דוח לתכנית מחקר מספר 362-0105-07


השפעת עקות סביבתיות בטרימסטר השלישי להריון של מעלי גירה חולבות על תחלובה עוקבת


אבי שמאי בעלי חיים, בקר וצאן, מינהל המחקר החקלאי.
סמיר מבג'יש בעלי חיים, הפקולטה לחקלאות.

 


תקציר
מחקרים חדשניים מראים שפוטופיריודה משפיעה על ייצור החלב בפרות. השפעה זו מתבטאת באופן ברור בתקופת הטרימסטר השלישי להריון בפרות חלב. פרות ומבכירות הרות, 60 יום לפני ההמלטה, שהוחזקו בתנאי אורך יום קצר (8 שעות אור ו-16 שעות לילה) הניבו יותר חלב בתחלובה העוקבת בהשוואה לפרות שהוחזקו בתנאי אורך יום ארוך (16 שעות אור ו- 8 שעות חושך). ההבדל בתנובות החלב נמשך לפחות 12 שבעות לאחר ההמלטה. תופעה זו כנראה קשורה לריכוז הפרולקטין בדם הפרות.


הקשר בין ביטוי הרצפטור לפרולקטין לבין יצור החלב
התבטאות הרצפטור לפרולקטין נבדקה בביופסיות מעטין עיזים שהוחזקו בטמפרטורה רגילה (NT) ובטמפרטורה גבוהה C0 40 ואחוזי לחות של 50-80%. התבטאות הרצפטור לפרולקטין הייתה גבוהה מיד לאחר המלטה יותר מאשר לפני המלטה וחודש לאחריה. תופעה זו מוכרת מרמת ההורמון בדם של מעלי גירה. בנוסף על כך מצאנו שרמת הביטוי של הרצפטור הייתה גבוהה יותר בתנאי חום גבוה לעומת טמפרטורה רגילה. ייתכן כי תופעה זו מסבירה את הגנת המערכת על עצמה עם ירידת רמת ההורמון בעומס חום. שילוב רמת ההתבטאות של הרצפטור עם תנובת החלב תחת אוירה של עומס חם הראתה את הקשר בין רמת התבטאות הרצפטור בעטין לבין תנובת החלב. מתוצאות אלו נראה שמנגנון הביטוי של הרצפטור לפרולקטין משחק תפקיד חשוב בפעילות ההורמון עצמו לרמת יצור החלב בתנאי עקה.
תנובת החלב ורמות הורמונים בדם העיזים בתנאי אורך יום וטמפרטורה שונים.
תנובת החלב של העיזים נמדדה לאחר השהות בשני הטיפולים של אורך יום קצר בטמפרטורה נורמאלית ובטמפרטורה גבוהה. נראה שאורך יום קצר משפר את תנובת החלב יחסית לעיזים ששהו באורך יום. בנוסף נמדדו לאורך זמן הניסוי הורמונים בדם ביניהם טירוקסין, IGF-I , ופרולקטין. רמת ההורמון המטבולי 3T עלתה לאחר ההמלטה בטיפול של יום ארוך עד שבעה שבועות ואז התהפכה המגמה ורמתו ירדה בטיפול זה. רמת ההורמוןIGF-I הייתה גבוהה משמעותית בטיפול יום ארוך יחסית לטיפול יום קצר אך תופעה זו התבטלה שבוע לאחר המלטה ורמתו הייתה דומה בשני הטיפולים. רמת ההורמון פרולקטין בדם הייתה גבוהה כצפוי באזור זמן ההמלטה והחלה לרדת ביום ה12 עד לרמה בלתי ניתנת לזיהוי.


