צינון פרות בעירפול בלחץ גבוה באזורים חמים
ע. שושני – שה"מ,האגף למיכון וטכנולוגיה
י. פלמנבאום – שה"מ, המחלקה לבקר
ח. נעימי – קיבוץ המעפיל
ח. גולדשמיט – קיבוץ שדה אליהו
מבוא - השיטות הנהוגות והמקובלות לצינון פרות כיום הן צינון בחצר ההמתנה של מכון החליבה בעת ההמתנה לחליבה ובין חליבות וצינון לאורך האבוס. משטר זה של צינון הוכיח את יעילותו במשקים אשר פועלים לפי ההמלצות. אולם יש בו חסרונות: חצר ההמתנה- השקעת זמן (כוח אדם) בהולכת הפרות הלוך ושוב, הפחתת הזמן לצורכי אכילה ורביצה, הולכת פרות בשבילי בטון; צינון פרות לאורך האבוס- מחייב פתרון לאיסוף התשטיפים ו/או ניקוי בתדירות גבוהה יותר של מדרך הפרות. קילוח הפרות בחצר ההמתנה שלא במועדי החליבה בלבד עלול כאמור לפגוע ברווחתן של הפרות. לחילופין אם ניתן היה לצנן את הפרות באזור רביצתן ניתן היה להימנע מגרירת הפרות אל חצרות ההמתנה מעבר למועדי החליבה וע"י כך להאריך את שהותן בסככה לשם רביצה והעלאת גירה. ייתכן גם שצינון הפרות במרווחי זמן של שעות אין בו כדי למנוע השפעת עקת חום על הפרות.

מטרת העבודה - לבחון האם צינון פרות בערפול בלחץ גבוה באזור הרביצה יוכל להוות אמצעי עזר נוסף לשיטות הנהוגות במשקים לשם הפגת חום גופן של הפרות.

תאור המערכות - מערכת אחת, משווקת ע"י חברת "הפלמרי", הותקנה בקיבוץ שדה-אליהו. מערכת זו נבנתה מקו מים אחד שהותקן לאורך הסככה, מעל אזור המרבץ, עד לאמצעיתה. המרחק בין המערפלים היה 0.6 מ'. "קו" שני של ערפול נוצר ע"י התקנת מתזים על גבי מאווררים (8 על כ"א) שהותקנו מעל העולים. המרחק בין המאווררים היה כ- 5 מ'. בעת הפעלת המערכת הובחנו "שטחים מתים" בין המאווררים. לחץ המים היה 80 אטמ'. המערכת הופעלה ללא הפסקה מהשעה 08:00 ועד 22:00 . צינון נוסף ניתן לפרות בחצר ההמתנה 5 פעמים במהלך היממה ולאורך האבוס (מהשעה 08:00 ועד 22:00 במחזורים של 35 שנ' הרטבה ו- 4 ד' השהייה).

מערכת שנייה, מתוצרת חברת "וואל" ומשווקת ע"י חברת "נילי", הותקנה בקיבוץ המעפיל. בסככה כוללת באורך 75 מ' הותקנו 3 קווים. המרחק בין מתז למתז היה 0.6 מ'. הפעלת המערכת נשלטה ע"י חיישני טמפ' ולחות יחסית. היא נכנסה לפעולה (פתיחת "חלון") כאשר הטמפ' עלתה מעל 24 מ"צ והפסיקה לפעול כאשר הלחות היחסית עלתה מעל 70%. כאשר נפתח "חלון" המערכת פעלה במחזורים של 3 ד' פעולה ו- 5 ד' הפסקה. לחץ המים היה כ- 80 אטמ'. משטר הצינון הנוסף כלל 4 טיפולי צינון בחצר ההמתנה (בתקופת הניסוי העדר נחלב 4 פעמים ביממה) וכן צינון לאורך האבוס, בצרוף מאווררים, שהופעל 4 פעמים ביממה (עם חזרת הפרות אל הסככות מהחליבה) למשך 1.5 שעות כל פעם במחזורים של 4 ד' השהייה ו – 1.5 ד' פעולה.

מהלך התצפית- פרות בכל משק זווגו לפי מרחק מהמלטה ותנובת החלב לפני הכניסה לתצפית. לניתוח הסטטיסטי הושארו פרות שלא הובחן אצלן כל אירוע חריג במהלך תקופת התצפית; בסט הנתונים של שדה אליהו נותרו 30 זוגות ובזה של המעפיל – 43 זוגות.

