דו"ח מחקר ל 2009 המוגש למועצה לענף החלב בישראל

 

בחינת הקדמת מועד הגמילה ביונקים (8 לעומת 4 שבועות).

דו"ח מדעי זה המוגש ע"י גבי עדין - שה"מ, המחלקה לבקר, מציג תוצאות ניסוי מקיף שבוצע במסגרת פרויקט 870-1536-09

 


מבוא:

אחד הדרכים האלטרנטיביות לבחינה היא האם הקדמת מועד הגמילה ביונקים (מ-8 שבועות ל 4 שבועות) רצויה וכלכלית. בעבודות שנערכו לאחרונה באוניברסיטת פנסילבניה נבחנה השפעת מועד הגמילה על ביצועי היונק (בעבודות אלו בדקו הקדמת מועד הגמילה לגיל 3, 4, ו-6 שבועות ביחס לסטנדרט של 8 שבועות). הנחת העבודה הייתה שביונקים, התפתחות הפפילות בכרס והגברת הפעילות המטבולית בה, מתרחש לא לפני גיל של שלושה שבועות. הזנת יונקים בתערובת סטרטר חיונית בגין עיכול מרכיב העמילן בגרעינים, המעודד יצור חומצות שומן נדיפות (חומצה פרופיונית אך בעיקר חומצה בוטירית) שתפקידם לעודד את התפתחות הפפילות ע"י אספקת אנרגיה זמינה לדופן הכרס. יונק המגיע לשלב בו מערכת העיכול מפותחת דיה, יכול ברמה הפיזיולוגית להיגמל מהזנה בחלב או תחליף חלב.
תוצאות הניסויים הנ"ל מראות שמשקל הגוף בגיל 8 שבועות היה זהה בכל היונקים ללא קשר לטיפול. היונקים כמעט הכפילו את משקל הלידה, נתון המהווה אמת מידה טוב לממשק הגידול. גם מדדי הגובה היו זהים. כמו כן לא נמצאו הבדלים במדדים בריאותיים בין הטיפולים. מועד הגמילה לא השפיע על תנובת החלב בתחלובה הראשונה, ועל שיעור השומן והחלבון. על מנת להימנע מלקיחת סיכונים והליכה ב"דרך הבטוחה" המליצו החוקרים לגמול את היונק בגיל 4 שבועות ולא לפני כן, בעיקר מכיוון שבגיל מוקדם יותר, הצריכה הוולונטרית של תערובת סטרטר הייתה נמוכה ולא מספקת. להערכת החוקרים, במחירים הנוכחים של אבקות החלב, ההבדל בין גמילה ב 4 לעומת 8 שבועות יכול להסתכם בחסכון של כ 55$ ליונק. ממצאי ניסוי זה עשויים לתרום להבנה מקצועית של משמעות הקדמת הגמילה בצד היתרון הכלכלי בחסכון הוצאות הגידול.


מטרות העבודה:

לבחון האם ניתן להקדים את מועד הגמילה של היונקים מבלי לפגוע בביצועים. ואם כן, האם ניתן לחסוך בהוצאות ההזנה והעבודה במהלך גידול היונק.


מהלך העבודה, חומרים ושיטות:

