תוכנית מחקר מס' 870-1487-07

איפיון השינויים שחלים במצב הגופני של הפרה סביב מועד ההמלטה


מגיש: משה רכס, שה"מ, המחלקה לבקר

 


תקציר
במשק מסחרי, בשנת 2007 התבצעו פעמיים בשבוע הערכת מצב גופני אצל 450 פרות במהלך השבועיים האחרונים של היובש ובמהלך השבועיים הראשונים של התחלובה. בנוסף להערכת המצב הגופני, פרות אחרי ההמלטה נשקלו 3 פעמים ביממה ביציאתן ממכון החליבה.
המצב הגופני היה יציב במהלך השבועיים האחרונים של היובש פרט ל-4 הימים האחרונים של התקופה הזאת, בה נצפתה ירידה ממוצעת של 0.11 דרגות מצב גופני עד למועד ההמלטה. פרות שמצבן הגופני במועד זה היה 3.50 דרגות מצב גופני או יותר ("שמנות") איבדו יותר מצב גופני עד למועד ההמלטה מאשר פרות "לא שמנות" (0.15 ו-0.06 דרגות מצב גופני בהתאמה).
במהלך השבוע הראשון של התחלובה יש אובדן של 0.18 דרגות מצב גופני בממוצע ואילו במהלך השבועיים הראשונים של אותה התקופה יש אובדן של 0.33 דרגות בממוצע).
היתה התאמה בין הירידה במשקל הפרות אחרי ההמלטה לבין הירידה במצב הגופני שהתקבלה.
התפלגות הפרות על פי השתנות המצב הגופני סביב מועד ההמלטה מראה שאצל 97% מהפרות אין אובדן של דרגות מצב גופני במהלך 14 הימים האחרונים של היובש. אחרי ההמלטה, 67% מהפרות מאבדות רבע דרגת מצב גופני או יותר במהלך השבוע הראשון של התחלובה ו-86% במהלך השבועיים הראשונים של התקופה הזאת.
על מנת לקבוע את המצב הגופני של הפרות במועד ההמלטה, יש לבצע הערכת מצב גופני במועד סמוך להמלטה מכפי שנעשה היום (הערכת מצב גופני שתתבצע שבוע אחרי ההמלטה תשקף את המצב הגופני של שליש מהפרות בלבד ואילו כזאת שתתבצע שבועיים אחרי מועד זה, תשקף את המצב הגופני של חמישית מהפרות בלבד).


מבוא
כמות האנרגיה הדרושה לקיום ולייצור חלב בתחילת התחלובה בפרות חלב בעלות פוטנציאל ייצור גובה, עולה על כמות האנרגיה שניתן לספק באמצעות המזון. כתוצאה מכך, כדי לסגור את הפער האנרגטי שנוצר בשלב הזה של התחלובה, הפרה מגייסת שומן מהמאגרים הגופניים שלה (Vries, 2000).
ניתן לאמוד את השינויים הכמותיים שחלים ברקמת השומן בגוף הפרה באמצעות שיטה להערכת המצב הגופני, המבוססת על מישוש של שורש הזנב והמותן ודרוג השומן באזורים האלה בסולם בן 5 דרגות (Wildman, 1982). המצב הגופני של הפרה בתחילת היובש, במהלכו ובעיקר סביב מועד ההמלטה מצביע על היקף המאגרים הגופניים שעומדים לרשות הפרה בתחילת התחלובה העוקבת לקיום ולייצור. עבודות שנערכו מצביעות על קשר בין היקף גיוס השומן בתקופה הזאת לבין תנובת החלב ומדדי פוריות (Domecq, 1997), (Pryce, 2001), (רכס, 1997), (רכס, 1998), (רכס, 2000), (פלמנבאום, 2000) במהלך התחלובה העוקבת והופעה של מחלות מטבוליות בסמוך למועד ההמלטה (Cameron, 1997), (Gillund, 2001). על פי אותן העבודות, יש חשיבות לתיזמון בו גיוס השומן מתבצע, כלומר המשמעות של השינוי שחל בדרגת המצב הגופני של הפרה בתקופת היובש שונה מזה שמתרחש אחרי ההמלטה.
נערכה תצפית באזור הנגב שבמהלכה הוערך המצב הגופני אחת ל- 15 יום אצל כל הפרות היבשות שהשתתפו בה, על מנת לאפיין את תחום דרגות המצב הגופני במועד הייבוש, במועד ההמלטה והשתנותו במהלך היובש (רכס, 2000).
דרגת המצב הגופני הממוצעת שנצפתה בסמוך למועד הייבוש היתה 3.10 ובסמוך למועד ההמלטה היתה 3.19 דרגות מצב גופני.
מאותה התצפית עולה, שאצל 43% מהפרות שבתצפית נצפתה עליה במצב הגופני, אצל 35% לא הובחן שום שינוי בו ורק אצל 22% מהפרות נצפתה ירידה במצב הגופני.
בארץ נהוגה שיגרה לקביעת דרגת המצב הגופני של הפרה סביב מועד הייבוש וההמלטה שלפיה, ביצוע הערכת המצב הגופני מתבצע בטווח של 14 ימים ממועד ההמלטה.
כיון שבתקופה הזאת חלה ירידה דרמתית במצב הגופני של הפרה (Domecq, 1997), קיים חשש שפרות אשר מצבן הגופני מוערך במועד מאוחר בטווח הנ"ל, יראו "כמרזות ביובש". ואמנם, ניתוחי "רפואת העדר" שנערכים בעדרים שונים בארץ על פי שיגרת הבדיקה הנ"ל, מצביעים על ירידה של דרגת המצב הגופני במהלך היובש בניגוד לתוצאות שהתקבלו בתצפית המבוקרת שצותתה לפני כן, בה נצפתה דוקא עליה במצב הגופני בתקופה הנדונה.
כיוון שכתוצאה מניתוחי רפואת העדר מתקבלות החלטות ממשקיות ברפתות (שינוי ממשק הזנה בתקופת היובש, שינוי מדיניות ימי מנוחה וכו') יש חשיבות להבין בצורה יותר מפורטת מתי ובאיזה קצב משתנה המצב הגופני של הפרה סביב מועד ההמלטה, לשיפור הנוהל הקיים שיביא לשיפור בקבלת ההחלטות.


