דוח מסכם לשנים 2007 - 2010:

 

יישום זבל רפת נוזלי בגידולי שדה - בחינת ההיבטים האגרונומיים והסביבתיים

 

קוד: 870-1495-09

 

מוגש לקרן במחקרים בהנהלת ענף הבקר ע"י:

ניר אורי(1) , זוהר דן(1), זילברמן אברהם(2), שורק פרץ(3), שי ישראל(4) רביב יגאל(4), יעקובי טוביה(5) וצוקרמן אפרים(6).

 

(1)      מדריך גד"ש – שה"מ

(2)      מדריך שרות שדה – שה"מ

(3)      רכז התארגנות רפת דרום

(4)      שותפות גד"ש "דגניים"

(5)      הרבולוג ראשי – השירותים להגנת הצומח

(6)      מנהל תחום גד"ש וממ"ר מספוא – שה"מ

 

 

תקציר

פיזור זבל רפתות טרי מוצק ו/או זבל טפחות נוזלי בשדות גידולי השדה (גד"ש), היה מקובל בשנות ה- 50 וה- 60. עיקר כמות הזבל היה זבל חצרות או מדרכים טרי ומיעוטו זבל הטפחות נוזלי. בשנים האחרונות לאחר ביצוע הרפורמה ברפת החלב, סילוק הזבל  נעשה ע"י קבלנים. הזבל שפונה ע"י קבלנים, הועבר בחלקו הגדול למשטחים יעודים ליצירת קומפוסט לצרכים חקלאיים. בגלל מחיר הקומפוסט השימוש בו אינו כלכלי בגידולי השדה. כדאיות השימוש בזבל בעלי חיים (בע"ח) טרי בגד"ש כתחליף לדשן מינראלי, שיפור תנובת השדות ע"י העלאת המרכיב האורגני בהם וכן שיפור אפשרי של מרקם הקרקע, הביאו אותנו לבחינת מספר היבטים של השימוש בזבל רפתות טרי נוזלי בשדות הגד"ש.   

הניסוי היה ניסוי תלת שנתי, שהוצב בשדות גד"ש דגנים (משואות יצחק) בקיץ 2006. מתכונת הניסוי הייתה בלוקים באקראי ב- 6 חזרות כשהטיפולים יושמו בפסים ברוחב של 7 מ' ואורך 25 מ'. זבל רפת נוזלי בשני מינונים ובתדירות פיזור של פעם אחת עד שלוש פעמים במשך הניסוי, זאת בהשוואה לדישון מינראלי מסחרי ולביקורת בלתי מטופלת.

בחלקה זרעו, במרוצת שנות הניסוי, גידולים ע"פ המחזור המקובל בשותפות גד"ש דגנים, כשבעונה הראשונה נזרעה חיטה, בשנייה חימצה ובשנה השלישית חיטה.

בתום כל עונה נבדק היבול ואיכותו בכל טיפול ונבדקו מדדים כימיים בקרקע עד עומק 120 ס"מ. כמו כן נבדקה רמת השיבוש בעשבים בכל טיפול.

בתום שנת הניסוי הראשונה, ניתן היה להצביע על מגמה של יבול חומר יבש, יבול גרגרים, אחוז חלבון וגלוטן רטוב גבוהים יותר במנת הזבל הגבוהה. לא נמצאה דחיקה של מינרלים לעומק הקרקע ולא נמצאה עליה ברמת השיבוש בעשבים רעים כתוצאה מיישום הזבל הנוזלי.

בסיכום השנה השנייה, ניתן להצביע על כך שיבול החימצה לא הושפע מרמות הזבל השונות. תוצאה זו תתכן לאור יכולתם של צמחי החימצה באמצעות חיידקי הריזוביום לקשור חנקן אטמוספרי ויתכן שגם בגלל מגבלת מים. ערכי המוליכות החשמלית וה-SAR מצביעים שכמויות הזבל והדשן לא פגעו במרקם ותכונות הקרקע.

בשנה השלישית, נראה שבטיפולים בהם הוסף דשן או זבל השיבוש בעשבים היה גבוה במקצת מזה של הביקורת הבלתי מטופלת. ביבול החומר היבש וביבול הגרגרים של החיטה ובכן בממדי האיכות, לא נמצאו הבדלים סטטיסטים מובהקים בין טיפולי הדישון והזיבול השונים. עם זאת, נכון להסב את תשומת הלב לאינדקס גלוטן הנמוך בטיפול הזיבול הגבוה שניתן ברצף שלוש שנים. כמות החנקן הייתה דומה בכל הטיפולים ובכל שכבות הקרקע. ריכוז הבורון המרבי בכל בשכבות הקרקע עד עומק 120 ס"מ לא עלה על 0.20 mg/l. המוליכות החשמלית בשכבת הקרקע העליונה הייתה כצפוי גבוהה במקצת מזו של שאר שכבות הקרקע מבלי הבדל ביניהן ומדד ה-SAR גם הוא כצפוי היה נמוך במקצת בשכבות הקרקע עד עומק של 60 ס"מ בהשוואה לשכבות הקרקע העמוקות יותר.

על סמך הממצאים בניסוי זה, ניתן להסיק, שזיבול שטחי גד"ש בזבל רפתות נוזלי טרי, אינו מהווה סיכון לפגיעה ולזיהומים בלתי הפיכים בשכבות הקרקע העליונות. כמו כן, החשש לזיהום עתידי של מי התהום הוא מזערי. כל זאת בכמויות, בתדירות, בסוג הקרקע, ממשק ומשטר הגשמים בהם נבחן הנושא.