מבוא
הסביבה משפיעה על יצרנות ובריאות של חיות מייצרות חלב באופן ישיר ובלתי ישיר (4). מידת ההשפעה של הסביבה מותנית בשלב במחזור החיים (לפני בגרות מינית; אחרי בגרות מינית; תחלובה), סוג, ומין החיה. הסביבה משפיעה דרך מספר גורמים כגון: טמפרטורת האוויר, לחות, מהירות רוח, קרינה, פוטופריודה ועוד (4). נתונים של תנובות חלב בארץ (התאחדות מגדלי הבקר) מראים כי יש שוני רב בתנובות החלב וברכיבי החלב לאורך עונות השנה בפרות. תנובת החלב גבוהה בחודשים מרץ עד יוני (יום מתארך, טמפ' במגמת התחממות, התנובה יורדת בחדות בחודשים יוני עד ספטמבר (יום מתקצר, טמפ' במגמת התחממות), ועולה שוב מאמצע ספטמבר עד תחילת ינואר (יום מתקצר עד דצמבר - ואז מתארך שוב, טמפ' במגמת התקררות), כאשר נצפית ירידה קטנה עד פברואר. (7, 17).


טמפרטורה
לעקת קור השפעה מועטה בלבד על יכולת הרבייה, בעיקר בעת התחלובה. עקת החום מאידך מורידה את ה- DMI, ופוגעת במערכת הרבייה: פגיעה בליבידו, בפוריות וביכולת הישרדות העובר בבקר (9,8,16). טמפרטורות גבוהות בזמן התחלובה מורידות את תנובת החלב בפרות (21,12), עזים (15) וכבשים (1).
נהוג לחשוב שטמפרטורות גבוהות גורמות להורדת ה-DMI (9,14,12), אך עדויות שונות מראות גם על קשר ישיר בין עקת החום ותנובת החלב (6,16,7). עקת חום בתחלובה משפיעה גם על מרכיבי החלב, כאשר במקביל להשפעה זו נצפתה ירידה בצריכת מזון גס, וירידה בהעלאת גירה (4). הירידה בצריכת מזון גס תורמת לירידה בייצור חש"ן, ועשויה לשנות את היחס אצטט:פרופיונאט, עקב השינוי ב- pH הכרס. אצטט ברמה גבוהה מוביל ליותר שומן חלב, ואילו פרופיונאט ברמה גבוהה מוביל ליותר חלבון חלב. השינוי ב- pH הכרס יכול להביא גם לשינוי בריכוז האלקטרוליטים בחלב (4) . McGuire et al מצאו כי עקת חום בתחלובה של פרות מורידה את זרימת הפלסמה הפורטאלית בכ- 14%, ומשפיעה על שינוע נוטריינטים, למשל של חומצות אמינו שירדו בכ- % 20- 35 (7). גישה זו אינה נתמכת ע"י ממצאי Lough et al. אשר אינו מוצא כל שינוי בזרימת הדם לבלוטה, גם כאשר יש עקת חום המלווה בהגבלת DMI (6).
שינויים הורמונאליים ב-PRL (עלייה), אלדוסטרון (ירידה), תירוקסין (ירידה), GH (ירידה) וגלוקוקורטקואידים ( ירידה), נצפו עקב עקת חום (4). הסיבה לעלייה ב-PRL עקב עקת חום אינה ברורה עדיין. סיבה אחת לכך היא אולי תפקידו החשוב בשמירת האיזון האוסמוטי בגוף. הירידה בהורמונים המטבוליים יכולה אולי להיות מוסברת ע"י אדפטציה מטבולית של החיה לחום.