מטרת המחקר:
לאפיין את השינויים שחלים במצב הגופני של הפרה סביב מועד ההמלטה ולבדוק כמה זמן אחריה ניתן לבצע הערכה שתיצג נאמנה את המצב הגופני של הפרה ביום ההמלטה.


שיטות:
התצפית נערכה ברפת הנגב בשנת 2007 ובמהלכה התבצעו 2338 הערכות מצב גופני אצל 450 פרות.


הערכת מצב גופני:
אצל כל הפרות שנמצאו בתחום שבין 14 ימים לפני מועד ההמלטה הצפויה לבין 14 ימים אחריה הוערך המצב הגופני בשיטה המקובלת על ידי אותו אדם, בתדירות של פעמיים בשבוע (מרחק של 3-4 ימים בין 2 הערכות).


שקילת הפרות:
כל הפרות אחרי ההמלטה נשקלו ביציאתן ממכון החליבה בצורה אוטומטית על ידי מערכת אפיפרם.


ניתוח סטטיסטי:
התוצאות נותחו בניתוח רב גורמי שכלל: גורם הפרה (תצפיות חוזרות), מספר תחלובה, מרחק מההמלטה, רמת דרגת המצב הגופני ("שמנות", "לא שמנות") ובחן 3 מדדים עיקריים:
• ממוצעים של דרגת המצב הגופני של הפרות במרחקים שונים ממועד ההמלטה (לפני ואחרי).
• ממוצעים של משקל הפרות במרחקים שונים אחרי מועד ההמלטה.
  שני הניתוחים האלה נעשו בשתי צורות:
   - ממוצעים מכלל הפרות שבתצפית.
   - ממוצעים בכל אחת משתי הרמות של דרגת המצב הגופני כפי שנקבעו 5 ימים לפני מועד ההמלטה: "שמנות" (3.50 דרגות או יותר) ו"לא שמנות" (מתחת ל- 3.50 דרגות מצב גופני).
• אצל כל הפרות שמצבן הגופני נערך במועד ההמלטה ו-7 ו- 14 ימים לפניה ואחריה, נבחנה התפלגותן על פי ההפרש בין מצבן הגופני בכל אחד מהמועדים האלה (7 ו-14 ימים לפני ואחרי ההמלטה) לבין המצב הגופני ביום ההמלטה.