הממצאים בניסוי הנוכחי  מצביעים  על כך שהטיפול המיטבי הוא זיבול פעם אחת בשלוש שנים תוך התאמת הכמות ועיתוי הפיזור למחזור הגידולים. מכאן שיש לערוך ניסוי נוספים לקביעת ממשק זיבול מיטבי (כמות ותדירות הפיזור). השימוש בזבלי בע"ח ופסולות אורגניות עשוי להביא לשיפור תנובת השדות ע"י העלאת המרכיב האורגני בהם, שיפור אפשרי ומרקם הקרקע וכן אפיק נוסף למחזור זבלים ופסולות אורגניות תוך שמירה על הסביבה והקפדה על ממשק של חקלאות בת קיימא, בהתאם לתנאים בו נבחן.

 

מבוא ותיאור הבעיה

פיזור זבל רפתות טרי מוצק ו/או זבל טפחות נוזלי בשדות גידולי השדה (גד"ש), היה מקובל בשנות ה- 50 וה- 60. עיקר כמות הזבל היה זבל חצרות או מדרכים טרי ומיעוטו זבל הטפחות נוזלי. בשנים האחרונות לאחר ביצוע הרפורמה ברפת החלב, סילוק הזבל  נעשה ע"י קבלנים. כפועל יוצא מהרפורמה ברפת רכשו קבלנים את הזבל הטרי בתמורה לפעולת הפינוי. הזבל שפונה ע"י קבלנים, הועבר בחלקו הגדול למשטחים יעודיים ליצירת קומפוסט לצרכים חקלאיים וחלקו האחר הועבר לשטחי הרשות הפלסטינאית שהיום עקב המצב המדיני ישנם קשיים בפינוי הזבל ליעד זה. הכנת הקומפוסט יקרה ולכן השימוש בו נעשה בעיקר בגידולי ירקות או בבתי צמיחה. בגלל מחיר הקומפוסט השימוש בו אינו כלכלי בגידולי השדה. מגבלות עונתיות בפינוי הזבל הטרי  ומחיר הפינוי, יוצרים בעיה נוספת לרפתנים, של חוסר יכולת לפנות את הזבל במועד הרצוי ובמחיר סביר. במקביל לעלויות הגבוהות של פינוי הזבל ועיבודו חלה עלייה משמעותית במחירי הדשנים המינראליים. עליית מחירי הדשנים המינראליים מחד והמחיר הזול יחסית של פינוי ופיזור זבל רפתות הטרי מאידך הביאו לבחינת הכדאיות לש פיזור זבל טרי בשדות גידולי השדה (גד"ש). סוגית הכדאיות של שימוש בזבלי בע"ח ברמות עיבוד שונות, נבחנה ופורסמה ע"י צוות ממשרד החקלאות (הדס א. וחובריה. 2008). 

במשך שנים רבות פוזר בשדות זבל הטפחות . מסיבות טכניות הפיזור נעשה בשדות קבועים בקרבת הרפת. במסגרת שדרוג הרפתות במסגרת הרפורמה, נבנו, בקצה המדרכים ברפתות מאצרות (בורות גדולים ומבוטנים) הקולטות את כל הזבל המצטבר במדרך, בצורת תמיסה נוזלית. עובדה זו מגדילה בצורה משמעותית את הכמות היחסית של הזבל הנוזלי המצטבר ברפתות. העלות הגבוהה של הובלת הזבל לשדה גורמת לכך שנעשה פיזור של נפחים גדולים ככל האפשר בשדות הקרובים ביותר לרפת. פיקוח ואכיפת תקנות שמירת הסביבה על פיזור הזבל בשדות, מחייבת בחינת והגדרת עומסי פיזור מרביים שלא יהוו סכנה לפגיעה באיכות מי התהום, יבטיחו שמירה על מבנה קרקע תקין ויציב ולא תתהווה סכנה של הצטברות יסודות ברמה רעילה לגידולים החקלאיים.

בניסויים שערכו זוהר וחובריו, בשנים 2005-2003 (טרם פורסם), יושם זבל מדרכים טרי במינונים של עד 10 מ"ק/ד' בשנה ובפיזור של 3 שנים ברצף לא נמצאה שטיפת חנקות לעומק הקרקע, עד למטה מ-120 ס"מ. בניסויים אלה לא נמצאה הצטברות של זרחן אשלגן או בורון בשכבת העיבוד, ברמה הגבוהה מזו שהתקבלה בדישון מינראלי. כמו כן בניסויים אלו, לא נמצאו שינויים במוליכות החשמלית ורמת SAR באותן שכבות קרקע.

כדאיות השימוש בזבל בע"ח טרי כתחליף לדשן מינראלי, שיפור תנובת השדות ע"י העלאת המרכיב האורגני בהם, שיפור אפשרי ומרקם הקרקע וכן אפיק נוסף למחזור זבלים ופסולות אורגניות תוך שמירה על הסביבה והקפדה על ממשק של חקלאות בת קיימא, יצרו את המניע לבחינת מספר היבטים של השימוש בזבל רפתות טרי נוזלי בשדות הגד"ש.   

 

מטרות המחקר:

1)   להגדיר עומסי פיזור ותדירות פיזור בשדות גידולי שדה.

2) לבחון את תנועת המינרלים לעומק הקרקע ואת סכנות הזיהום הנובעות מכך לקרקע ולמי התהום, בעומסים ובתדירויות הפיזור הנ"ל .