השפעת הפוטופריודה
השפעות הפוטופריודה נרחבות גם הן, אך אין מחקרים רבים המתמקדים בהשפעות הפוטופריודה על מע"ג. ידוע כי מלבד ההשפעה על יצרנות, הפוטופריודה משפיעה על הישרדות בעזים דרך השפעה על תדירות ההתעברות ויכולת אימהית לאחר ההמלטה, וכי יש הבדל בעוצמת ההשפעה בין גזעי עזים שונים (22).
עדויות ממחקרים בנושא בצפון אמריקה ובאירופה מראות כי יום קצר (SDPP) (8:16) בתחילת התחלובה מעלה את תנובת החלב בפרות ב- 2 עד 3 ק"ג ליום, האפקט נמשך לאורך כל התחלובה. באופן דומה השפעה זו נמדדה גם בכבשים, ובעיזים (11,15), ואף נמצא אפקט גדול יותר בעיזים מאשר בפרות (10). זמן התגובה לפוטופריודה מוערך בכ- 2 עד 4 שבועות, זמן התלוי כפי הנראה במתווך האנדוקריני לפעולות הפוטופריודה (5). לא נמצאו עדויות להשפעות ישירות של פוטופריודה על הרכב החלב (5).
המתווך האנדוקריני לאפקט הגלקטופואטי של הפוטופריודה עדיין אינו ברור. ייתכן כי הפעולה מתבצעת בתיווכו של IGF-I, שכן נמצא שיום ארוך(LDPP) מגדיל את רמת IGF-I בעגלות, ובפרות בתחלובה (24), ללא תלות ב-GH (5). כמו כן מלטונין, אשר רמתו עולה בעת SDPP, מדכא את הרמה הגבוהה של IGF-I שנוצרה כתוצאה מ-LDPP. מאידך, לא נמצאה השפעה מדכאת של מלטונין אקסוגני על תנובת החלב בפרות (5), וישנן עדויות המראות כי SDPP בעונת היובש מגביר את תנובת החלב העוקבת בפרות (21, 22). בנוסף לא ידוע כמעט על אפקט גלקטופואטי של IGF-I. ניסויים נוספים מראים ש- IGF-I אינו המתווך האנדוקריני להשפעות הפוטופריודה. לא נמצא שינוי ברמתו בין טיפולי SDPP ו- LDPP הן בפרות בעת התחלובה (23), והן בפרות בעת היובש (13), אם כי נמצאה רמה גבוהה של IGF-I בתחילת היובש שיכולה להיות מוסברת בצורך בעיכוב אפופטוזיס בתאי האפיתל בבלוטה, ובצורך בהכנת הבלוטה לקראת הלקטציה (13).


השפעת פוטופריודה בתקופת היובש
פרות שנחשפו ל-SDPP בזמן היובש, והועברו לתנאי ביניים (12L:12D) בזמן התחלובה נתנו בממוצע 3.2 ק"ג/ליום יותר חלב מאלו אשר נחשפו ל LDPP ביובש, והועברו לאחר ההמלטה לאותם תנאים של הקבוצה הראשונה (13).
Petitclerc et al. טוען כי LDPP יכול להיות סיגנל חיובי המעלה את תנובת החלב בפרות, אם המעבר מ-SDPP ל- LDPP יעשה בעת ההמלטה, וכי תנובת החלב גבוהה יותר לפחות למשך 40 שבועות בתחלובה (14). תוצאות אלו ושל מחקרים אחרים (13) תומכות בהשערה המוצעת ע"י Dahl et al. כי האפקט של ה- SDPP ביובש בהגדלת תנובת החלב לאחר ההמלטה של פרות הוא תוצאה של איפוס יכולת ההגבה לגירוי המעורר של ה- LDPP בתחלובה (5). כלומר, LDPP לתקופה ארוכה מדי יוצר רפרקטוריות של החיה לדפוס הקבוע של האור. עפ"י השערה זו, ל- LDPP בעת היובש אין השפעה מעכבת על תנובת החלב, כי אם המעבר מ- SDPP לימים ארוכים יותר בהמלטה, הוא הגורם לשוני בין 2 הטיפולים והוא הגורם להעלאת התנובה (22,10). ממצאים רטרוספקטיביים בכבשים של Dahl et al. תומכים גם בטענה זו.


