דוח מסכם לתוכנית מחקר מס' 870-1514-08


הכנת שחת איכותית


מוגש לקרן המחקרים של הנהלת ענף הבקר על ידי:
אבישי וזה – ממ"ר מיכון גידולי שדה, אגף תכנולוגיה, שה"מ.
ענבל שלף – רכז גד"ש קיבוץ שובל.
אפרים צוקרמן – ממ"ר מספוא ותירס, אגף גד"ש, שה"מ.

תקציר:
השחת בישראל  נעשית ברובה מגידולי בעל חורפיים - דגניים וקטניות וכן מאספסת רב שנתית ומיעוטה נעשה מדגניים קיציים. גידולי החורף לשחת נקצרים באביב שהיא עונת מעבר ולכן לא אחת נחשף החומר הנקצר לשרבים וגשמים הפוגמים באיכות השחת.
החומר הנקצר כשהוא ירוק וכדי לייבשו בשיטות הנהוגות היום דרוש זמן רב. במשך זמן זה, השחת נמצאת בשדה ובמקרים רבים מאבדת מאיכותה בגלל שריפה ע"י השמש או התעפשות.
שיטה חדשנית להכנת שחת איכותית תוך פינוי מהיר של השדה מהחבילות נהוגה במספר ארצות. אופן הכנת השחת האיכותית מתבסס על קציר במקצרה עם ממעך, פיזור השחת בצורה שווה על הקרקע הקצורה השארת השחת לייבוש כיומים, הפיכת השחת ליבוש נוסף ולאחר כיומים עד שלושה ימים נוספים, תלוי בקרינה. גיבוב במגוב קילשונים. כיבוש והכנסת החבילות מיידית למתבן.
מטרת עבודה זו הייתה בחינת יתכנות יישום השיטה החדשנית בתנאי הארץ, השוואה של משכי זמן הכנת השחת בשתי השיטות, וכן בדיקות מעבדה לבחינת איכות השחת בחבילות שנעשתה בשני האופנים.

תוצאות התצפית מראות שחבילות השחת שהוכנו בשיטה החדשנית הגיעו למתבן 6 עד 7 ימים לאחר הקציר ויכלו להגיע אף לפני כן. זאת לעומת חבילות השחת שהוכנו בשיטה המקובלת ונכבשו  10 ימים לאחר הקציר. חשוב לציין שעקב היבול הנמוך יחסית הייבוש היה מהיר ולכן ניתן לשער שהייבוש השיטה המקובלת היה מתארך במספר ימים. החומר הצמחי בחבילה טוב ומיובש בצורה אחידה וצבע החבילות שהוכנו בשיטה החדשנית היה ירוק ויפה והרפתן שיבח את החציר, דבר חשוב  לכשעצמו.
הכלי לפיזור והפיכת השחת לאחר הקציר עבד בצורה טובה ללא תקלות במהירות של כ-10 קמ"ש וכדי להפעילו נדרש טרקטור בעל מעט מאוד כח.
לאור הניסוין שנרכש השנה, נראה שיש לבדוק את התיזמון המדויק של כל שלב לאורך כל תהליך הכנת השחת, כדי לשפר את ביצועי השיטה ולהגיע לאופטימיזציה של תהליך הכנת השחת ולשפר את איכותה.


