דו"ח מחקר מס' 870-1379-06


השפעת מתן צל במהלך הקיץ בתקופה שבין לידה לגמילה, על ביצועי הגדילה, צריכת מזון ומים של עגלות


מגישים:
משה רכס, שה"מ,
פלמנבאום ישראל, שה"מ,
ורנר דניאל, שה"מ, המחלקה לבקר

מבוא
על מנת לשמור על הנוחות התרמית של הפרות החולבות והקטנת נזקי הקיץ הבאים לידי ביטוי בפגיעה בביצועי ההנבה והרבייה שלהן, מופעלים בארץ בשנים האחרונות, אמצעים שונים להקטנת החשיפה של הפרות לקרינת השמש ולהגברת הפגת החום מגופן, כמו צל וצינון.
עבודות שנעשו בעבר מצביעות על נזקי קיץ גם בשלוחת העגלות, בעיקר כאשר עונת הקיץ חלה בסוף תקופת ההריון (ורנר, 2005). נמצאו השפעות שליליות על ביצועי ההנבה והרבייה בתחלובה העוקבת, וירידה באיכות ובכמות של הקולוסטרום (Nardone, 1997). כאשר הקיץ חל בתקופת ההזרעה, ההשפעות היו על ביצועי הרבייה והגדילה. תקופה נוספת, שלה השפעה מכרעת על הבריאות וביצועי הגדילה, חלה בין הלידה לגמילה. תקופה זו יקרה יחסית (20% מכלל הוצאות הגידול), ולכן יש חשיבות לניצול מקסימאלי של פוטנציאל הגדילה של העגלה. כ-17% מתוספת הגובה ו- 10% מתוספת המשקל מתרחשים בחודשיים הראשונים של הגידול (Kertz, 1998). שינויים קיצוניים כתוצאה מעומס חום עלולים לפגוע בצריכת המזון וכתוצאה מכך בפוטנציאל הגדילה של העגלה בשלב זה של חייה.
בשנים האחרונות נהוג ברפתות רבות, להשתמש במלונות כשיטת שיכון של העגלות בחודשיים הראשונים של חייהן. השיטה הזאת מאפשרת בידוד של היונק לאורך תקופת ההנקה ושיפור הקשר בין המטפל לבהמה (Quigley, 2001). כתוצאה מכך ניתן לעקוב בקלות אחרי השינויים שחלים במצב בריאותו וצריכת המזון שלו. מנגד, דורשת שיטת שיכון זו עבודה רבה בהשוואה לשיטות שיכון אחרות ובנוסף, עלולה השיטה לא לתת הגנה מספקת בתנאי חום. גורמים כמו רוח, לחות, הובלת החום וקרינה ישירה משפעים באופן שונה אצל יונקים המשוכנים במלונות בהשוואה לכאלה שמשוכנים בסככות כוללות.
מחקרים מאוניברסיטה פלורידה מדווחים שעגלים ועגלות משוכנים במלונות במהלך תקופת הקיץ הראו עליה בטמפרטורת הגוף, ירידה ברמת הפעילות ועליה בקצב הנשימות (Spain, 1996).
בנוסף לכך, חשיפת העגלות לתנאי עומס חום, בדומה לפרות חולבות, גורם לפגיעה בצריכת המזון (West, 2001), שינויים קיצוניים בצריכת המזון עלולים לפגוע בביצועי הגדילה וכתוצאה מכך, בפגיעה בתהליך הגידול (Ray, 1989). בשיטת המלונות ההגנה היחידה מפני קרינה ישירה הינה בתוך המלונה. מדידות טמפרטורה בתוך מלונות מראות עליה מובהקת בהשוואה לטמפרטורה החיצונית (Spain, 1996) . תנאי גידול אלו מלווים בירידה בריכוז של IgG (Donovan, 1986) וכתוצאה מכך עליה בתחלואה ותמותת יונקים.


מטרת המחקר:
לבחון את השפעת מתן צל במהלך הקיץ בתקופה שבין הלידה והגמילה במלונות, על ביצועי הגדילה וצריכת מזון של עגלות.


