דו"ח מסכם לתוכנית מחקר מספר 06 – 1384 - 870

 


בחינת הדרכים להפעלה מיטבית של הצינון המשלב הרטבה ואוורור מאולץ והתאמתו לשינויים שחלו במבני הרפת וכושר היצור של הפרות


חוקר ראשי - ישראל פלמנבאום, המחלקה לבקר שה"מ


חוקרים שותפים – ע. שושני - שה"מ
פ. אוריון – כפר ויתקין

 


תוכן העניינים –
1. מבוא ותאור הבעיה
2. מטרת העבודה
3. חשיבות המחקר
4. שיטות וחומרים
5. מתכונת ביצוע הניסוי
6. המדדים שנבדקו
7. תוצאות
   7א – תנאים אקלימיים
   7ב – טמפרטורת גוף וקצב נשימה
   7ג - תנובת חלב והרכבו
8. סיכום ומסקנות
9. רשימת ספרות

 

 


1. מבוא ותאור הבעיה -
ענף החלב בישראל מיישם בשנים האחרונות בהצלחה אמצעים שונים להקלת חום מן הפרות בקיץ, מה שמביא לשיפור ניכר בביצועי ההנבה והרביה של הפרות בעונה זו (1 ). שילוב של הרטבה ואוורור מאולץ היא השיטה הנפוצה ביותר למתן הצינון. שיטה זו פותחה ונבחנה בישראל לפני כעשרים שנה (2), כאשר, מחד, תנובות החלב של הפרות היו נמוכות בהרבה מאלה המתקבלות כיום ומאידך, מבני הרפת בהם שוכנו הפרות ושטח המחיה לפרה היו נחותים בהשוואה לאלה הניתנים כיום . שגרת הצינון השכיחה בישראל כוללת צינון בחצר ההמתנה לפני ובין החליבות וכן גם באזור פס האבוס, עם חזרת הפרות מהצינון בחצר ההמתנה (3). על בסיס הניסיון שהצטבר, נהוג במשקים רבים לצנן את הפרות בשיטה המשלבת הרטבה ואוורור מאולץ לסירוגין למשך כ- 7 שעות מצטברות ביממה הכוללות חמישה "פרקי צינון" בחצר ההמתנה וחמישה "פרקי צינון" נוספים בפס האבוס , לרב, עם חזרת הפרות מחצר ההמתנה. במשקים רבים נהוג לקשור את הפרות בעולים לכל משך מתן הצינון באזור האבוס כדי להבטיח קבלתו (3). צינון הפרות כרוך בעלות כספית גבוהה, בעיקר בהוצאות החשמל לאוורור (4). יש לכן מקום לדעתנו לבחון בתנאים הקיימים כיום האם ניתן לייעל את הצינון באופן שניתן יהיה להמשיך ולקבל את השיפור בביצועי הפרות בקיץ בעלות כספית נמוכה יותר בעקבות צמצום משך ההפעלה של הצינון.


2. מטרת העבודה
מטרת העבודה לאפיין את המתכונת המיטבית להפעלת הצינון בכל הנוגע למשך הזמן הכולל של מתן הצינון במשך היממה, זאת בשיטת ההרטבה באמצעות מערפלים בקדמת מאווררים, ובפרות גבוהות תנובה המשוכנות במבנים מודרניים עם גג גבוה ושטח מחיה רב לפרה. הכוונה היא להשוות את ההשפעה על ביצועי הפרות של צינון לאורך האבוס, במתכונת המתוארת, הניתן למשך 8 שעות מצטברות ביממה, כנהוג ברפת אוריון היום(קבוצת ביקורת ) למשך צינון של 5 שעות מצטברות ביממה (קבוצת טיפול).


3. חשיבות המחקר
באמצעות ממצאי מחקר זה אשר אמור לאפיין את ההפעלה המיטבית של צינון ברפתות תתאפשר השגת תוצאות מיטביות בעלות הנמוכה ביותר. בכך עשויה תרומת הצינון לכלכלת הענף להיעשות באופן המיטבי ולהשפיע חיובית על רווחיות הענף וצמצום העונתיות.