מעורבות PRL ביצירת החלב
מעורבות ה- PRL בהתפתחות בלוטת העטין לפני ההמלטה, ותפקידו בהפרשת חלב בפרות חלב נבדקה על ידי Akers et al. (17). בעבודתם מצאו החוקרים כי ל- PRL, ובפרט לעליית רמת ה- PRL הגדולה בזמן ההמלטה, חשיבות רבה להתמיינות בלוטת העטין, ולקיום מרכיבים ביוכימיים עם תפקידי מפתח בסינתזה של חלב ומרכיביו. כך למשל עיכוב של PRL בעזרת CB154 אקסוגני לפני ההמלטה, הוריד את פעילות תאי הבלוטה (אך לא את מספרם), ופגע בקצב הביוסינתזה של חומצות שומן ולקטוז בעטין. במקביל נצפתה פעילות נמוכה יותר של אצטיל קואנזים A קרבוקסילאז, fatty acid synthetase, ו- אלפא-לקטאלבומין. תנובת החלב בפרות אשר עוכב בהן ה- PRL לפני ואחרי ההמלטה הייתה נמוכה בכ- 11.4 ק"ג/ליום. לא נצפתה ירידה בDMI, או פגיעה ברמות GH, פרוגסטרון או גלוקוקורטיקואידים בדם כתוצאה מעיכוב ה- PRL. טיפול אשר החזיר את רמת ה- PRL אקסוגנית לפרות לפני המלטה אשר טופלו ב- CB154, החזיר את תנובת החלב ואת פעילות תאי הבלוטה לנורמלי לפי הביקורת. כלומר, הירידה בתנובת החלב נובעת כנראה מחוסר ב- PRL בעת היובש ובזמן ההמלטה. לדיכוי ה- PRL לא היה אפקט משמעותי בפגיעה בריכוזי חלבון ולקטוז החלב, וכמו כן לא נראתה כל פגיעה במטבוליזם הבלוטה. לקטוז החלב, בהיותו הגורם העיקרי לבקרת האוסמולריות בחלב, לא ירד בריכוזו על אף הריכוז והביוסינתזה הנמוכה של אלפא-לקטואלבומין, כיוון שגם תנובת החלב ירדה (17).
למרות החשיבות המיוחסת ל- PRL בתחזוק התחלובה, עדויות מראות כי לעיכוב הפרשת PRL בעת התחלובה, בעיקר לאחר ביסוס הלקטציה, לא הייתה כל השפעה על תנובת החלב בפרות ובעיזים (בניגוד לממצאים בחולדות ובנשים), אם כי נמצאה קורלציה חיובית בין רמות PRL בתחילת התחלובה לריכוזי אלפא-לקטואלבומין. לא ידוע מה ההשפעה של מחסור מוחלט ב- PRL בעת התחלובה או לפני ההמלטה (22,27).


PRL כמתווך אפשרי של השפעות סביבתיות
האפקט הגלקטופואטי הידוע של PRL, בנוסף לשינויים שניצפו בריכוזיו בתגובה לטיפולי פוטופריודה וטמפרטורה, הפכו אותו למועמד המוביל כמתווך ההשפעות הסביבתיות על תנובת החלב. בנוסף נמצא כי ל-PRL אפקט מעכב על ביטוי גנים הקשורים באפופטוזיס בבלוטת העטין (11).
ההשערה היא כי עקב העלייה בריכוז ה- PRL בתקופת היובש כתוצאה מעקת חום ו/או LDPP, מדוכאים הקולטנים ל- PRL בעטין במנגנון של היזון חוזר קלאסי (18), והרגישות ל- PRL יורדת בתחלובה. כמו כן, הועלו השערות בעבר כי ייתכן והחיה נעשית רפרקטורית בשלב מסוים לדגם אור קבוע. משמע, יש צורך במעבר מ- SDPP ל- LDPP לאחר ההמלטה לצורך אפקט של הגברת תנובת החלב (13).
בהתאם למנגנון המתואר, SDPP או תנאים נורמוטרמיים לפני ההמלטה יעלו את הקולטנים ל- PRL בבלוטת העטין, והמעבר ל- LDPP או לטמפרטורות גבוהות יותר לאחר ההמלטה, יגביר גם את ריכוז ה- PRL שיפגוש במקביל כמות גדולה יותר מקולטניו, כך שאפקט פעולתו יהיה מוגבר. ייתכן בהחלט שריכוז הפרולקטין מעל למינימום מסויים לאחר התחלובה אינו קובע לגבי תנובת החלב, אך כמות הקולטנים לפרולקטין כן. משמע, ריכוז פרולקטין גדול יותר, יכול להעלות את תנובת החלב לאחר ההמלטה באם יש לו כמות מספקת של קולטנים לפעול דרכם.