מבוא ותיאור הבעיה:
השחת בישראל  נעשית בעיקר מגידולי בעל חורפיים – חיטה, בקיה, תלתן, אפונה, ודגניים שונים. (חלקו נעשה גם מאספסת). גידולים אלה נקצרים באביב וחשופים בבאביב בעת היקצרם לשרבים וגשמים הפוגמים באיכות השחת (צוקרמן, 1998).
השחת בחבילה צריכה להיות בלחות יחסית נמוכה במיוחד ככל שדחיסות החבילה עולה. תהליך ייבוש השחת מתחיל לאחר הקציר שהחומר הנקצר המונח באומן כשהוא ירוק. כדי  לייבש את השחת הנקצרת בשיטות הנהוגות היום, משך הייבוש באומנים בשדה ארוך מאד, דבר הגורם לשחת לאבד מאיכותה. לעיתים, החלק העליון של האומן נשרף ואיכותו כשל קש ובאותו הזמן החלק התחתון של האומן ממשיך בתהליכי נשימה ומאבד מערכו. כדי ליצור אחידות בייבוש האומן נהוג להפוך את האומן ע"י מגוב. הליך זה גורם לעיתים לגם לשריפת המקטע שהיה בתחתית האומן. יתר על כן, לעיתים עקב גשמים ולחות הקרקע החומר המונח באומן מתעפש (Dar Y. and Katz Y., 2001) .  יש לציין שעקב חוסר היכולת לעשות חציר איכותי כנדרש הצטמצמה גם הכמות המבוקשת בשנים האחרונות.
הבעיה המרכזית בתהליך הכנת השחת הפוגע באיכותה הוא הזמן העובר מרגע שנקצרה עד כיבושה והגעתה למתבן. קציר השחת כפי שהוא מתבצע היום בארץ, נעשה ע"י מקצרות תופיות או מכסחות כפות, היוצרות אומנים (וולים) ברוחב שונה וגורמות להכנסת עפר לאומנים. יתר על כן, במקרים רבים הגיבוב נעשה מגוב שמשות אשר אינו מתאים לשחתות וגורם להכנסת עפר רב ואבנים לאומנים ומעלה את הפחת.
בנוסף חשוב לציין שלא לכל כלי הקציר יש ממעך ולכן משך ההתייבשות של החומר הצמחי המונח באומנים שנקצרו ולא עבר מיעוך, הוא רב יחסית. החציר עומד לעיתים רבות בשטח מעל ל-3 שבועות, וכתוצאה מכך כפי שתואר נגרם פחת גדול עקב הפסדי נשימה, התעפשות וחלקו עקב צריבות שמש ההופכות את השחת לקש.
שיטה חדשנית להכנת שחת איכותית תוך פינוי מהיר של השדה מהחבילות נהוגה במספר ארצות. שיטה זאת פותחה כדי לקבל חציר משובח, ע"י יבוש החציר תוך חמישה עד ששה ימים והכנסתו לחבילות והובלתו למתבנים סה"כ תוך שבוע ימים מיום הקציר עד האחסון במתבן, זאת תוך שמירה על האיכות והקטנת החשש פגיעה שלגשמי אביב המקלקלים חלק מהחציר בארץ.
אופן הכנת השחת האיכותית מתבסס על קציר במקצרה לשחת עם ממעך, פיזור השחת בצורה שווה על הקרקע הקצורה השארת השחת לייבוש כיומים, הפיכת השחת ליבוש נוסף ולאחר כיומים עד שלושה ימים נוספים, תלוי בקרינה. גיבוב במגוב קילשונים. כיבוש והכנסת החבילות מיידית למתבן.
השואה בין שתי השיטות להכנת השחת ע"י בדיקות מעבדה ושקילות יבול יאפשרו לבחון יתכנות יישום השיטה בארץ ובחינת איכות השחת המגיעה לבעלי החיים.


מטרות המחקר:
מטרות המחקר, לבחון שיטות חדשניות של הכנת שחת הנהוגות בעולם ולברר האם ע"י הכנת השחת בשיטות אלו בתנאי האקלים הישראליים מאפשרות לספק לבעה"ח שחת איכותית יותר.

 

חומרים ושיטות:
הניסוי נעשה בקיבוצים שובל, ודביר.
עקב מיעוט הגשמים והבצורת הקשה בעונת הגידול 2007/8 ועל מנת לבחון את שיטת העבודה ביבולי שחת המקובלים באזור הנגב הצפוני בשנה ממוצעת, הושקו השטחים שנכללו בניסוי.
הניסוי נערך בשיטת הבלוקים באקראי, כל חלקת ניסוי הייתה ברוחב של 12 מטר ובאורך של  200 מטר.
הניסוי נערך בשדות שנקצרו לשחת חיטה ולשחת אפונה. הכנת השחת נעשתה בשני אופנים לשם השוואה בין הכנת שחת בשיטה הנהוגה לבין השיטה בחדשנית יותר.