4. שיטות וחומרים –
עם תחילת הניסוי הוחלט לוותר על חלקו הראשון של המחקר שאמור היה לכלול בחינה של אופטימיזציה של צינון המשלב אוורור מאולץ והרטבה באמצעות מערפלים המותקנים בקדמת המאווררים. על בסיס בדיקת הנושא ברמת המשק באופן פרלימינרי, במקביל לניסוי שהתבצע במשק בשנת 2005, הוחלט כבר בתחילת 2006 על נוהל צינון שנתן את התוצאות המיטביות.
נוהל הצינון שנקבי כלל את המרכיבים הבאים :
- מרחק בין מאווררים – 5 מ'
- שימוש במאווררים עם כונסים
- מתזים בספיקה של 14 ליטר/שעה למתז, ס"ה 56 ליטר /שעה למאוורר
- הפעלה של האוורור ברציפות והרטבה למשך 2 דקות בכל 4 דקות.


על בסיס קביעת הנוהל הנ"ל הוחלט להפעיל נוהל זה במהלך הניסוי שהתקיים בקיץ 2006 ולבחון ממשק זה במסגרת חלק ב' של התוכנית המוצעת.
הניסוי התבצע ברפת אוריון בכפר ויתקין בחודשים יולי – ספטמבר 2006.
רפת אוריון נבחרה לאור העובדה שהתקיימו בה מירב התנאים הנדרשים הכוללים:
   א. קיום מערכת צינון התואמת את הדרישות והמופעלת בצורה נאותה (מצורף דו"ח יחס ביצועים לשנת 2005 המשווה את תוצאות הקיץ ברפת אוריון בהשוואה לרפתןת באזור הייחוס של הרפת).
   ב. ברפת אופיין ונקבע אופן ההפעלה המיטבי, מה שאיפשר התחלת הניסוי במועד מוקדם בקיץ.
   ג. הרפת גדולה יחסית, מה שאיפשר בניית שתי קבוצות בנות 35 פרות בכל אחת, הרפת ברמת ייצור גבוהה במיוחד, חולבת שלוש פעמים ביממה ונמצאת באזור אקלימי קשה במיוחד בקיץ (מישור החוף/עמק חפר).
   ד. הממשק הנהוג ברפת אוריון ושיטת החליבה יצרו מלכתחילה תנאים בהם התחייב הבדל בהיקף שעות הצינון הניתן לפרות באופן שתאם את מטרות הניסוי. בכך התאפשר ביצוע הניסוי מבלי לשנות את נוהלי העבודה הרגילים ברפת ולחליפין לגרום לטרחה או לנזק מיותרים לבעלי הרפת בגין ביצוע הניסוי.


טבלה 1 – יחס ביצועי הפרות בקיץ 2005 ברפת אוריון בהשוואה ל – 137 משקים מושביים במישור החוף המהווים את קבוצת הייחוס לרפת הנ"ל (נתונים מדו"ח יחס קיץ חורף של ספר העדר ל- 2005 ).

משקי ייחוס

אוריון אליהו

שם משק

רצועת החוף

רצועת החוף

אזור גיאוגרפי-קוד

מושב

מושב

סוג יישוב-קוד

0.94  (0.05)

1.06

יחס חלב קיץ/חורף

33.0  (2.46)

37.3

חמ"מ קיץ

0.92  (0.04)

1.02

יחס חמ"מ קיץ/חורף

0.37  (0.07)

0.32

התעברות חורף

0.16  (0.08)

0.31

התעברות קיץ

21.0  (9.)

1.0

הפרש התעברות  חורף - קיץ

           137    

 

מספר המופעים לנתוני חלב

 
 

5. מתכונת ביצוע הניסוי -

הניסוי נערך ברפת אוריון בכפר ויתקין, בין תחילת יולי לסוף ספטמבר 2006. בניסוי השתתפו 35 זוגות של פרות מתחלובה ראשונה ושנייה שהיו בעת תחילת הניסוי בתחילת או אמצע התחלובה. הפרות חולקו לשתי קבוצות לפי גיל ומרחק מהמלטה. הפרות נחלבו שלוש פעמים ביממה.