3)  לבחון השפעת פיזור הזבל על זמינות יסודות ההזנה לגידול השדה.

4)   לבחון השפעת פיזור הזבל על היבול ואיכותו בגידולי שדה במחזור גידולים תלת שנתי.

5)  בחינת עוצמת השיבוש בעשבים ושינויים באוכלוסיית העשבים כתוצאה משימוש בזבל טרי. 

 

חומרים ושיטות

 

נתונים כלליים

הניסוי הוצב בשדות גד"ש דגנים (משואות יצחק) והחל למעשה בקיץ 2006. הקרקע אלוביאלית וכמות המשקעים הממוצעת 500 מ"מ בשנה. הניסוי במשך כל השנים נעשה בתנאי בעל.

 

שיטת הניסוי

הניסוי הוא ניסוי תלת שנתי, שנמשך באופן מעשי על 4 שנים (בשנת 2009 בגלל תקלה בהכנת השטח הופסק הניסוי לשנה).

מתכונת הניסוי הייתה בלוקים באקראי ב- 6 חזרות כשהטיפולים ייושמו בפסים ברוחב של 7 מ' ואורך 25 מ'. זבל רפת נוזלי במינונים שנקבעו, בין היתר, על פי הרכב הזבל ודרישות הגידול בכל שנה, יושמו כך שבתום 3 שנות הניסוי יתקבלו  מגוון נתונים שיאפשרו לבחון את השפעת הזבל בשתי כמויות ובתדירות פיזור כמפורט להלן:  

1) פעם ב- 3 שנים.

2) פעמיים ב- 3 שנים.

3) בכל אחת משלש השנים.

כל אחד מטיפולי הזבל ניתן בשני מינונים:

1) המינון עליו הוחלט.

2) כפולה של מינון זה.

טיפולים אלה הושוו לדישון מינראלי ולביקורת ללא דישון או זיבול.

בחלקה זרעו, במרוצת שנות הניסוי, גידולים ע"פ המחזור המקובל בשותפות גד"ש דגנים, כשבעונה הראשונה נזרעה חיטה, בשנייה חימצה ובשנה השלישית חיטה.

 

בדיקות מקדימות

לפני פיזור הזבל בשנה הראשונה נלקחו בדיקות קרקע משישה קידוחים להגדרת המצב ההתחלתי של המינראלים בקרקע ומוצגים בטבלה 1.

 

טבלה 1 - תוצאות בדיקות קרקע לפני תחילת הניסוי.

 

לפני הפיזור הזבל נעשתה בדיקה הקדמית של הזבל להערכת תכולת מרכיבי הזבל. נתון ששימש בקביעת כמויות הזבל שפוזרו. ביום הפיזור נלקחה דוגמה נוספת לקביעת רמת היסודות שפוזרה בפועל (ראה טבלה 2).

לשם השוואה הובאו גם התכונות של זבל מדרכים מוצק ששימש בניסוי דומה בשנים 2003-5 בשדות קיבוץ נגבה. אחוז החומר היבש, בזבל הנוזלי, נמוך מאד. לכן יש להשתמש בכמויות זבל גבוהות בכדי להגיע לרמת היסודות שיש להוסיף לגידול.

 

טבלה 2 - תכונות ומרכיבי הזבל כפי שנמצאו בבדיקות מעבדה בדוגמאות שנלקחו ביום הפיזור.                                                 

(1) ערכים מתוך החומר היבש

(2) תכונות זבל מדרכים שלא עבר קומפוסטציה, לצורך השוואה. תחום ערכים ב-3 שנות ניסוי.

 

חישוב כמויות הזבל לניסוי

כמויות הזבל שנדרשו לניסוי חושבו בהנחה שהיבול המסחרי הצפוי של גרגרי חיטה בתנאי גידול מסחריים הוא 600 ק"ג\ד'.

·      דישון מינראלי - 12 ק"ג חנקן צרוף לדונם  בעזרת אוריאה מוצקה (26 ק"ג/ד'), ללא תוספת זרחן עקב ערכים גבוהים של זרחן שנמצאו בבדיקות הקרקע.

·      מינון נמוך של זבל - 8 מ"ק\ד' שהכיל 12.5 ק"ג חנקן צרוף לדונם וכן 5.9 ק"ג צרוף של תח' זרחן.

·      מינון גבוה של זבל - 16 מ"ק\ד' שהכיל 25 ק"ג חנקן צרוף לדונם וכן 11.8 ק"ג צרוף של תח' זרחן.

 

שיטת פיזור והצנעת הזבל

הזבל פוזר במפזרת עם מיכל קיבול של 12 מ"ק, רוחב פיזור 7 מטר. לאחר הפיזור הוצנע הזבל עם דיסקוס.

 

משטרי העיבוד

בשנות הניסוי הראשונה והשלישית 2007 ו-2010 בהתאמה (גידול חיטה), לאחר הדישון והזיבול דוסקס השטח וסומנו החזרות ופסי הדריכה.

בשנת הניסוי השניה 2008 (חימצה), נחרש השטח הוחלק ע"י ארגז מיישור ודוסקס. לאחר הדישון והזיבול, דיסוק נוסף וחידוש סימון פסי הדריכה.

 

ניטור השיבוש בעשבים

הערכת השיבוש בעשבים נעשתה ע"י הערכת אחוזי הכיסוי בעשבים מכלל השטח. מועד הניטור היה בחיטה השלב 6 עלים.