שיטות:
כללי:
ברפת הנגב, כל העגלות שנולדו בין 15 באוגוסט ל- 15 בספטמבר הוקצו בעת לידתם לאחת משתי הקבוצות: קבוצת הביקורת ששוכנה במלונות על פי הנהוג במשק וקבוצת הניסוי ששוכנה במלונות שמעליהן רשת צל. לוח ההגמעות היה זהה בשני הטיפולים.

מעקב צריכת המזון:
בנוסף לתחליף החלב, העגלות קיבלו ללא הגבלה, תערובת יונקים ממכון תערובת "אמבר" ומים. שני המרכיבים האלה נשקלו כל יום לפני הגשתם והשאריות היומיות שלהם, נאספו ונשקלו גם הם.
מעקב אחר תנאי האקלים ומצב תרמי של העגלות:
למעקב אחרי תנאי האקלים הוצבו שלושה מדי חום אוגרי נתונים אוטומטיים: שניים במלונות ריקות (אחת בשמש ואחת בצל) והשלישי במקום חשוף לרקיע. יום אחד במהלך הניסוי, בבקר ואחרי הצהריים, נמדדה טמפרטורת מי השתיה וכמו כן, הטמפרטורה הרקטלית של 50% מהעגלות.
מעקב תוספת משקל:
כל עגלה נשקלה בלידה ובגמילה.
ניתוח הנתונים:
הנתונים נותחו במודל של ניתוח שונות שכלל:
- חודש הלידה
- גזע העגלה (חלק מהעגלות היו בגזע (NRF.
הניתוח בחן:
- צריכת מזון יומית ממוצעת בכל גיל (ממוצע שבועי).
- צריכת מים יומית ממוצעת בכל גיל (ממוצע שבועי).
- השפעת הטיפולים על צריכת המזון
- השפעת הטיפולים על צריכת המים
- השפעת הטיפולים על תוספת המשקל בין הלידה והגמילה.
ניתוח נפרד בחן את השפעת הטיפולים על: טמפרטורת הגוף, טמפרטורת הסביבה וטמפרטורת המים, נותחו בנפרד.


תוצאות:
טמפרטורת הסביבה ומי השתיה:
במהלך שעות החושך (6:30-19:00) לא היה הפרש בין הטמפרטורות שנמדדו בתוך מלונה מוצלת (מ"מ), בתוך מלונה חשופה לרקיע (מ"ח) ועל ידי מד-חום חשוף לרקיע (ח"ר) (טבלה מס' 2) אך בשעות הצהריים (10:00-15:30) היה הפרש בין מלונה מוצל לבין מלונה חשופה ובין מלונה חשופה לבין מד-חום חשוף לרקיע של 2.8 ו-2.6 מעלות צלזיוס, בהתאמה.


טבלה מס' 1: טמפרטורת אוויר במלונה תחת רשת צל, במלונה ללא רשת צל ובמקום חשוף לרקיע בשעות שונות במהלך היממה.


בשעות הצהריים, חלה התחממות במים המוגשים (הגשת המים התבצע בשעות הבקר) אך זאת היתה גבוהה יותר במלונות החשופות לעומת המוצלות (עליה של 11.0 ו-6.0 מעלות בהתאמה), כפי שנראה בטבלה מס' 2.


טבלה מס' 2: ממוצע של טמפרטורת מי השתיה בבקר ובצהריים.


טמפרטורת רקטאלית:
הטמפרטורה הרקטאלית היתה זהה בשני הטיפולים בשעות הבקר ובשעות הצהריים, הטמפרטורה של הקבוצה המוצלת היתה גבוהה ב- 0.3 מעלות לעומת זו של הקבוצה החשופה (טבלה מס' 3).


טבלה מס' 3: ממוצע של טמפרטורה רקטאלית אצל העגלות בכל טיפול כפי שנמדדה בבקר ובצהריים וההפרש בין שתי המדידות


צריכת מזון:
בטבלה מס' 4, מוצגת צריכת המזון היומית הממוצעת במהלך הגידול של העגלה. העגלה אוכלת בממוצע, 771 גרם תערובת ביממה עד הגמילה, אך במהלך השבועיים הראשונים של חייה, כמות המזון היבש שיא אוכלת היא מזערית (14 ג' בשבוע הראשון ו- 100 ג' בשבוע השני).


