרעה של פרה בעדרי בקר לחלב בארץ מדווחת פעמיים הן על ידי הרפתן במשק והן על ידי המזריע. בשני המקרים מתבצעת הקלדה של הנתון הרשום על נייר. כל דיווח כולל את תאריך וזהות הפר המזריע. נתוני המזריע נבחנים בלשכת השרות של התאחדות מגדלי-בקר. עד עתה, נערכו בדיקות אימות אבהות על בסיס נתוני המזריע כפי שמופיעים במאגר הנתונים של מחשב התאחדות מגדלי-בקר. לאחרונה, השוונו את נתוני ההזרעה בין שני מקורות מידע: רפתן מול מזריע, על בסיס מדגם של 1942 פרות מארבעה קיבוצים גדולים. בהשוואה זאת התגלו 53 פרות (2.7%) עם סתירה בין זהות האב הנרשם במשק ובין זהות האב ברישום המזריע. ההשערה היא שנתוני המשק מהימנים יותר מנתוני המזריע, ולכן עדיף להשתמש בהם לייחוס אבהות.
מטרות המחקר
1. לאסוף נתוני משק על ההזרעות מכלל הקיבוצים ולקבוע את שיעור האי-התאמה בין שני הרישומים של מזריע ומשק.
2. לבצע אימות אבהות ברמת הדנ"א למדגם מייצג של פרות בעלות רישום סותר.
3. להשוות בין דיווח הרפתן והמזריע לבין זיהוי אבהות על בסיס הסמנים הגנטיים.
ביצוע המחקר
אותרו 216 פרות חיות מ-26 משקים קיבוציים שנולדו בשנים 1999-2006. מספר הפרות היה בין 2 ל-22 למשק ובין 1 ל-6 לפר. נשלחו רשימות פרות למשקים עם הסבר על הפרויקט (נספח 1) והוראות כיצד לדגום את הפרות באמצעות מברשות ואגינליות (נספח 2). המברשות מיועדות למשלוח בדואר אל המעבדה. נתקבלו במעבדה מברשות המכילות תאים למיצוי דנא של 61 פרות מ-14 משקים. בוצעה הפקת דנא רובוטית של הדוגמאות, בפורמט של צלחת המכילה 96 מקומות (איור 2). כמו כן, התקבלו מאגודת שיאון להזרעה מלאכותית מנות זרמה של פרים המהווים אבות על פי שני סוגי המידע (מזריע ורפתן). דנא הופק מזרמת הפרים כדי לאפשר השוואה ל-דנא הפרות באמצעות סמנים גנטיים.
זיהוי גנטי
זהות האב של הפרות נבדקה באמצעות מערך של 11 סמנים גנטיים תוך השוואת הפר הרשום במערכת ספר העדר והפר המדווח במשק Weller et al. 2006; Ron et al). 2003, 2006).
איור 1: הוצאת מטוש לקראת הפקת דנא
איור 2: הפקת דנא ממטושים ואגינליים בצלחת של 96 דוגמאות
תוצאות
התוצאות מופיעות בטבלה 1. ב-19 מיקרים (31%) זהות האב נשללה לפי דיווח הרפתן והמזריע. דיווח הרפתן היה נכון ב-26 מיקרים לעומת 16 מיקרים שדיווח המזריע היה נכון. הבדל לא מובהק במבחן כי בריבוע (p=0.12). התוצאה המפתיעה היא השיעור הגבוה של שלילת אבהות על ידי שני מקורות הדיווח: מזריע ורפתן. דרושה בדיקה נוספת של המקרים שנבדקו כדי לבחון אם היו מספר רב של המלטות באותו לילה או המלטות בשבת שיכלו לגרום להחלפת וולדות ולשיעור גבוה של טעות בדיווח על אבהות.
מסקנות
1. קבוצת הפרות המציגה אי-התאמה בדיווח על זהות האב על ידי הרפתן והמזריע היא קבוצה המאופיינת בשיעור טעות גבוה.
2. דיווח הרפתן היה מדויק יותר מזה של המזריע לגבי קבוצת הפרות שנבדקה אם כי ההפרש של פי 1.6 לא היה מובהק סטטיסטית במדגם שנבדק.
3. לא ניתן לשקלל באופן דיפרנציאלי את איכות הדיווח של מזריע ורפתן במקרים של דיווח סותר לכן כדאי להמשיך את המחקר ולהגיע לעוצמה סטטיסטית גבוהה יותר.
4. ניתן לתקן את נתוני ספר-העדר לפי הזיהוי הגנטי של אבהות עבור 61 פרות.
טבלה 1. אימות אבהות של פרות עם דיווח סותר
פרסומים
מ. רון, ר. דומוחובסקי, א. עזרא ו-י. ולר. 2007. בחינת הדיוק בקביעת אבהות על בסיס נתוני מזריע ומשק. משק הבקר והחלב (בהדפסה).
