מבני שיכון לפרות: פרספקטיבה לעתיד
חומר רקע לדיון בנושא "מבני רפת החלב"
ע. שושני - שה"מ, האגף למיכון וטכנולוגיה
מבני שיכון לפרות חלב מיועדים לספק סביבה נוחה לפרות בכדי שהן תגענה למלוא פוטנציאל ייצור החלב, ובאיכות גבוהה. תכנון נכון של המבנה וטיפול יאות בו יבטיחו את השגת המטרות הנ"ל. סביבה נוחה לפרה פירושה צמצום עקת החום וכן, אספקת תנאי מרבץ נאותים (מרבץ יבש ונוח לרביצה).

תנאי עקת חום נוצרים מגורמים חיצוניים כגון: טמפ' סביבה, לחות יחסית, קרינת חום לתוך המבנה דרך גג המבנה וחדירה ישירה של קרני שמש. בנוסף לגורמים אלו הפרה עצמה מייצרת חום רב בשל פעילות מטבולית הן לשם קיום הגוף והן לשם ייצור החלב: ייצור החום נמצא במתאם ישיר לתנובת החלב שלה. בכדי להיפטר מעודפי חום אלו עליה לשחרר אותם אל סביבתה; טמפ' סביבה גדולה מטמפ' גוף הפרה תקשה על הפרה לשחרר עודפי חום מגופה לסביבה. בנוסף לכך אם הסעת החום מתוך המבנה החוצה תהיה לקויה הפרה עלולה להגיע למצב של היפרתרמיה, דהיינו: עלייה בטמפרטורה של הגוף אשר עלולה לפגוע בצריכת המזון ובעקבותיה ירידה בכמות החלב וכן פגיעה בפוריות.

בתכנון נכון של מבנה שיכון נוח לפרות יילקחו בחשבון המדדים הבאים:

1. גובה גג - למניעת השפעת קרני חום מהשמש radiation) 4 - 5) מ' בדופן המבנה.

2. שיפוע גג - ליצירת תנועת אוויר מן החוץ פנימה והסעת האוויר החם אל מחוצה לו - 25% - .30% בקצה הגג (מעל שולחן האבוס בסככה דו-צדדית) מפתח של כ - 1 מ'.

3. צורת הצבה - לשם השפעה טבעית של הרוח הדומיננטית- ציר הצבה בד"כ צפון-דרום.

4. רוחב מבנה - לשם תנועת אוויר טובה בתוך המבנה.

5. קירבה למבנים אחרים- לשם מניעת השפעה שלילית של מבנים אחרים (קרינה, חסימת רוח טבעית) על מבנה שיכון הפרות להיבנות מרחק ניכר ממבנים אלו.

6. בניית רפת רבת-סככות- לבנות את הסככות רחוקות אחת מן השנייה מאותן סיבות בסעיף הקודם. המרחק בין סככה אחת לשנייה יחושב לפי מכפלת הגובה המקסימלי של הגג במקדם 6 .

7. חצר פתוחה/גג נפתח - לשם הפגת קרינה מגוף הפרות לאטמוספירה.

מבני השיכון לפרות עברו שינויים רבים במהלך חצי היובל שחלף. תחילה שוכנו הפרות במבנים אשר היו מקובלים בארצות אירופה והובאו ארצה ע"י החלוצים מאותן ארצות: רפת קשירה. רפת זו, מלבד היות הפרות קשורות רוב שעות היממה, אופיינה בגגות נמוכים וחסרי אוורור. בהמשך נבנו רפתות רביצה חופשית שאופיינו ברפד עמוק. גם במבנים אלו (המשמשים עדיין למשכן פרות במספר משקים) לא זכו הפרות לעדנה: גגות נמוכים, אוורור לקוי.

בשנות השבעים אומצה שיטת שיכון אחרת: קוראל. שיטה זו התבססה על מבנה צר לרביצת הפרות, אשר כוון הצבתו ומידותיו יועדו לניצול השמש לשם ייבוש המרבץ, בתוספת משטחי בטון שהקיפו את סככת הרביצה מכל עבר. סככות רביצה אלו נבנו בגובה נמוך עם שטח רביצה קטן לפרות, אשר דרש ריפוד בתדירות גבוהה.

בשנות השמונים נבנתה סככה כוללת שזכתה לכינוי "לכיש". בסככה זו הוקצה שטח גדול יותר למרבץ הפרה תחת גג, בין היתר מתוך מטרה לחסוך בעלויות הרפד. סוג סככה זה מלווה אותנו מאז ועד היום. דרישות המשרד לאיכות הסביבה למניעת תשטיפים מהחצרות הפתוחות/משטחי הבטון האיצו שידרוג סככות הקוראל לסככות כוללות.