 

הניסויים בשנת הניסוי הראשונה 2007

בעונת הגידול הראשונה נזרעה חיטה בחלקת הניסוי.

בשנת הניסוי הראשונה הצטמצמו טיפולי הזבל, לשניים בלבד - רמת זבל נמוכה ורמת זבל גבוהה, ב-18 חזרות.

 

ניתוח הממצאים נעשה לפי המתכונת הסופית של הניסוי, זאת לצורך השוואה בשנים הבאות.

נבחנו מספר מדדים:

יבול הביומסה הכללית של צמחי החיטה (קציר לתחמיץ שלב סוף חלב).

יבול הגרגרים בכל טיפול.

 

קציר החיטה לבחינת הביומסה בוצע במקצרת ניסויים כאשר מכל חזרה נקצרו כ-5 מ"ר. היבול הנקצר נשקל בשדה ונלקחה דגימה שיובשה בתנור ושימשה לחישוב אחוז החומר היבש (ח"י) והיבול לדונם במונחי ח"י.

קציר החיטה לגרגרים נעשה בקומביין יעודי לניסויים. מכל חזרה נקצרה חלקות מדגם בשטח של כ-28 מ"ר. מכל טיפול נלקחו דגימות גרגרים משתי חזרות לקביעת משקל האלף, המשקל הנפחי, אחוז חלבון, ריכוז הגלוטן וגלוטן אינדקס.

 

בתום עונת הגידול בשנת 2007 נערכו בדיקות קרקע עד לעומק של 120 ס"מ לקביעת רמת המינראלים בעומקים 30-0 ס"מ, 60-30 ס"מ, 90-60 ס"מ ו-120-90 ס"מ. דוגמאות הקרקע נבדקו במעבדה למדדים הבאים: מוליכות חשמלית (EC), Na, Ca+Mg, SAR, כמו כן נבדקו N-NO3,    N-NH4  וחושבה כמות החנקו (N) המינראלי וכן  P (לפי אולסן), K (כלוריד במיצוי סידן כלורי) ו-B.

 

הניסויים בשנת הניסוים השנייה 2008

בשנת הניסויים השנייה נזרע השטח בחימצה מהזן ירדן אשר גודלה בתנאי בעל. החימצה נזרעה בשישיות כמקובל ומספר הצמחים היה 12-14 למטר שורה.

 

בשנה זו פוזר זבל בטיפולים הכוללים פיזור זבל כל שנתיים ברצף ושלש שנים ברצף.הזבל פוזר בשתי רמות - גבוהה 12 מ"ק זבל נוזלי לדונם ובנמוכה 6 מ"ק זבל נוזלי לדונם. בטיפול הדישון המינראלי פוזר דשן "MAP" בהרכב של 61% תחמוצת זרחן  ו-12% חנקן. הכמות שפוזרה בדונם הכילה כמות של 6 ק"ג תחמוצת זרחן ו-1.2 ק"ג חנקן צרוף/ד'.

 

קציר החימצה לגרגרים נעשה בקומביין יעודי לניסויים. מכל חזרה נקצרה חלקות מדגם בשטח של כ-28 מ"ר.

 

בתום עונת הגידול השנייה בשנת 2008 נערכו בדיקות קרקע עד לעומק של 120 ס"מ לקביעת רמת המינראלים בעומקים 30-0 ס"מ, 60-30 ס"מ, 90-60 ס"מ ו-120-90 ס"מ. דוגמאות הקרקע נבדקו במעבדה למדדים הבאים: מוליכות חשמלית (EC), Na, Ca+Mg, SAR, כמו כן נבדקו N-NO3,    N-NH4  וחושבה כמות החנקו (N) המינראלי וכן  P (לפי אולסן), K (כלוריד במיצוי סידן כלורי) ו-B.

 

 

הניסויים בשנת הניסוי 2009

עקב תקלה בעיבוד בשטח לקראת הכנתו לעונת 2009 לא ניתן היה לזבל את השטח. מסיבה זו הוחלט לא לקיים את הניסוי בשנה זו ולהמשיכו בשנת 2010.

 

 

הניסויים בשנת הניסוי השלישית 2010

בשנת הניסויים השלישית נזרע השטח בחיטה.

 

בשנה זו פוזר זבל בטיפולים הכוללים פיזור זבל רק בטיפולים של שלש שנים ברצף. הזבל פוזר בשתי רמות - גבוהה 12 מ"ק זבל נוזלי לדונם ובנמוכה 6 מ"ק זבל נוזלי לדונם. בטיפול הדישון המינראלי פוזר דשן "MAP" בהרכב של 61% תחמוצת זרחן  ו-12% חנקן. הכמות שפוזרה בדונם הכילה כמות של 6 ק"ג תחמוצת זרחן ו-1.2 ק"ג חנקן צרוף/ד'.

 

קציר החיטה לבחינת הביומסה בוצע במקצרת ניסויים שמכל חזרה נקצרו כ-5 מ"ר. היבול הנקצר נשקל בשדה ונלקחה דגימה שיובשה בתנור ושימשה לחישוב אחוז החומר היבש (ח"י) והיבול לדונם במונחי ח"י.

קציר החיטה לגרגרים נעשה בקומביין יעודי לניסויים. מכל חזרה נקצרה חלקות מדגם בשטח של כ-28 מ"ר. מכל טיפול נלקחו דגימות גרגרים משתי חזרות לקביעת משקל האלף, המשקל הנפחי, אחוז חלבון, ריכוז הגלוטן וגלוטן אינדקס.