תוצאות:
ממוצעים של דרגת המצב הגופני ומשקל הפרות:
המצב הגופני הממוצע 14 ו-7 ימים לפני ההמלטה (טבלה מס' 1) היה 3.34 ו- 3.31 דרגות בהתאמה, ובהמלטה 3.20 דרגות (ירידה של 0.14 ו- 0.11 דרגות ב- 14 ו- 7 ימים האחרונים של היובש בהתאמה), בזמן שהמצב הגופני הממוצע 7 ו- 14 ימים אחרי ההמלטה היה 3.02 ו- 2.87 דרגות בהתאמה (ירידה של 0.18 ו- 0.33 דרגות ממועד ההמלטה). למעשה, השינוי (ירידה) בדרגת המצב הגופני הממוצעת בתקופה שלפני ההמלטה מתרחש רק ב- 4 הימים האחרונים של היובש (תרשים מס' 2) והוא בולט יותר אצל הפרות ה"שמנות" לעומת ה"לא שמנות" בסמוך למועד ההמלטה, אך מתאזן לקראת סוף התקופה הנבדקת (14 ימים אחרי ההמלטה).


טבלה מס' 1- המצב הגופני הממוצע במרחקים שונים מההמלטה


המשקל הממוצע של כלל הפרות במועד ההמלטה היה 662 ק"ג, של אלה שהוגדרו "שמנות" היה 692 ק"ג ו-632 ק"ג אצל הפרות ה"לא שמנות" (הפרש של 60 ק"ג). המשקל הממוצע 2, 6, 10 ו- 14 ימים אחרי ההמלטה היה 646, 621, 608 ו- 606 והתאמה (ירידה של 16, 41, 54 ו- 56 ק"ג לעומת המשקל הסמוך להמלטה, בהתאמה) (טבלה מס' 2).
הפרות ה"שמנות" איבדו בשבועיים הראשונים של התחלובה 67 ק"ג בממוצע (9.7%) לעומת איבוד של 46 ק"ג (7.3%) אצל הפרות ה"לא שמנות" (הפרש של 21 ק"ג) (טבלה מס' 2).


תרשים מס' 2- דרגת המצב הגופני הממוצעת של פרות "שמנות" ו"לא שמנות" במרחק שונה מההמלטה.


טבלה מס' 2- המשקל הממוצע במרחקים שונים מההמלטה


הצבת נתוני המצב הגופני והמשקל אחרי ההמלטה על אותו הגרף אם כי בצירים שונים, מאפשר לראות שמגמת השינוי של המצב הגופני אחרי ההמלטה, תואמת את מגמת השינוי שחל במשקל הפרות באותו התקופה (תרשים מס' 3).


תרשים מס' 3- המצב הגופני המשקל הממוצעים במרחקים שונים אחרי ההמלטה

 


התפלגות הפרות על פי השתנות המצב הגופני סביב מועד ההמלטה:
במהלך 14 הימים האחרונים של היובש, 3% מהפרות איבדו 0.25 דרגות מצב גופני, 44% הוסיפו 0.25 דרגות ואצל 53% לא חל שום שינוי (טבלה מס' 3).
במהלך השבוע הראשון אחרי ההמלטה, רק 33% מהפרות שמרו על מצבן הגופני ו- 67% הורידו לפחות 0.25 דרגות (48%, 15% ו-4% מהפרות איבדו 0.25, 0.50 ו-075 דרגות או יותר, בהתאמה). במהלך השבועיים הראשונים אחרי ההמלטה, רק 15% מהפרות שמרו על מצבן הגופני בהמלטה לעומת 85% מהן שאיבדו לפחות 0.25 דרגות מצב גופני (49%, 28% ו-9% מהפרות איבדו 0.25, 0.50 ו-075 דרגות או יותר, בהתאמה) (טבלה מס' 3).


טבלה מס' 3- התפלגות הפרות במרחק שונה מההמלטה על פי השינוי שחל במצב הגופני עד ההמלטה או ממנה.