במהלך כל השנים הללו נוסתה בארץ גם שיטת שיכון נוספת: מבנה עם תאים לרביצה חופשית, בעיקר באזורי ההרים. הסיבות לבניית סככות אלו באזורים אלו נבעו ממגבלות שטח ומתנאי סביבה קשים (בעיקר בחודשי החורף). ההצלחה לא היתה מנת חלקם של המשקים, הן בשל תכנון לקוי והן בשל תנאי תחזוקה. כיום יש תנועה לבחינה מחודשת של סוג מבנה זה בגלל היתרונות שגלומים בו (שטח, עטין נקי). עם זאת, בשל חשש קשה לבעיות רגליים עקב עמידה/הליכה על בטון ובשל בעיות בזיהוי דרישות, יש לשקול בניית חצר שוטטות בצמוד לסככה.

תכנון נכון של מבנה שיכון, גם שיהיה האופטימלי ביותר, אינו מאפשר השגת פתרון מלא להפגת עומס החום מגוף הפרות: לשם כך יש לשלב מערכות לצינון גוף הפרות. התייחסות לכך מוצאת את ביטוייה בעבודות אחרות שיוצגו במהלך כנס זה, ולכן לא ארחיב במסגרת זו.

חצר פתוחה בצמוד למבנים הנ"ל (תוספת שטח של כ - 8 מ"ר/פרה) הינה מומלצת בכדי לאפשר לפרות להפיג את חום גופן לאטמוספירה. בדרך כלל מרבית הפרות שוהות בחצר זו במהלך שעות הלילה ושעות הבוקר המוקדמות. שילוב חצר פתוחה עם סככות השיכון מתאפשרת כיום, על פי דרישות איכות הסביבה, רק בתנאי שרצפתה תהיה מבוטנת עם מאצרות מסביב. שימושה בכל ימות השנה מחייב בנייה והתקנה של מערכת לטיפול בשפכים. לחילופין ניתן להשתמש בה לחודשי הקיץ בלבד ואזי אין מחויבות להתקין מערכת לקליטת תשטיפים. בחודשי החורף חצר זו תנוקה מזבל ותישאר סגורה.

גג נפתח יוכל לשמש כתחליף לחצר הפתוחה- התקנתו מעל אזור רביצת הפרות (בסככה כוללת) יבטל לחלוטין את הצורך בבניית חצר פתוחה. במצב פתיחה יתאפשר אוורור טוב של המבנה, הקרנת חום מגוף הפרות כלפי האטמוספירה, ייבוש רפד באזור הרביצה. בשלב זה קיים מודל אחד בשטח ושני - לפני התקנה. המודל האחד מתבסס על הנעת מחצית ממפתח הגג מתחת למחצית השנייה. הפתיחה נעשית באמצעות כבל המתלפף על צינור המותקן לכל אורך הגג. במצב זה כל השטח שמתחת למפתח הנדון יהיה פתוח לחסדי שמיים. המודל השני שנמצא כעת בשלבי בנייה מתבסס על העיקרון של רפפה. דהיינו: הגג יחולק למקטעים מקטעים שיועלו או יורדו בזוויות שונות. צורה זו של גג נפתח תמנע חדירת שמש על המרבץ בכל שעות היום ולכן הגג יוכל להישאר פתוח מירב שעות היממה. סוג זה של גג יוכל להיות מותקן גם בסככות ישנות שמאופיינות בגובה נמוך. העלויות יכריעו איזה משתי החלופות תשתרש בשטח.

מבנה שנדון בו בעתיד הוא מבנה קל מבוקר אקלים. בסיס המבנים בחו"ל הוא מבנה חממה. גג המבנה בנוי מיריעות פלסטיק. במקור הוא השתרש במדינות קרות בצפון אמריקה ובקנדה שם קליטת קרני השמש מהווה יתרון. אולם במדינה כשלנו עם תנאי מזג אוויר חמים הוא עלול להכביד על הפרות. כיסויי גג שונים ויצירת תנאי אוורור מלאכותיים הם שניים מתוך מספר נושאים שיש לבחון אותם בכובד ראש. הלמידה והדיונים לגבי מבנה זה עדיין בחיתוליהם והמלצותינו תפורסמנה במועד אחר.
לכל המבזקים....
office@milk.org.il פקס: 972-3-9564766 טל: 972-3-9564750 דרך החורש 4 , ת"ד 97, יהוד 5647003
מופעל באמצעות מעוף - מגוון אפקט