לאורך האבוס הותקנו מאווררים מתוצרת חברת Exafan ספרד בקוטר 25" ובמרחק 5 מטר בין מאוורר למשנהו. בקדמת כל מאוורר הותקן "אשכול מתזים" ובו 4 מתזים בספיקה של 7 ליטר/שעה למתז. הותקן כונס לכל מאוורר.

הצינון ניתן בחצר ההמתנה (למשך כ- 30 דקות לכל קבוצה) לפני כל אחת מהחליבות ובאזור האבוס, עם חזרת הפרות מחליבה כמו גם בין החליבות, כאשר הפרות קשורות בעולים. פרות קבוצת הביקורת קיבלו צינון למשך זמן מצטבר של כ- 8 שעות ביממה, (שלוש פעמים בחצר ההמתנה) וחמש פעמים באזור האבוס (80 דקות בכל פעם), אחרי החליבות וביניהן. פרות קבוצת הטיפול קבלו את אותו מספר צינונים ביממה, אולם למשך זמן קצר יותר בכל צינון שניתן באזור האבוס (40 דקות בכל פעם) ולמשך זמן מצטבר של 5 שעות ביממה.

 

בשתי הקבוצות פעלו המאווררים בשיטת "ניפנף" וע"י הפעלה לסירוגין של הרטבה למשך שתי דקות והפסקה למשך שתי דקות, כאשר האוורור המאולץ פועל ברציפות. מצורפים לדו"ח צילומים של המאווררים ששמשו בניסוי ופס ההאבסה המאוורר

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

6. המדדים הנבדקים -

 1. תנאים האקלימיים במהלך הניסוי (מתחנה מטאורולוגית סמוכה).

 

2. מדידות של חום גוף (רקטלית) וקצב הנשימה - בקבוצה מדגמית של 10 פרות לטיפול בחמישה ימי מדידה במהלך הקיץ. המדידות נעשו בשעות 08:00, 10:30, 12:30, 14:30 ו- 16:30, בכל ימי המדידה באותן הפרות.

 

3. תנובת החלב והרכבו – באמצעות מערכת החליבה האוטומטית ונתוני ביקורת החלב בספר העדר.

נוהל הפעלת הצינון ומשך הצינון בשתי הקבוצות מוצג בציור 1 –

ציור 2 – משך הצינון ושעות הצינון בשני הטיפולים בניסוי

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

7. תוצאות –

   7א. תנאים אקלימיים - טמפרטורת הסביבה הממוצעת בימי המדידה עמדה על C°27 מעלות בשעה 0800, הגיעה לשיא של C°30 מעלות בשעה 14:00, ועמדה על C°28 מעלות בשעה 17:00.

בציורים 2 ו- 3 ניתן לראות את ההשתנות היממתית של טמפרטורת הסביבה והלחות היחסית באזור הניסוי.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

   7ב. טמפרטורת גוף וקצב נשימה - ממוצע יממתי של הטמפרטורה הרקטלית (C°) וקצב הנשימה (נשימות לדקה, נ.ד.) לא נבדל בין הקבוצות ועמד על C 38.6 , 63 (נ.ד.) ו- C 38.6 , 64 (נ.ד.) בקבוצות הביקורת והטיפול בהתאמה. לא נמצא הבדל מובהק בשני המדדים במדידות שנערכו בשעות השונות. ממוצעים של טמפ' רקטלית וקצב נשימה בשעות שונות של היממה מוצגים בטבלה 2 .

 

טבלה 2 – ממוצעים של טמפרטורה רקטלית (מעלות צלסיוס ) וקצב נשימה (נ'/דקה) בשעות שונות של היממה.

 שעה -  מדד

צינון למשך 8 שעות

צינון למשך 5 שעות

טמפ' רקטלית (C )

 

 

0800

38.4

38.2

1000

38.9

39.1

1230

38.6

38.5

1430

38.2

38.4

1630

38.9

38.8

קצב נשימה (נ'/דקה)

 

 

0800

40

52

1000

80

76

1230

60

60

1430

52

50

1630

84

80

 

 

   7ג. תנובת החלב והרכבו. נתונים של תנובת הפרות מבוטאים כתנובה כללית, תנובת חמ"ש (חלב משווה שומן) וחמ"מ ( חלב משווה מחיר ) מוצגים בטבלה 3.