דיון:
על פי העבודה הנוכחית, למרחק מההמלטה בו מתבצעת הערכת המצב הגופני, השפעה משמעותית על תוצאתה.
אם נהוג לחשוב שהירידה במצב הגופני בתקופת היובש מתרחשת בעיקר בשליש האחרון שלו, בעבודה הנוכחית נמצא שהפרות מתחילות לאבד דרגות מצב גופני רק 4 ימים לפני מועד ההמלטה ומכאן שסביר להניח שמעבר לירידה הנ"ל, רוב הפרות שבתצפית לא אבדו מצב גופני במהלך היובש.
הערכת המצב הגופני של הפרות שתתבצע 7 ימים אחרי ההמלטה תתאר את המצב הגופני של שליש מהפרות בלבד (33%) וכזאת שתתבצע 14 ימים אחרי ההמלטה תתאר את המצב הגופני של 14% מהפרות בלבד (טבלה מס' 3).
אם ברפת הנגב (הרפת שבתצפית) היה נהוג לבצע הערכת מצב גופני 7 ימים אחרי ההמלטה לקביעת המצב הגופני "בהמלטה" (כפי שאמנם נהוג), בדו"ח רפואת העדר היה מופיע שבמהלך היובש: 67% מהפרות ירדו רבע דרגת מצב גופני או יותר ו- 19% מהפרות ירדו חצי דרגה או יותר, כשלמעשה רק 6% מהפרות אבדו רבע דרגת מצב גופני במהלך היובש (טבלה מס' 3).
הנתון שמתאר את השינוי שחל במצב הגופני של הפרה במהלך היובש מתבסס על המצב הגופני ביובש ובהמלטה ומהווה חלק חשוב של דו"ח רפואת העדר, המופץ למשקים על ידי "החקלאית". על מנת שיהיה אפשר לזהות באמצעותו ליקוים בממשק של כל משק ומשק ולתקנם, יש צורך לשנות את השיגרה הנהוגה היום לקביעת המצב הגופני בהמלטה, כך שתתבצע במועד שלא יעלה על 3 ימים ממועד ההמלטה.


רשימת ספרות
1. פלמנבאום, י., רכס, מ., עזרא, א. 2000. אפיון המצב הגופני בתחילת התחלובה והקשר שלו עם פוריות הפרות. הכנס ה- 12 למדעי הבקר לחלב – תקצירי הרצאות. 54-55.
2. רכס, מ., פלמנבאום, י., עזרא, א., 1997. איפיון המצב הגופני בפרות הולשטיין – ישראליות לאורך התחלובה. תקצירי הרצאות. 75-76.
3. רכס, מ., פלמנבאום, י., עזרא, א., 1998. איפיון המצב הגופני בפרות הולשטיין – ישראליות לאורך התחלובה. תקצירי הרצאות. 61-61.
4. רכס, מ., פלמנבאום, י., עזרא, א., 2000. איפיון המצב הגופני במהלך היובש ובהמלטה והקשר שלו עם ביצועי הייצור בתחלובה העוקבת. תקצירי הרצאות. 12-13.

5. Cameron, R. E. B., P. B. Dyk, T. H. Herdt, J. B. Kaneene, R. Miller, H. F. Bucholtz, J. S Liesman, M. J. Vandehaar, and R. S. Emery. 1998. Dry cow diet, management,, and energy balance as risk factors for displaced abomasums in high producing dairy herds. J. Dairy Sci 81:132-139.
6. Domecq, J. J., A. L. Skidmore, J. W. Lloyd, and J. B. Kaneene. 1997. Relationship between body condition scores and conception at first artificial insemination in a large dairy herd of high yielding Holstein cows. J Dairy Sci 80:113–120.
7. Domecq, J. J., A. L. Skidmore, J. W. Lloyd, and J. B. Kaneene. 1997. Relationship between Body Condition Scores and Milk Yield in a Large Dairy Herd of High Yielding Holstein Cows. J Dairy Sci 80:101–112.
8. Gillund, P., O. Reksen, Y. T. Gröhn, and K. Karlberg. 2001. J Dairy Sci 84:1390-1396.
9. Pryce, J. E., M. P. Coffey, and G. Simm. 2001. The Relationship between Body Condition Score and Reproductive Performance. J Dairy Sci 84:1508-1515.
10. Vries, M.J., and Veerkamp. 2000. Energy balance of dairy cattle in relation to milk and fertility. J Dairy Sci 83: 62-69.
11. Waltner, S. S., J. P. McNamara, and J. K. Hillers. 1993. Relationships of body condition score to production variables in high producing Holstein dairy cattle.
12. Wildman, E. E., G. M. Jones, P. E. Wagner, R. L. Boman, H. F. Troutt, Jr., and T. N. Lesch. 1982. A dairy cow body condition scoring system and its relationship to selected production characteristics. J. Dairy Sci. 65: 495

לכל המבזקים....
office@milk.org.il פקס: 972-3-9564766 טל: 972-3-9564750 דרך החורש 4 , ת"ד 97, יהוד 5647003
מופעל באמצעות מעוף - מגוון אפקט