נערך ניסוי ברפת דרום (שותפות רפתות בארי, מגן וגבולות - אתר החולבות והיונקים נמצא ברפת גבולות, אתר העגלות בקיבות מגן). בניסוי השתתפו 106 עגלות נקבות אשר חולקו לטיפולים בהתאם למספר התחלובה של האם, גזע האב (הולשטיין או מעורב), חמ"מ מתוקן בתחלובה הקודמת ומשקל הלידה.
תחליף חלב (23.7% ח"כ, 96% חלבוני חלב מס"ה החלבון, 15.5% שומן) הוגש לעגלות לפי טבלת הגמעה המופיע בטבלה 1. בנוסף קיבלו היונקים תערובת סטרטר, תכולות התערובת על בסיס חומר יבש: 19.5% ח"כ, 4.0% שומן, ו-25.3% NDF. התערובת הוגשה בדליים באופן חופשי מהיום השני לחיי היונק.
מועד הכניסה לניסוי בשני הטיפולים הוגדר כיום בו היונק אכל באופן חופשי לפחות 0.900 ק"ג טרי של תערובת סטרטר ליום (0.790 ק"ג ח"י). קבוצת הביקורת נגמלה מחלב בגיל 60 יום לעומת קבוצת הניסוי אשר נגמלה מתחליף חלב בגיל מוקדם יותר. הפרמטרים שנבדקו היו: משקל גוף בלידה, משקל גוף במועד כניסה לניסוי ובמועד הגמילה, תוספת משקל גוף (תמ"י) בין מועדי השקילה השונים, צריכת מזון יבש פרטנית ממוצעת בין הכניסה לניסוי עד בגיל 60 יום (ק"ג ח"י נטו מנוקה שאריות) בשני הטיפולים, כמו כן, נרשמו מדדי בריאות.


טבלה 1. לוח ההגמעה בתחליף חלב


תוצאות:
בטבלה 2 נראה אופן חלוקת העגלות לטיפולים על פי הקריטריונים שנקבעו מראש.
מועד הכניסה לניסוי כפי שהוגדר מראש, כיום בו היונק אכל באופן חופשי לפחות 0.900 ק"ג טרי של תערובת סטרטר ליום (0.790 ק"ג ח"י), התרחש בגיל של כ 5.4 שבועות ולא בגיל 4 שבועות כפי שהיה מצופה. בכל אופן, לא נמצא הבדל בגיל הכניסה לניסוי בין הטיפולים (37.6 לעומת 38.1 יום בביקורת ובניסוי בהתאמה). כמו כן, לא נמצא הבדל במשקל הגוף בכניסה לניסוי (51.3 לעומת 51.7 ק"ג) ובגיל 60 יום (73.7 לעומת 73.0 ק"ג בביקורת ובניסוי בהתאמה) בין הטיפולים (טבלה 3). המשקל בגיל 60 יום, ללא קשר למועד הגמילה, כמעט והכפיל את עצמו ביחס למשקל הלידה. באיור 1, נתן להתרשם שלפחות 70% מהעגלות הכפילו את משקל לידתם בגיל 60 יום. כמו כן, לא נמצא הבדל בתמ"י בין הלידה למועד כניסה לניסוי (0.334 לעומת 0.336 ק"ג/יום), בין הכניסה לניסוי וגיל 60 יום (0.946 לעומת 0.930 ק"ג/יום), ובין הלידה לגיל 60 יום (0.580 לעומת 0.570 ק"ג/יום בביקורת ובניסוי בהתאמה) בין הטיפולים. לא נמצא הבדל במספר אירועי התחלואה וחומרתם (1 לעומת 2 בביקורת ובניסוי בהתאמה) בין הטיפולים (טבלה 3).
לא נמצא הבדל בצריכת המזון היבש בכניסה לניסוי (0.979 לעומת 1.036 ק"ג/ח"י/יום) אך נמצא הפרש מובהק (P<0.05), בצריכת המזון היבש הממוצע בין הכניסה לניסוי ועד גיל 60 יום (1.176 לעומת 1.915 ק"ג/ח"י/יום) ובצריכת המזון היבש בגיל 60 יום (1.668 לעומת 2.340 ק"ג/ח"י/יום בביקורת ובניסוי בהתאמה) (טבלה 4). ס"ה צריכת החומר היבש הממוצע (חלב + תערובת סטרטר בביקורת ותערובת סטרטר בלבד בניסוי) בין הכניסה לניסוי לגיל 60 יום היה גבוה יותר ומובהק בקבוצת הניסוי (1.915 לעומת 1.758 ק"ג/ח"י/יום בקבוצת הביקורת), (טבלה 4).
בניתוח התכולות של מרכיבי ההזנה בין הטיפולים במהלך התקופה שבין הלידה ועד גיל 60 יום, נמצא צריכת חלבון דומה (367 לעומת 373 גרם/יום) וערכי אנרגיה נטו דומה (3.14 לעומת 3.16 מגק"ל/יום בביקורת ובניסוי בהתאמה) (טבלה5).