 

טבלה 3 - ערכים ממוצעים לכל תקופת הניסוי של תנובת החלב, חמ"ש וחמ"מ של פרות בשני הטיפולים .

המדד

8 שעות צינון

5 שעות צינון

חלב (ק"ג/יום)

0.11±38.5

0.12±38.5

חמ"ש (ק"ג/יום)

0.15±36.4

0.15±36.2

חמ"מ (ק"ג/יום)

0.16±37.6

0.15±37.5

ביצועי ההנבה לא נבדלו סטטיסטית (P>0.05) בין שני הטיפולים

 

 

8 - סיכום ומסקנות –

ממצאי עבודה זו מראים כי ניתן לצמצם מ- 8 ל – 5 שעות מצטברות ביממה את משך הצינון הניתן לפרות, בתנאים הבאים :

  - צינון לאורך האבוס הניתן באמצעות מאווררים מתנייעים בשיטת ה"ניפנף",

  - המאווררים מותקנים במרווח של 5 מ' בין מאוורר למשנהו.

  - הפרות מקבלות את הצינון בכפייה, זאת בחצר ההמתנה לפני החליבות ובהיותן "קשורות" בעולים אחרי החליבות וביניהן.

 

המספר הקטן יחסית של פרות שהשתתפו בניסוי מחייב בחינה נוספת של הנושא על היקף גדול יותר של פרות, טרם גיבוש המלצות בנושא.

 

קיימת סבירות רבה שתנאים המאפשרים צמצום משך הצינון ללא פגיעה בביצועי הפרות בקיץ קיימים גם בממשקים אחרים המגיעים לתוצאות צינון טובות בעונה החמה.

צינון הפרות ניתן כיום במתכונות שונות. יש משקים (בעיקר במגזר המשפחתי) המבססים את הצינון בחצר ההמתנה בלבד וחלק מהם מגיעים לתוצאות מקצועיות טובות.

לעומתם, משקים אחרים משלבים צינון בחצר ובאזור האבוס ומגיעים בדרך זו להפעלה ממושכת של הצינון וגם כן לתוצאות מקצועיות טובות. יש מקום בעתיד לפתח כלים שיאפשרו לאפיין בצורה מדויקת יותר את איכות הצינון בכל סוגי הממשקים. בדרך זו ניתן יהיה בעתיד לבחון בתנאי כל משק את האפשרות לצמצם את משך הצינון מבלי לפגוע באיכותו ובדרך זו להוזיל למשק את עלויות הצינון ולשפר את רווחיות הרפת.

 

9 - רשימת ספרות -

1. י. פלמנבאום וחוב' 2001 – " סקר לבחינת השפעת צינון פרות בשיטה המשלבת המטרה ואוורור מאולץ" , חוברת תקצירי הרצאות הכנס ה – 13 למדעי הבקר עמ' 47.

2. י. פלמנבאום וא. עזרא 2002 - " סקר השוואתי ארבע שנתי לבחינת השפעת צינון המשלב הרטבה ואוורור בשיטות שונות על ביצועי פרות בעדרים גבוהי תנובה", חוברת תקצירי הרצאות הכנס ה – 14 למדעי הבקר עמ' 19.

3. י. פלמנבאום וחוב' 2002 – "השוואת צינון פרות לאורך האבוס בשיטה המשלבת המטרה ואוורור מאולץ לצינון המשלב ערפול בלחץ נמוך ואוורור מאולץ", חוברת תקצירי הרצאות הכנס ה – 14 למדעי הבקר עמ' 15.

 4. י. פלמנבאום וחוב' 2005 - רפת גן שמואל כמודל לבחינת השאלה האם כדאי להעביר חלב מהחורף לקיץ ? - משק הבקר והחלב – 2005.

לכל המבזקים....
office@milk.org.il פקס: 972-3-9564766 טל: 972-3-9564750 דרך החורש 4 , ת"ד 97, יהוד 5647003
מופעל באמצעות מעוף - מגוון אפקט