 

בתום עונת הגידול השלישית בשנת 2010 נערכו בדיקות קרקע עד לעומק של 120 ס"מ לקביעת רמת המינראלים בעומקים 30-0 ס"מ, 60-30 ס"מ, 90-60 ס"מ ו-120-90 ס"מ. דוגמאות הקרקע נבדקו במעבדה למדדים הבאים: מוליכות חשמלית (EC), Na, Ca+Mg, SAR, כמו כן נבדקו N-NO3,    N-NH4  וחושבה כמות החנקו (N) המינראלי וכן  P (לפי אולסן), K (כלוריד במיצוי סידן כלורי) ו-B.

 

תוצאות ודיון

תוצאות ודיון שנת הניסוי הראשונה 2007

שיבוש בעשבים:

בתצפית  שבוצעה ערב ההדברה הכימית של העשבים הרעים לא נמצא הבדל ברמת השיבוש בין הטיפולים השונים.

יבול חומר יבש וגרגרים ומדדי איכות:

בשנת הניסוי הראשונה כפי שתואר בחומרים ושיטות, הצטמצמו טיפולי הזבל, בפועל, לשניים בלבד,  רמת זבל נמוכה ורמת זבל גבוהה זאת בהשוואה לטיפולים בהם ניתן דשן מינראלי ולביקורת ללא שום תוספות.

הניתוח הסטטיסטי נעשה לפי המתוכננת הרב שנתית של הטיפולים, זאת לצורך השוואה בשנים הבאות. תוצאות הניתוח הסטטיסטי לבדיקת ההבדלים ברמות הזיבול והדישון השונות הראו, שבכל הטיפולים נמצאו הבדלים סטטיסטיים מובהקים למעט אינדקס משקל האלף גרגרים ומשקל נפחי, ראה טבלה 3.

 

טבלה 3– יבול חומר יבש, גרגרים ואיכותם בטיפולים השונים בתום השנה הראשונה 2007.

אותיות שונות באותה עמודה מצביעות על הבדלים סטטיסטיים מובהקים ברמה של p<0.05 במבחן שונות רב תחומי ע"פ Tukey& Kramer.

 

בניתוח הממצאים בעונה הראשונה, ניתן להצביע על מגמה של יבול חומר יבש, יבול גרגרים, אחוז חלבון וגלוטן רטוב גבוהים יותר במנת הזבל הגבוהה, בהשוואה למנת הזבל הנמוכה. אולם הבדלים אלה נמצאו כלא מובהקים בהשוואה למרבית הטיפולים כתוצאה מהשונות הגבוהה בין החזרות. אם מגמה זו אכן אמיתית הרי שמנת הזבל הנמוכה ורמת הדישון הכימי הוו מגבלה מסוימת בקבלת היבול המרבי בתנאי הגידול ששררו בשנה זו.  קשה להגדיר האם המגבלה הייתה בחנקן, בזרחן או בשניהם. העובדה שהיבולים בטיפולי הדישון הכימי לא היו שונים מאלה של טיפולי הזבל במינון הנמוך מצביעה אולי על כך שברמת חנקן של 12 ק"ג חנקן צרוף/ד' לא היה מחסור בזרחן ולכמות הזרחן שהכיל הזבל לא הייתה תרומה כל שהיא למשקל היבול. יתכן שלכמות הזרחן, הייתה השפעה שלילית על אחוז החלבון ועל הגלוטן הרטוב.

 

בתום עונת הגידול הראשונה בוצעו בדיקות קרקע לקביעת רמות החנקן והמוליכות החשמלית בקרקע, בטיפולים השונים.נלקחו דוגמאות מ-4 שכבות קרקע במקטעים של 30 ס"מ, עד לעומק של 120 ס"מ, ראה טבלאות 4 ו-5.

אי הבנה בצורת הרישום גרמה לכך שלא ניתן היה לקשר בין התוצאות שהתקבלו מהמעבדה לבין הטיפולים השונים. אי לכך יש להתייחס לתוצאות בצורה כללית ובכל זאת להפיק מהן מידע ותועלת מסוימת. תוצאות בדיקות החנקן בקרקע מופיעות בטבלה 4  והמוליכות החשמלית בטבלה 5.

 

טבלה 4 - חנקן מינראלי כללי (מ"ג/ק"ג). תוצאות בדיקות קרקע בתום שנת הניסוי הראשונה 2007.

 

טבלה 5- מוליכות חשמלית במיצוי עיסה רוויה (dS/m). תוצאות בדיקות קרקע בתום שנת הניסוי הראשונה 2007.

 

בטבלאות 4 ו- 5 הוצגו הבדיקות בסדר רץ ללא ציון סוג הטיפול בכל בדיקה. ב-16 הבדיקות יש דוגמאות מכל הטיפולים. ההתייחסות תהיה להבדלים או חוסר הבדלים בין הבדיקות, כאשר אין הבדלים בין הבדיקות משמעותם שאין הבדלים בין הטיפולים.

מהנתונים המופיעים בטבלה 4 ניתן לראות  שאומנם קיימים הבדלים לא גדולים בין הבדיקות בריכוז החנקן בבדיקות השונות. ממצא זה מראה שלא קיימים הבדלים משמעותיים בריכוז החנקן בטיפולים השונים. עובדה יש בה להצביע שלא הייתה שטיפת חנקות לעומק הקרקע, ולא נמצאה הצטברות משמעותית של חנקן בשכבות השונות כתוצאה מהטיפולי הזיבול והדישון.