 

הכנת שחת חיטה בשיטה הנהוגה בארץ:
1. קציר במקצרה סיבובית עם התקן איכשור לאומנים רחבים.
2. גיבוב האומנים 4 ימים לאחר הקציר במגוב שמשות.
3. כיבוש לחבילות 10 ימים לאחר הקציר.

 

הכנת שחת חיטה בשיטה החדשנית:
1. קציר במקצרה סיבובית עם התקן איכשור לאומנים רחבים.
2. כחצי יום לאחר הקציר נעשה פיזור והפיכה ע"י כלי יעודי שנרכש לצורך זה (ראה תמונה).
3. הפיכה  נוספת ופיזור עם הכלי המיוחד, יומים לאחר הקציר.
4. גיבוב האומנים 4 ימים לאחר הקציר
5. כיבוש לחבילות 5 ימים לאחר הקציר.

 

הכנת שחת אפונה בשיטה הנהוגה בארץ:
1. קציר במכסחה.
2. גיבוב האומנים 4 ימים לאחר הקציר במגוב שמשות.
3. כיבוש לחבילות 10 ימים לאחר הקציר.

 

הכנת שחת אפונה בשיטה החדשנית:
4. קציר במכסחה.
5. כחצי יום לאחר הקציר נעשה פיזור והפיכה ע"י כלי יעודי שנרכש לצורך זה ראה (תמונה).
6. הפיכה  נוספת ופיזור עם הכלי המיוחד, יומים לאחר הקציר.
7. גיבוב האומנים 4 ימים לאחר הקציר
8. כיבוש לחבילות 5 ימים לאחר הקציר.

 

בדיקות מעבדה:
1. בדיקת תכולת חלבון בשחתות בנקצרו ונאספו בשחתות על פי אופן הכנתן.  
2.  בדיקת כמות האפר בשחתות השונות. 
3.  בדיקת ניטרטים בשחתות השונות.
4. בדיקות לחות וחום בחבילות השחת בניסוי על פי אופן הכנתן.


תוצאות ודיון:
כללי:
עונת גידול חורף 2007/8 הייתה שחונה מאד. עקב הבצורת וכדי להעמיר את הניסוי בתנאים וביבולים המאפינים עד כמה שאפשר שנה ממוצעת הושקו חלקות הניסוי של החיטה והאפונה למספוא. ביבול שנקצר היה נמוך במקצת 300 ק"ג\ד' חומר יבש באפונה  ורק 280 ק"ג\ד' ח"י בחיטה.
חלקות הניסוי בהתאם לצפוי חבילות השחת שהוכנו בשיטה החדשנית הגיעו למתבן 6 עד 7 ימים לאחר הקציר ויכלו להגיע אף לפני כן.  זאת לעומת חבילות השחת שהוכנו בשיטה המקובלת ונכבשו  10 ימים לאחר הקציר. חשוב לציין שעקב היבול הנמוך יחסית הייבוש היה מהיר ולכן ניתן לשער שהייבוש השיטה המקובלת היה מתארך במספר ימים.
צבע החבילות שהוכנו בשיטה החדשנית היה ירוק ויפה והרפתן שיבח את החציר, דבר חשוב  לכשעצמו.


