דו"ח לתצפית  870-1508-08


השפעת דרגת הגריסה של גרעיני תירס על ייצור החלב והרכבו בפרות חלב


סטיבן רוזן1, כתריאל תבורי2, אשר בראון2, תומר3, אהרון3
1שה"מ- המחלקה לבקר, 2צמח תערובות; 2 רפת מעוז חיים;3

 


רקע:
גרעין התירס מהווה כיום מרכיב עיקרי בין גרעיני הדגניים במנת הפרה הישראלית. מחקרים רבים נעשו בעולם (בעיקר ארה'ב) כדי לבחון את דרגות העיבוד השונות והשפעתם על הנעכלות והיצרנות של פרות החלב. בספרות קיימת התייחסות לתירס מטופל בקיטור, תירס שבור, תירס גרוס גס (גודל חלקיקים ממוצע 3.14-3.67 מ'מ) ותירס גרוס דק (0.70-1.13 מ'מ). לא נמצאו עבודות המשוות בין שתי דרגות הגריסה המקובלות בארץ והמוגדרות שתיהן כ"גריסה דקה". חלק מהחוקרים והמדריכים בארה'ב, ממליצים על גודל חלקיק ממוצע של כ- 1.1 מ"מ וטוענים כי גריסה דקה יותר עלולה לגרום לתסיסת יתר בכרס ותופעות של אצידוסיס.
בארץ משווק הן תירס גרוס בגודל חלקיק של כ- 1.0 מ'מ והן תירס הגרוס דק יותר. ניסוי זה בה להשוות את שתי דרגות הגריסה.


בטבלה מצורפת רואים לפי עבודה של דימן וחב' תוצאות עבודה שנעשתה עלידם.


טבלה 1. השפעת גודל חלקיק תירס על ביצועי פרות חלב
T.R. Dhiman et al. – J. Dairy Sc, 85:217


בע"ח ושיטות
נבחנו שתי דרגות גריסה:תירס "גרוס דק" (0.7 מ"מ) ותירס "גרוס" (1.1 מ"מ).
ברפת מעוז חיים קיימות שתי קבוצות בנות כ- 70 ראש כ"א, המחולקות לפי מספר גב זוגי ואי זוגי, בעלות דמיון רב בנתוני הפרות (גיל, מרחק מהמלטה ופוטנציאל). הפרות מגיעות לקבוצה לאחר שלשה שבועות בקבוצת ממליטות, בה הן מקבלות תוספת של ק'ג שחת אספסת וק"ג סויה.
מנת החולבות בניסוי הכילה (ע"ב ח"י) 22% גרעיני תירס, ותכולות המנה היו 16.9% חלבון, 17.5% NDF גס (33% מזון גס), ו- 1.78Mcal אנרגיה נטו.
הניסוי בוצע בשיטת ההצלבה. לפני תחילת הניסוי, שתי הקבוצות הואבסו במנה המכילה תירס גרוס ובוצעו שתי שקילות חלב לאימות דמיון הנתונים.
בתקופת הניסוי הראשונה, שנמשכה 60 יום (מאי ויוני) קבוצה אחת הואבסה במנה בה התירס היה גרוס דק בעוד הקבוצה השנייה המשיכה לקבל מנה עם תירס גרוס. בתקופה זו נערכו 4 שקילות חלב ונאספו נתוני אפימילק.
בתקופת הניסוי השנייה בוצעה הצלבה בין הקבוצות. פרות שצרכו תירס גרוס דק עברו למנת התירס הגרוס ובקבוצה השנייה נערך תהליך הפוך.
צריכת המזון נרשמה מידי יום, דגימת בלילים נעשתה מידי חודש, ובדיקת ממוצע גודל החלקיק של התירס נעשתה בכל משלוח.
דגימות פרש נלקחו מ- 15 פרות שבוע לפני ההצלבה וכן שבועיים לאחר ההצלבה, מאותן פרות.
הניתוח הסטטיסטי כלל פרות ששהו בניסוי מתחילתו ועד סופו ונעשה בשיטת ניתוח השונות המשותפת (לתקופה הראשונה). כ"כ נבחנו ההפרשים לפי ניתוח T בו כל פרה נבחנה לעומת עצמה בתקופה הקודמת עם תיקון למספר התחלובה ומרחק מהמלטה.


תוצאות:
גודל החלקיקים הממוצע של התירס בזמן הניסוי היה: 700 מיקרון לתירס הגרוס דק ו- 1081 מיקרון בקבוצת התירס הגרוס.
ממוצעי צריכת המזון בשתי הקבוצות היו דומים: 26.07 ק"ג ו-26.30 ק"ג לראש לקבוצת התירס הגרוס דק והתירס הגרוס בתקופה הראשונה, ו-24.03 ק"ג ו-23.96 ק"ג לראש בתקופה השנייה בהתאמה.


טבלה 2. תנובת חלב והרכבו בתקופה הראשונה


בתקופה הראשונה, לא נמצאו הבדלים מובהקים בתנובת החלב ובהרכבו.


טבלה 3. השפעת המעבר מגריסה רגילה לדקה ולהיפך על תנובת חלב והרכבו


נמצא כי במעבר מתירס גרוס דק לתירס גרוס % השומן בחלב עלה בעוד במעבר מתירס גרוס לתירס גרוס דק % השומן נשאר דומה. בפרות גבוהות תנובה תגובה זאת בולטת יותר עם עליה בתכולת השומן במעבר מגריסה דקה לרגילה (מ- 3.08% ל- 3.28%) וירידה בתכולת השומן במעבר ההפוך (מ- 3.49% ל- 3.37%). תופעה זו עלולה להצביע על חומציות יתר בכרס הפרות שהואבסו בתירס גרוס דק.


טבלה 4. הרכב הכימי של פרש הפרות


קיימת נטייה לתכולה גבוהה יותר של פל"מ בפרש של הפרות שהואבסו בתירס גרוס.


טבלה 5. תוצאות גבוהות תנובה


טבלה 6. הצלבה גבוהות תנובה


טבלה 7. תוצאות נמוכות תנובה


טבלה 8. הצלבה נמוכות תנובה


טבלה 9. תוצאות פרש


סיכום
בעבודה זאת נמצא לגריסה דקה נטייה לתנובת חלב גבוה יותר.
לא נמצא הבדל בביצועי פרות שהואבסו בתירס בשתי דרגות של גריסה. הממצא העיקרי הינו הירידה בתכולת השומן בחלב של פרות גבוהות תנובה בעת המעבר מגריסה לגריסה דקה לעומת העלייה בתכולת השומן בעת המעבר ההפוך.


התצפית מומנה בחלקה על ידי קרן המחקר של מועצת החלב.

לכל המבזקים....
office@milk.org.il פקס: 972-3-9564766 טל: 972-3-9564750 דרך החורש 4 , ת"ד 97, יהוד 5647003
מופעל באמצעות מעוף - מגוון אפקט