גם הנתונים המופיעים בטבלה 5, על המוליכות החשמלית, מראים שלא היו הבדלים בין הבדיקות במוליכות החשמלית ומכאן לריכוז מינרלים.

ניתן להסיק שברמות הזבל הנוזלי שיושמו בניסוי בשנת הניסוי הראשונה, אין חשש של הדחת מינרלים לעומק הקרקע.

 

סיכום ומסקנות שנה ראשונה 2007:

·      ישום זבל רפת נוזלי (לפי המפורט בחומרים ושיטות), בכמות של 8  מ"ק\ד' הניב יבולים של חומר יבש וגרגרים הדומים לאלה שהתקבלו כאשר יושמו בדישון מינראלי של 12 ק"ג חנקן צרוף/ד' שניתן כאוריאה מוצקה.

·      יישום מנה כפולה של זבל (16 מ"ק\ד') הראתה מגמה של תוספת יבול אם כי תוספת זו לא הייתה מובהקת סטטיסטית.

·      אחוז החלבון והגלוטן הרטוב נראו, לכאורה נמוכים יותר ברמת הזבל הנמוכה בהשוואה לדישון הכימי. ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית. יתכן שניתן ליחס זאת לרמת הזרחן הגבוהה יותר בטיפולי הזבל. נקודה זו מחייבת בדיקות נוספות.

·      לא נמצאה שטיפת חנקות ומלחים לעומק הקרקע, גם בטיפול הזבל הגבוה.

·      לא נמצאה עליה ברמת השיבוש בעשבים רעים כתוצאה מיישום הזבל הנוזלי.

·      לאור התקלה ברישום הדוגמאות למעבדה יש להסתמך יותר על תוצאות בדיקות הקרקע בתום שנות הניסוי השנייה והשלישית.

 

תוצאות ודיון שנת הניסוי השנייה 2008

 

שיבוש בעשבים:

השטח טופל בחומרי הדברה קדם הצצה והשטח היה נקי מעשבייה. לכן לא ניתן היה ללמוד על השפעת הזבל על השינויים באוכלוסיית עשבי הבר.  

 

יבול:

בעונת הניסויים השנייה נזרעה חלקת הניסוי בחימצה מהזן ירדן שגודלה בתנאי בעל. יבול הגרגרים בטיפולים השונים מוצגים בטבלה 6.

 

טבלה 6- יבול גרגרי חימצה  בטיפולים השונים בתום השנה השנייה 2008.

אותיות שונות באותה עמודה מצביעות על הבדלים סטטיסטיים מובהקים

ברמה של p<0.05 במבחן שונות רב תחומי ע"פ Tukey& Kramer.

 

 

החימצה שייכת למשפחת הקטניות. מינים רבים ממשפחה זו וביניהם החימצה חיים בסימביוזה עם חידקי קרקע מהמין ריזוביום,  היכולים לקבע חנקן אטמוספרי. נוכחות של חנקן מינראלי שמקורו בדישון מינראלי או מזבל אורגני פוגעת בקיבוע חנקן אטמוספרי.

בעונת הניסויים השנייה לא נמצאו הבדלים סטטיסטיים מובהקים ביבול הגרגרים בין טיפולים השונים (ראה טבלה 6). הבחירה של גידול חימצה לא נבעה מצרכי הניסוי אלא הייתה אילוץ של מחזור הגידולים שהוכתב ע"י משואות יצחק. ניתן לשער שבתנאי הניסוי לא הייתה השפעה לטיפולי הזיבול והדישון על זמינות חנקן לצמחים בטיפולים השונים ולכן לא נמצאה השפעה של הטיפולים השונים על היבול הנאסף.

סיבה אפשרית נוספת לדמיון ביבול בטיפולים השונים היא מיעוט בגשמים שמנע אפשרות התבטאות של פוטנציאל ההנבה ברמות הזבל והדשן השונות,

 

תוצאות בדיקות הקרקע בסיום הניסויים, לאחר קציר החימצה מופיעות בטבלה 7.

 

טבלה 7– תרכובות ומדדים כימיים בשכבות הקרקע השונות בתום השנה השנייה 2008.

אותיות שונות באותה עמודה ובאותה שכבת עומק, מצביעות על הבדלים סטטיסטיים מובהקים ברמה של p<0.05 במבחן שונות רב תחומי ע"פ Tukey& Kramer.

 

תוצאות בדיקות הקרע בטיפולים השונים כפי שמוצגות בטבלה 7 מראות שבסוף שנת הניסויים הראשונה נמצאו ערכים של מוליכות חשמלית שנעו בין 0.44 ל-1.29 dS/m. הערך 1.29 היה ערך חריג ורוב הערכים שנמצאו היו סביב ערכים 0.5 dS/m. ערכים עלה מצביעים על כך שטיפולי הזיבול לא הביאו להמלחת הקרקע ואין בהם סיכון לגידולים העתידיים.

ערכי ה-SAR המבטאים את היחס שבין ריכוז הנתרן לבין ריכוזי הסידן והמגניון בתמיסת הקרקע. מדד זה מבטא נתרן פוטנציאלי לפגיעה במבנה הקרקע ותכונותיה הפיסיקליות. הערכים הנחשבים כבעייתיים לגידולים חקלאיים באדמות כבדות 7-8. ערכי ה-SAR בניסוי הנוכחי עולים ככול שיורדים לעומק הקרקע אבל תופעה זו כשלעצמה אינה חריגה. הערכים המופעים בטבלה 7, אינם גבוהים ואין בהם סיכון לגידולים החקלאיים.