חמרים ושיטות
הטיפולים בניסוי
1. SDPP – NT: פוטופריודה של יום קצר (8L:16D), עם טמפרטורות נורמליות (25 מ"צ מקס' ; 16 מ"צ מינ'), וכ- 45% לחות.
2. SDPP – HT: פוטופריודה של יום קצר (8L:16D), עם טמפרטורות גבוהות (40 מ"צ מקס' ; 23 מ"צ מינ') וטווח של 50 – 80 אחוזי לחות.
שעות החושך משעה 15:00 ועד למחרת בשעה 7:00 בבוקר. בכל חדר 8 מנורות פלורוסנט כפולות, כל מנורה באורך 120 ס"מ עם הספק של 40 וואט למנורה. 4 מנורות כפולות מכוונות היישר מעל הראש של העז. שטף האור בכל חדר היה כשל 1200 לומן. עוצמת האור הנקלט בגובה העיניים של העיזים היתה 360 לוקס. בכל יום בין 7:00 ל- 9:00 (בין שעות ההאכלה הראשונות של שעות האור) נמדדה ונרשמה צריכת המזון וכמות השאריות.

 

מדידות ודגימות
דגימות דם מווריד הצוואר נלקחו פעם בשבוע עד השבוע השמיני לאחר ההמלטה לצורך קביעת פרולקטין בפלזמה וביטוי PRL-R בתאי לימפוציטים. כמו כן, דגימות חלב לאחר ההמלטה נשלחו למעבדה המרכזית לקביעת הרכב החלב.
ביופסיות ברקמת העטין בוצעו בשלושה מועדים יחסית להמלטה. ביופסיה ראשונה לאחר יבוש מוחלט ואקלום לתנאי הניסוי כחודש לפני ההמלטה, ביופסיה שניה ושלישית 5-7 ימים לפני תאריך ההמלטה הצפוי וחודש לאחר ההמלטה
מרקמת העטין הופק RNA שעליו בוצעו rtRTPCR עם פריימרים יחודיים להתבטאות חלבוני ושומני חלב. מתודולוגיה זו נעשית באופן רוטיני במעבדתי.


תוצאות
איור מס' 1
התבטאות הרצפטור של פרולקטין בעטין.

 


מהתוצאות נראית מגמה מובהקת של שינויים חדים בביטוי הקולטנים לפרולקטין בין 3 דגימות העטין שנלקחו. המגמה היא של עלייה חדה בביטוי כ- 10 ימים לאחר ההמלטה, ביחס לביטוי לפני ההמלטה, וירידה חדה בביטוי כ- 20 יום לאחר מכן.


איור מס' 2
התבטאות הרצפטור לפרולקטין בעטין והקשר לתנובת החלב


באיור מס' 2 נראית תחילת הירידה ביצור החלב לאחר הירידה הגדולה בהתבטאות הרצפטור לפרולקטין.
מהתוצאות המובאות כאן ניתן לראות את הקשר בין ביטוי הרצפטור לפרולקטין לבין יצור החלב לאחר ההמלטה. תופעת השינוי בביטוי הקולטנים אמורה להוות צפי לתנודות בתנובות החלב והרכבי החלב, כמו כן בספרות מדווח כי פרולקטין אחראי על ויסות גנים הקשורים באפופטוזיס בבלוטת העטין. מכאן ייתכן ולפרולקטין בריכוז מסויים תפקיד בשינויים החלים בתנובת החלב במהלך התחלובה. המתאם בין ביטוי ותרגום הקולטן לפרולקטין לבין תנובות החלב, יראה כי לפרולקטין יש אכן תפקיד חשוב בתחלובה.
תנובת החלב ורמות הורמונים בדם העיזים בתנאים השונים.
תנובת החלב של העיזים נמדדה לאחר השהות בשני הטיפולים של אורך יום קצר בטמפרטורה נורמאלית ובטמפרטורה גבוהה.