טבלה 2. מדדים כללים, מספר עגלות, משקל גוף בלידה (ק"ג), מספר התחלובה וחמ"מ מתוקן של האמהות בתחלובה הקודמת בשני הטיפולים (ק"ג).


טבלה 3. ממוצע גיל (ימים) ומשקל (ק"ג) בכניסה לניסוי ובגיל 60 יום, תמ"י (ק"ג/יום) בין מועד הלידה, מועד הכניסה לניסוי וגיל 60 יום, ומספר אירועי תחלואה בין הטיפולים.

 


איור 1. יחס בי משקל גוף בלידה לבין גיל 60 יום.

 

 

טבלה 4. ממוצע צריכת מזון יבש בכניסה לניסוי, בגיל 60 יום, ובממוצע במהלך הניסוי (ק"ג/ח"י/עגלה/יום), וצריכת מזון (חלב ו/או מזון יבש) בין הכניסה לניסוי ועד גיל 60 יום בין הטיפולים.



טבלה 5. סיכום ס"ה צריכת החומר (ק"ג) היבש בין כניסה לניסוי עד גיל 60 יום וניתוח תכולות במרכיבי המזון (גרם חלבון ומגק"ל אנרגיה) בין הטיפולים.



לסיכום:
נמצא שהקדמת מועד הגמילה מ-60 ל- 38 יום לא השפיע על תוספת המשקל היומית ועל מספר או עוצמת אירועי התחלואה בין הטיפולים. בדומה לעבודות קודמות, משקל הגוף בשני הטיפולים בגיל 60 יום כמעט והכפיל עצמו ביחס למשקל הגוף בלידה, מדד אשר מאשר תקינות בממשק ההזנה המוצע. עגלות הניסוי אשר נגמלו מתחליף החלב כ 22 יום מוקדם יותר יחסית לקבוצת הביקורת, הגבירו את צריכת המזון היבש (תערובת סטרטר), וכך השלימו את הפרש החלבון והאנרגיה הנדרשים.
לא נמצא הבדל בין הגזעים בין הטיפולים ובין הגזעים ללא קשר לטיפול.
ניתוח כלכלי של הקדמת הגמילה ב 22 יום (מ-60 ל 38 יום) בהתאם לנתונים בטבלה 5, מוערך בכ 112 ₪ חיסכון בהוצאות מזון, ו- 50 ₪ נוספים בחסכון בהוצאות עבודה (על פי 0.7 ימי עבודה ליונק בקבוצת הביקורת לעומת 0.45 ימי עבודה ליונק בקבוצת הניסוי), ס"ה חסכון של 162 ₪ ליונקת עד גיל 60 יום.
בהמשך ינותחו פרמטרים הקשורים למועד הזרעה ראשונה, שיעורי ההתעברות, תוספת המשקל עד המלטה ותנובת החלב במהלך התחלובה הראשונה.

 


מקורות ספרות:


Kehoe S.I., C.D. Dechow, and A.J. Heinrichs. Effects of weaning age and milk feeding frequency on dairy calf growth, health, and rumen parameters. Livestock Science 110 (2007) 267–272.
Jones C., and J. Heinnrichs. Early weaning strategies. www.das.psu.edu/dairy/
Jones C., J. Heinnrichs, S. I. Kehoe, J. Elizondo. 2008. Weaning calves earlier saves money. Hoard's Dairyman, p 482.


עדין גבי. 2008. האם הקדמת מועד הגמילה ביונקים רצויה וכלכלית ? משק הבקר והחלב

לכל המבזקים....
office@milk.org.il פקס: 972-3-9564766 טל: 972-3-9564750 דרך החורש 4 , ת"ד 97, יהוד 5647003
מופעל באמצעות מעוף - מגוון אפקט