ריכוזם של הזרחן והאשלגן בתום שנת בניסוי השניה מראה ערכים גבוהים יותר בשכבות הקרקע העליונות והם יורדים ככל שמעמיקים. תופעה זו סבירה בגלל התקשרותם של יסודות אלה למרכיבי הקרקע וכתוצאה מכך כושר ניידותם בקרקע יורד. מכאן שדליפת יסודות אלה לעומק הקרקע והחשש לזיהום מי התהום כמעט אפסית. 

בבדיקות הקרקע נבדקה גם נוכחות בורון (Boron) בשכבות הקרקע עד עומק 120 ס"מ. ריכוזו המרבי בכל שכבת הקרקע לא עלתה על 0.2 mg/l ובשכבות הקרקע העמוקות יותר ריכוזו הייתה פוחת. ריכוזי בורון הנחשבים לרעילים במטעים הם בין 0.2 ל-0.4 מ"ג\ל', ובגד"ש בין 0.5 ל-1.5 מ"ג\ל, בהתאם לגידולים השונים. ריכוזי הבורון בקרקע שנמצאו בניסוי הנוכחי בטיפולים השונים, אינם גבוהים ומכאן ניתן להסיק שאין בהן סיכון לגידולים חקלאיים.

החנקן נייד בקרקע ושטיף ולכן עלול להשטף אל מתחת לבית השורשים ולמי התהום. בתום שנת הניסויים השנייה, נראה שבשכבת הקרקע העליונה ישנם הבדלים בתכולת החנקן כתוצאה מטיפולי הזיבול, אך הבדלים אלה בין הטיפולים אינם מובהקים סטטיסטית. ככל שמעמיקים לא ניכרים הבדלים בין הטיפולים השונים. מידת הדליפה של חנקן לעומק הקרקע לאורך  כל תקופת הניסויים תסוכם בסופו.

 

סיכום ומסקנות שנה שנייה 2008:

·      יבול החימצה לא הושפע מרמות הזבל השונות. תוצאה זו תתכן לאור יכולתם של צמחי החימצה באמצעות חיידקי הריזוביום לקשור חנקן אטמוספרי ויתכן שגם בגלל מגבלת מים.

·      השטח טופל בחומרי הדברה קדם הצצה והשטח היה נקי מעשבייה. לכן לא ניתן היה ללמוד על השפעת הזבל על השינויים באוכלוסיית עשבי הבר. 

·      ערכי המוליכות החשמלית וה-SAR מצביעים שכמויות הזבל והדשן לא פגעו במרקם ותכונות הקרקע.

·      על השאלה העיקרית אשר לשמה הוצב הניסוי – סכנת שטיפת חנקות ומלחים לעומק הקרקע וסיכון לזיהום הקרקע ומי התהום, תינתן התשובה רק לאחר ניתוח כל הממצאים בסוף תקופת הניסויים.

 

 

תוצאות ודיון שנת הניסוי השלישית 2010

 

טבלה 8- מידת השיבוש בעשבים בטיפולים השונים בתום השנה השלישית 2010.

אותיות שונות באותה עמודה מצביעות על הבדלים סטטיסטיים מובהקים

ברמה של p<0.05 במבחן שונות רב תחומי ע"פ Tukey& Kramer.

 

על פי הנראה בטבלה 8, בכל החלקות בהם הוסף דשן או זבל השיבוש בעשבים היה גבוה מזה של הביקורת הבלתי מטופלת. רק הזיבול ברמה גבוה מדי שנה, היה גבוה בצורה מובהקת מהביקורת. נשאלת השאלה האם השיבוש בעשבים עלה כתוצאה מהזיבול או שהוא תוצאה של פוריות קרקע טובה יותר? לסוגיה זו לא נמצאה בניסוי הנוכחי תשובה חד משמעית. על פי הנראה אין קשר בין תדירות פיזור הזבל וכמותו לבין רמת השיבוש בעשבים. בכל מקרה רמת השיבוש בעשבים בחלקות הניסויים לא הייתה רבה. משמעות ממצא זה, שיש לבדוק בניסויים נוספים האם יש קשר בין כמות הזבל המפוזרת לבין כמות העשבים ואון התפתחותם. 

 

טבלה 9- יבול חומר יבש, גרגרים ואיכותם בטיפולים השונים בתום השנה השלישית 2010.

אותיות שונות באותה עמודה מצביעות על הבדלים סטטיסטיים מובהקים ברמה של p<0.05

במבחן שונות רב תחומי ע"פ Tukey& Kramer.

 

 

על פי המוצג בטבלה 9 ניתן לראות שלא נמצא הבדלים סטטיסטים מובהקים בין טיפולי הדישון והזיבול באף אחד מהמדדים שנבדקו. אם זאת, נכון להסב את תשומת הלב לאינדקס גלוטן הנמוך בטיפול הזיבול הגבוה שניתן ברצף שלוש שנים. פגיעה בגלוטן אינדקס ברמות דישון גבוהות דווחו ע"י דרור הר-גיל בעבודת הגמר לשם קבלת תואר M.Sc. (הר-גיל ד. 2010) וכן ע"י ד"ר דוד בונפיל ממנהל המחקר החקלאי בחוות גילת (בונפיל ד. וחובריו. 2009).

 

טבלה 10– ערכי יסודות ותרכובות בשכבות הקרקע השונות בתום השנה השלישית 2010.