נתוני האקלים (טמפרטורה ולחות יחסית) נבחנו בשני המשקים באמצעות חיישנים מתוצרת Hobo@. תדירות הבדיקה היתה כל ½ שעה ולאחר מכן חושבו ממוצעים לכל שעה במהלך היממה. בשל תקלה טכנית בחיישן שהותקן בקבוצת הביקורת בקיבוץ המעפיל נלקחו נתוני טמפ' מקסימום ומינימום יומיים וכן לחות יחסית משלושה מועדים (08:00, 14:00, 20:00) במהלך היממה.
ניתוח סטטיסטי- מאגר הנתונים הופק מתוכנת "אפימילק" של צח"מ אפיקים. ניתוח הנתונים נעשה בפרוצדורת GLM בתוכנת SAS במודלים ליניאריים ומערכיים. המשתנים התלויים היוף תנובת חלב, חמ"מ. המשתנים הבלתי תלויים היוף טיפול (צינון מול ביקורת), פרה בתוך טיפול, ימים בתחלובה. נתוני האקלים נבחנו בנפרד כאשר המשתנים הבלתי תלויים היוף טיפול, שעות במהלך היממה וימים.

תוצאות - תנובות החלב והחמ"מ של שתי הקבוצות בכל משק לא נבדלו סטטיסטית בכניסה לתצפית. בתום הניסוי נמצא שתנובת החלב של הפרות מקבוצת העירפול מקיבוץ שדה אליהו לא נבדלה סטטיסטית מקבוצת הביקורת (29.86 ק"ג, 29.37 ק"ג, בהתאמה) וכך גם בקיבוץ המעפיל (36.74 ק"ג, 36.57 ק"ג בהתאמה). לעומת זאת, החמ"מ של הפרות מקבוצת העירפול, בשני המשקים היה גבוה באופן מובהק לעומת קבוצת הביקורת (בשדה אליהו- הפרש של 1.34 ק"ג; בהמעפיל – 0.83 ק"ג). בבחינת נתוני האקלים נמצא שבשדה אליהו הטמפרטורה בסככת הצינון היתה בממוצע נמוכה מזו של קבוצת הביקורת בין 2 ל- 4.65 מ"צ בין השעות 8:00 ו- 20:00. הלחות היחסית היתה גבוהה יותר במהלך כל היממה בקבוצת הצינון כאשר ההפרש הגבוה ביותר הובחן בין השעות שהוזכרו לעיל. בבחינת אינדקס עומס החום (THI) נמצא שהוא היה מעל ל- 72 (ערך שמוגדר כקריטי) בשתי הקבוצות ברוב שעות היממה אך גבוה יותר בקבוצת הביקורת בין השעות 08:00 ל- 20:00. בקיבוץ המעפיל טמפ' המקסימום, שהובחנה בין השעות 14:00ל- 17:00, היתה נמוכה בכ- 1.5 מ"צ בקבוצת הצינון לעומת הביקורת. ה- THI בשעות אלו היה אף הוא נמוך יותר בקבוצת העירפול, אולם הוא היה גבוה מעל לערך הקריטי.

עובדה ראויה לציון: בשני המשקים נטו הפרות בקבוצת העירפול להתפזר על פני כל המבנה בסמיכות למערכת העירפול. לא הובחנה במהלך התקופה תופעת התגודדות בקבוצות העירפול. דיון ומסקנות – השפעתה של שיטת הערפול בלחץ גבוה, כאמצעי עזר נוסף למערכות אחרות להפגת החום מגוף הפרות, היתה שולית. בקיבוץ המעפיל הפרות ירדו אך במעט בתנובת החלב שלהן יחסית לתקופה הקודמת לתצפית לעומת הפרות של קיבוץ שדה אליהו. ניתן להסביר עובדה זאת בחלקה בכך שבשדה אליהו תקופת התצפית נמשכה 3 חודשים לעומת חודשיים בהמעפיל. הסבר נוסף: משטר הצינון בקיבוץ המעפיל היה יעיל יותר בהשוואה לזה שהונהג בשדה אליהו. בשני המשקים עומס החום בשעות השיא (14:00– 17:00) היה קרוב ל- 80. ייתכן והתגובה השלילית הגבוהה יותר בשדה אליהו נובעת מהצטופפות הפרות על פני אזור קטן יותר בסככה (כזכור, רק חצי מהסככה "זכה" לכיסוי המערכת).

לסיכום, לא נמצאה השפעה משמעותית של טיפול העירפול על תנובת החלב כגורם אדיטיבי למערכות הצינון המקובלות (בחצר ההמתנה ולאורך האבוס). מכאן שבמשקים הממוקמים באזורים חמים ולחים, אשר בהם מופעלות מערכות הצינון הקונבנציונליות באופן אינטנסיבי, נראה כי אין למערכת הצינון בערפול יתרון משמעותי. ייתכן שהפעלה יעילה יותר של העירפול (תוספת מאווררים ו/או הפעלתם תוך כדי תנועה על צירם) או לחילופין הפעלתה כתחליף למערכת הצינון הקונבנציונליות ולא בנוסף לה, תביא לידי ביטוי טוב יותר את יעילות העירפול.
לכל המבזקים....
office@milk.org.il פקס: 972-3-9564766 טל: 972-3-9564750 דרך החורש 4 , ת"ד 97, יהוד 5647003
מופעל באמצעות מעוף - מגוון אפקט