איור מס' 1
תנובת חלב בשני משטרי טמפרטורה בתנאי אורך יום קצר


מאיור 1 נראה שאורך יום קצר משפר את תנובת החלב יחסית לעיזים ששהו באורך יום ארוך. התוצאות הן ממוצעים של 4 עיזים + שגיאת התקן.
לשם השוואה איור מספר 2 מראה את תנובת החלב של עיזים ששהו באורך ים רגיל בטמפרטורה גבוהה ורגילה. כצפוי עקת חום מורידה את תנובת החלב. איור זה בא לתת את ההשוואה לשיפור שחל באורך יום קצר עם עקת החום באיור מס' 1


איור מס' 2 תנובת חלב של עיזים תחת טמפרטורה רגילה וגבוהה


בנוסף נמדדו לאורך זמן הניסוי הורמונים בדם ביניהם טירוקסין, IGF-I , ופרולקטין.
כפי שניתן לראות באיור 3 רמת ההורמון המטבולי 3T עלתה לאחר ההמלטה בטיפול של יום ארוך עד שבעה שבועות ואז התהפכה המגמה ורמתו ירדה בטיפול זה. יתכן שהירידה נובעת מההתאקלמות לתנאים הרגילים לאחר ההמלטה כאשר הזיכרון של טיפול באורך יום קצר נשמר יותר.


איור מס' 3
רמות ההורמון טירוקסין בדם העיזים באורך יום קצר וטמפרטורה גבוהה ורגילה.


איור מס' 4
רמת IGF-I בדם העיזים באורך יום קצר וטמפרטורה גבוהה ורגילה.


רמת ההורמון הייתה גבוהה משמעותית בטיפול יום ארוך יחסית לטיפול יום קצר אך תופעה זו התבטלה שבוע לאחר המלטה ורמתו הייתה דומה בשני הטיפולים. התוצאות הן M+SE n=4


איור מס' 5
רמת ההורמון פרולקטין בדם העיזים באורך יום קצר וטמפרטורה גבוהה.


מאיור מס 5 נראה שרמת הפרולקטין בדם הייתה גבוהה כצפוי באזור זמן ההמלטה והחלה לרדת ביום ה-12 עד לרמה בלתי ניתנת לזיהוי


הטיפולים בניסוי II:
הניסוי השני בתוכנית בוצע על שתי קבוצות של עיזים (n=6) מזן זאנן בתחלובה שנייה ויותר. בקבוצת הטיפול הושתל שתל מסחרי של מלטונין מתחת לעור בטרימסטר האחרון (30-40 ימים לפני ההמלטה המשועת) של ההריון בתקופת היובש.
השתל אמור היה לדמות יום קצר. העיזים הוחזקו בחצרות נפרדות של רפד וצריכת המזון הייתה קבוצתית כמקובל בתנאי הדיר המטבולי בפקולטה לחקלאות. העיזים קיבלו עד ההמלטה מנה המורכבת מבליל קיום (משואות יצחק, 11% חלבון) ו-300 גר' תערובת מסחרית (מטמור 16% חלבון) ובשבועיים האחרונים לפני ההמלטה כמות התערובת הועלתה ל600 גר'/יום לראש). לאחר ההמלטה כמות התערובת הותאמה לצריכה חושפית של העזים וניתנה פעמיים ליום בזמן החליבה (7:00 ו- 19:00).


מדידות ודגימות:
כמות החלב היומית נמדדה לכל העזים במערכת אפי-גוט במשך תקופת הרישום (12 שבועות לאחר ההמלטה). דגימות חלב (פעם בשבוע) לאחר ההמלטה נשלחו למעבדה המרכזית לקביעת הרכב החלב.