טבלה מס' 4: צריכת מזון יבש ומים ממוצעת במהלך הניסוי


צריכת המזון היבש והמים לא נבדל בצורה מובהקת בין שני הטיפולים (טבלה מס' 5) .


תוספת משקל:
לא היה הבדל מובהק בתוספת המשקל בין שני הטיפולים (טבלה מס' 5).


טבלה מס' 5: ממוצעים של צריכת מזון ומים ותוספת המשקל מלידה עד גמילה.


דיון:
הורדת הטמפרטורה בסביבת העגלה ב כ-3 מעלות ובמי השתיה ב כ- 5 מעלות, לא השפיע על נתוני צריכת המזון והמים בתקופה הנבדקת. כנראה כתוצאה מכך, לא היה הבדל מובהק בין העגלות שנחשפו לכל אחד מהטיפולים. רמז לכך שהטיפולים הנבדקים לא גרמו לשינוי משמעותי בתנאים הפיסיולוגיים בהם הוחזקו העגלות, הן התוצאות שנתקבלו ממדידת הטמפרטורה הרקטאלית של מחצית העגלות, מדידה שהתבצעה ביום חם במיוחד, בו היה הבדל של 3.5 מעלות בטמפרטורת המחיה בשעות הצהריים בין שני הטיפולים.
יתכן שהעגלות פחות רגישות מהפרות בתנאי חום ומכאן ששיפור התנאים בתחום הזה לא הביא לשינוי בפרמטרים הפיסיולוגיים הנבדקים.
יתכן שהצבת רשת צל מעל המלונות משפרת את תנאי העבודה של עובד היונקיה, אך אין לצפות, על פי העבודה הנוכחית,שעקב כך יהיה שיפור בביצועי העגלות.


ספרות
1. ורנר ד., פלמנבאום י. 2005. השפעת הצינון בעגלות הנמצאות בקיץ בתקופת טרום-הזרעה, על ביצועי הגדילה וההתעברות. הכנס ה-17 למדעי מעלי גירה, ירושלים. ישראל.

 

2. Bungert K. 1998. Calves Feel Heat, Too. Dairy Herd management. 04-1998, pg 51.
Donovan G. H., L. Badinga, R.J. Collier, C.J. Wilcox, and R.K. Braun. 1986. Factors influencing passive transfer in dairy calves. J Dairy Sci. 69:754-759.
3. Kertz A.F., A. Barton, and L.R. Reutzel. 1998. Relative efficiencies of wither height and body weight increase from birth until first calving in Holstein cattle. J. Dairy Sci. 81:1479-1482.
4. Nardone A., N. Lacetera, U. Bernabucci and B. Ronchi. 1997. Composition of colostrum from dairy heifers exposed to high air temperatures during late pregnancy and the early postpartum period. J. Dairy Sci. 80: 838-844.
5. Quigley J., 2001. Benefits of Calf Hutches for Housing Young Dairy Calves. Calf Note N 0 56 –Calf Notes.com.
6. Ray D. E. 1989. Interrlationships among water quality, climate and diet feedlot performance of steer calves. J Anim Sci. 67:357-363.
7. Spain J.N. and D.E. Spiers. 1996. Effects of supplemental shade on thermoregulatory response of calves to heat challenge in a hutch environment. J. Dairy Sci. 79:639-646.
8. West J.W. 2001. New technology in replacement heifer nutrition and management-managing for hot weather. PDHGA National Conference, Seattle. WA. 5TH Annual Proceedings. p .15-25.

 

רשימת פירסומים של החוקרים
ורנר ד., פלמנבאום י. 2005. השפעת הצינון בעגלות הנמצאות בקיץ בתקופת טרום-הזרעה, על ביצועי הגדילה וההתעברות. הכנס ה-17 למדעי מעלי גירה, ירושלים. ישראל.

לכל המבזקים....
office@milk.org.il פקס: 972-3-9564766 טל: 972-3-9564750 דרך החורש 4 , ת"ד 97, יהוד 5647003
מופעל באמצעות מעוף - מגוון אפקט