תוצאות הבדיקות המעבדתיות:
1.  אחידות היבוש בחבילות שנעשו בשיטה החדשנית עם המפזר היה ממש מושלם בשחת חיטה, וקצת פחות טוב בשחת אפונה. בכל הבדיקות שנערכו לבחינת אחידות הייבוש, נמצא שאחידות הייבוש בחבילות שנעשו בשיטה החדשנית הייתה טובה בהרבה מזו של החבילות שנעשו בשיטה      "המשקית" המקובלת.
2. החום שנמדד בתוך החבילות שהוכנו בשיטה החדשנית יומים לאחר הכיבוש לא עלה על C300  יומים לאחר הכיבוש ללא נזק לחבילות. לעומת זאת בחבילות שנעשו בשיטות ההתחממות היתה גדולה יותר עם כיסי התחממות גבוהים הנוצרים מצמחים שלא התיבשו דיים. על סמך הממצאים ניתן לשער שבגלל אחידות הייבוש בשיטה החדשנית, ניתן לכבוש את השחת בלחות גבוה יותר מבלי לגרום לעיפוש. סוגיה זו דורשת בדיקה נוספת לאישוש הממצאים.
3. כמות האפר בשחת החיטה בשתי שיטות ההכנה היה גבוה ונע בין 14% ל-16%, כנראה עקב גיבוב לא טוב.                                                                                                                     
בחציר האפונה  כמות  האפר בשיטה החדשנית הייתה כ–15% ובחזרות ה"משקיות" כ-16%.
4. אחוזי החלבון בחומר היבש של שחת החיטה בשני אופני ההכנה היה בין 5% ל-6%.
    אחוזי  החלבון בחומר היבש של שחת האפונה בשני אופני הניסוי נעו בין 12% ל-13%.
5. כמות הניטרטים בשחת החיטה היו 0.09% בשיטת ההכנה החדשנית ן-0.17% בשיטה המשקית המקובלת. תוצאות זהות נמדדו גם בשחת האפונה.

 

מסקנות: 
1. ע"י שימוש בכלי לפיזור האומנים לאחר הקציר, ניתן לקצר את תקופת הייבוש של השחת בשדה ולהביאה תוך שבוע למתבן תוך שמירה או אפילו העלאה של איכות השחת.
2. הכלי לפיזור והפיכת השחת לאחר הקציר עבד בצורה טובה ללא תקלות ובמהירות של כ-10 קמ"ש. כדי להפעילו נדרש טרקטור בעל מעט מאוד כח.
3. בשיטת הכנת השחת החדשנית, החומר הצמחי בחבילה טוב ומיובש בצורה אחידה. יתר על כן, גם כאשר נכבשה השחת מוקדם מוקדם מהרצוי ובלחות גבוהה במקצת, לא נגרם עיפוש מכיוון שלא היו בחבילה מוקדי רטיבות.
4. הגיבוב השחת והפיכתו לאחר הפיזור קל מאוד ביחס לגיבוב האומנים בשיטה המשקית.
5. ע"י קיצור משך שהיית החומר הנקצר בשדה ניתן להתחמק מפגעי הטבע העונתיים.
6. מומלץ לבחון בשנה בבאה את השיטה החדשנית במגוון שדות רב יותר, כולל שדות בהם היבולים גבוהים מאוד.
7. הכנת השחת בשיטה החדשנית דורשת עמידה בלוח זמנים ולכן נדרש תכנון מפורט כולל הכנסה בשחת למתבן.
8. לאור הניסוין שנרכש השנה, נראה שיש לבדוק את התיזמון המדויק של כל שלב לאורך כל תהליך הכנת השחת, כדי לשפר את ביצועי השיטה ולהגיע לאופטימיזציה של תהליך הכנת השחת ולשפר את איכותה.


תמונה 1 – הכלי לפיזור אומני השחת

 

תמונה 2 – הכלי לפיזור אומני השחת בעבודה

 

תמונה 3 – אומנים בשדה לפני ואחרי הפיזור

 

ספרות מצוטטת:
 Dar, Y. and Katz, Y. 2001. Preparation of high quality hay.
Http://www.shaham.moag.gov.il. Ed. By  Zukerman E

 

צוקרמן, א., 1998. גידול קטניות לשחת במחזור גידולי השדה. הכנס העשירי למדעי מעלי הגירה בתחום רפת החלב, תקצירי הרצאות ועבודות שהוגשו לכנס. הוצאה מיוחדת ע"י משרד החקלאות שה"מ והתאחדות מגדלי בקר בישראל, עמ' 42-41.

לכל המבזקים....
office@milk.org.il פקס: 972-3-9564766 טל: 972-3-9564750 דרך החורש 4 , ת"ד 97, יהוד 5647003
מופעל באמצעות מעוף - מגוון אפקט