דיון ותוצאות:
תנובות החלב שנרשמו לשתי קבוצות הניסוי היו דומות לכל אורך תקופת הניסוי. צריכות המזון הקבוצתיות היו 3.27±0.12 ק"ג ליום מזון (כמות שהוא). תנובת החלב הממוצעת היתה 3.20±0.14 ק"ג/יום, תכולת חלבון (%) 3.27±0.05, שומן (%) 3.10±0.14 ולקטוז (%) 4.22±0.02 .
ניסוי זה הנו ניסוי משקי וצפינו להבדלים בין הטיפולים בהתאם לניסוי המטבולי שבוצע בתוכנית זו. אך, כנראה, מספר סיבות לחוסר השפעת הטיפול לא אפשרו לקבלת תוצאות מהימנות. לדעתנו, אחת הסיבות העיקריות לחוסר הצלחת הטיפול הנה השתל המסחרי לא היה מתאים לביצוע הניסוי. כנראה שכמות המלטונין המשוחררת מהשתל לא התאימה להשריית תנאי יום קצר לכל תקופת הניסוי עד להמלטה. מסגרת התקציב של הניסוי לא אפשרה ביצוע דגימות דם ואנליזות במעבדה לריכוזי פרולקטין בדם של עזים או ביופסיות תקופתיות בדומה לניסוי המטבולי.
סיבה שניה לחוסר קבלת תוצאות הנה המספר הקטן של העזים שהשתתפו בניסוי.
לכן, לדעתנו ניסוי זה כשל ותוצאותיו מחייבות חזרה לניסוי עם ביצוע בדיקות של ריכוזי פרולקטין בתקופת היובש לאחר השתלת השתל. אינפורמציה זו יכולה לכוון אותנו למידת הצלחת השתל בדיכוי הפרשת הפרולקטין ושינוי אסטרטגיית הטיפול.


References
1. Abdalla, E. B., E. A. Kotby, and H. D. Johnson. 1993. Physiological responses to heat-induced hyperthermia of pregnant and lactating ewes. Small Rumin. Res. 11:125-134.
2. Bandaranayaka, D. D., and C. W. Holmes. 1976. Changes in the composition of milk and rumen contents in cows exposed to a high ambient temperature with controlled feeding. Trop. Anim. Health-Prod. 8: 38-46.
3. Barash, H., N. Silanikove, and J. I. Weller. 1996. Effect of season of birth on milk, fat, and protein production of Israeli Holsteins. J. Dairy Sci. 79: 1016-1020.
4. Collier, R. J., D. K. Beede, W. W. Thatcher, L. A. Israel, and C. J. Wilcox. 1982. Influences of environment and its modification on dairy animal health and production. J. Dairy Sci. 65: 2213-2227.
5. Dahl, G. E., B. A. Buchanan and H. A. Tucker. 2000. Photoperiodic effects on dairy cattle: A review. J. Dairy Sci. 83:885-893.
6. Lough, D. S., D. L. Beede, and C. J. Wilcox. 1990. Effects of feed intake and thermal stress on mammary blood flow and other physiological measurements in lactating dairy cows. J. Dairy Sci. 73: 325-332.
7. McGuire, M. A., D. K. Beede, M. A. DeLorenzo, C. J. Wilcox, G. B.Huntington, C. K. Reynolds, and R. J. Collier. 1989. Effects of thermal stress and level of feed intake on portal plasma flow and net fluxes of metabolites in lactating Holstein cows. J. Anim. Sci. 67: 1050-1060.
8. Wayman, O., H. D. Johnson, C. P. Merilan, and I. L. Berry. 1962. Effect of ad libitum and force-feeding of two rations on lactating cows subjected to thermal stress. J. Dairy Sci. 45: 1472-1478.
9. Chemineau P, Pelletrier J, Guerin Y, Colas G, Ravault JP, Toure G, Almeida G, Thimonier J, Ortavant R. 1988. Photoperiodoc and melatonin treatment for the control of seasonal reproduction in sheep and goats. Reprod Nutr Dev. 28 (2B):409-22.
10. Capuco, A. V., R. M. Akers, and J. J. Smith. 1997. Mammary growth in Holstein cows during the dry period: quantification of nucleic acids and histology. J. Dairy Sci.. 80:477-487.
11. Wareski P, Motyl T, Ryniewicz Z, Orzechowski A, Gajkowska B, Wojewodzka U, Polszaj T. 2001. Expression of apoptpsis-related proteins in mammary gland of goat. Small Rumin. Res. 40:279-289.
12. Aharoni, Y., A. Brosh, and E. Ezra. 2000. Short Communication: Prepartum photoperiod effect on milk yield and composition in dairy cows. J. Dairy Sci. 83: 2779-2781.
13. Miller, A. R. E., R. A. Erdman, L. W. Douglass and G. E. Dahl. 2000. Effects of photoperiodic manipulation during the dry period of dairy cows. J. Dairy Sci. 83:962-967.
14. Petitclerc, D., C. M. Vinet, G. Roy, and P. Lacasse. 1998. Prepartum photoperiod and melatonin feeding on milk production and prolactin concentrations of dairy heifers and cows. J. Dairy Sci. 81(Suppl. 1):251.
15. Ocfemia, G. O., A. Sharun, H. M. Miller, and J.H.G. Holmes. 1993. Reduced foetal growth and lactation by does heat-stressed from mid-pregnancy. Small Rumin. Res. 11:33-43.
16. Wolfenson, D., I. Flamenbaum, and A. Berman. 1988. Dry period heat stress relief effects on prepartum progesterone, calf birth weight, and milk production. J. Dairy Sci. 71: 809-818.
17. Akers, R. M., D. E. Bauman, A. V. Capuco, G. T. Goodman, and H. A. Tucker. 1981. Prolactin regulation of milk secretion and biochemical differentiation of mammary epithelial cells in periparturient cows. Endocrinology 109:23-30.
18. Barash I., Z. Madar, and A. Gertler. 1983. Down-regulation of prolactin receptors in the liver, mammary gland and kidney of female virgin rat, infused with ovine prolactin or human growth hormone. Biochem. Biophys. Res. Commun. 116:644-650.
19. D. H. Kaplan and L. S. Katz. 1994. Exposure to Constant Photopriod Alters Serum Prolactin Concentrations and Behavioral Response to Estradiol in the Ovariectomized Goat. J. Anim. Sci. 72:3088-3097.
20. N. Jacquemet and E. C. Prigge. 1990. Effect of Prolactin infusion on Lactation, Glucose Kinetics, and Pabcreatic Hormones in Lactating Goats. J. Dairy. Sci. 73:3433-3438.
21. Tucker, H.A., L.T. Chapin, K.J. Lookingland, K.E. Moore, G.E. Dahl, and J.M. Evers. 1991. Temperature effects on serum prolactin concentrations and activity of dopaminergic neurons in the infundibulum/pituitary stalk of calves. Proc. Soc. Exp. Biol. Med. 197:74-76.
22. du Preez ER. Donkin EF. Boyazoglu PA. Rautenbach GH. Barry DM. Schoeman E. 2001. Out of season breeding of milk goats. The effect of light treatment, melatonine and breed. J S Afr Vet Assoc. 72(4):228-31.
23. Miller,A.R.E.,E.P.Stanisiewski, R.A.Erdman,L.W.Douglass, and G.E.Dahl.1999.Effects of long daily photoperiod and bovine somatotropin on milk yield in cattle.J.Dairy.Sci.82:1716-1722.
24. Dahl,G.eE.,T.H.Elsasser,A.V.Capuco,R.A.Erdman, and R.R.Peters.1997.Effects of a long daily photoperiod on milk yield and circulating concentrations of IGF-I.J.Dairy.Sci.80:2784-2789.
25. P.McDonald. RA.Edwards. JFD.Greenhalgh. CA.Morgan. 2002. Animal Nutrition. Ashford Colour Press Ltd. Gosport.

לכל המבזקים....
office@milk.org.il פקס: 972-3-9564766 טל: 972-3-9564750 דרך החורש 4 , ת"ד 97, יהוד 5647003
מופעל באמצעות מעוף - מגוון אפקט