אותיות שונות באותה עמודה ובאותה שכבת עומק, מצביעות על הבדלים סטטיסטיים מובהקים ברמה של p<0.05 במבחן שונות רב תחומי ע"פ Tukey& Kramer.

 

הצטברות יסודות הזנה בשכבות הקרקע השונות כתוצאה מהדישון ומכמויות שונות של זבל שפוזר בתדירויות שונות, מוצגות בטבלה 10. ניתן לראות שבשכבת הקרקע העליונה הצטברות הזרחן והאשלגן בטיפול של זיבול בכמות גדולה שפוזר מדי שנה הייתה גבוהה באופן מובהק מהצטברות יסודות הזנה אלה בשאר הטיפולים. בשכבות הקרקע העמוקות יותר ההבדלים בין הטיפולים מטשטשים. הזרחן הופך לתרכובת קשת תמס, האשלגן נספח לחלקיקי החרסית ולכן תנועתם לשכבות הקרקע העמוקות מוגבל. כצפוי, אספקת יסודות אלה בעודף גורם להצטברותם בשכבת הקרקע העליונה.

ריכוז החנקן היה דומה בכל הטיפולים ובכל שכבות הקרקע. חשוב לבחון האם ריכוזי החנקן בשכבות הקרקע העמוקות מצביע על אפשרות לדליפת חנקן לעומק הקרקע, או שריכוזו יציב בשכבות העמוקות במשך כל תקופת הניסויים. נושא זה ייבחן בסיכום הסופי.

 

בדיקת בורון בקרקע נעשתה גם בשנת הניסויים השלישית. ריכוז הבורון המרבי בכל בשכבות הקרקע עד עומק 120 ס"מ לא עלה על 0.20 mg/l וללא הבדל סטטיסטי בין הטיפולים בכל שכבת קרקע. ריכוזים אלו אינם גבוהים ואין בהן סיכון לגידולים חקלאיים.

 

שני מדדים הקשורים לפיסיקה של הקרקע נבדקו בשנת הניסויים הנכחית, מוליכות חשמלית המבטאת הצטברות מלחים בקרקע ו-SAR המבטא יחסי ריכוזים בתמיסת הקרקע בין נתרן לסידן ומגניון. כצפוי המוליכות החשמלית בשכבת הקרקע העליונה הייתה גבוהה במקצת מזו של שאר שכבות הקרקע מבלי הבדל ביניהן. מדד ה-SAR גם הוא כצפוי היה נמוך במקצת בשכבות הקרקע עד עומק של 60 ס"מ בהשוואה לשכבות הקרקע העמוקות יותר. ממצא זה מייצג מצב רב שנתי של שטיפה והצטברות של מלחים בעומק הקרקע.

 

סיכום ומסקנות שנה שלישית 2010:

·      בטיפולים בהם הוסף דשן או זבל השיבוש בעשבים היה גבוה מזה של הביקורת הבלתי מטופלת אך לא נמצאו הבדלים סטטיסטים מובהקים למעט הזיבול ברמה גבוה מדי שנה, שהיה גבוה בצורה מובהקת מהביקורת. בכל מקרה רמת השיבוש בעשבים בחלקות הניסויים לא הייתה רבה. משמעות ממצא זה, שיש לבדוק בניסויים נוספים האם יש קשר בין כמות הזבל המפוזרת לבין כמות העשבים ואון התפתחותם. 

·      ביבול החומר היבש, ביבול הגרגרים ובכן בממדי האיכות, לא נמצאו הבדלים סטטיסטים מובהקים בין טיפולי הדישון והזיבול השונים. אבל, נכון להסב את תשומת הלב לאינדקס גלוטן הנמוך בטיפול הזיבול הגבוה שניתן ברצף שלוש שנים. פגיעה בגלוטן אינדקס ברמות דישון גבוהות נמצאו בעבר גם בניסויים אחרים.

·      ניתן לראות שבשכבת הקרקע העליונה הצטברות הזרחן והאשלגן בטיפול של זיבול בכמות גדולה שפוזר מדי שנה הייתה גבוהה באופן מובהק מהצטברות יסודות הזנה אלה בשאר הטיפולים. בשכבות הקרקע העמוקות יותר ההבדלים בין הטיפולים מטשטשים.

·       ריכוז החנקן היה דומה בכל הטיפולים ובכל שכבות הקרקע.

·       ריכוז הבורון המרבי בכל בשכבות הקרקע עד עומק 120 ס"מ לא עלה על 0.20 mg/l וללא הבדל סטטיסטי בין הטיפולים בכל שכבת קרקע. ריכוזים אלו אינם גבוהים ואין בהם סיכון לגידולים חקלאיים.

·      המוליכות החשמלית בשכבת הקרקע העליונה הייתה כצפוי גבוהה במקצת מזו של שאר שכבות הקרקע מבלי הבדל ביניהן.

·      מדד ה-SAR גם הוא כצפוי היה נמוך במקצת בשכבות הקרקע עד עומק של 60 ס"מ בהשוואה לשכבות הקרקע העמוקות יותר.

 

 

סיכום ודיון בתוצאות במשך שלושת שנות הניסויים

מטרת הניסוי  הייתה:

1.        להגדיר עומסי פיזור ותדירות פיזור בשדות גידולי השדה.

2.        לבחון את תנועת המינרלים לעומק הקרקע ואת סכנות הזיהום הנובעות מכך לקרקע ולמי התהום,בעומסים ובתדירויות הנ"ל .

3.        לבחון השפעת פיזור הזבל על זמינות יסודות ההזנה לגידול השדה.  

4. לבחון השפעת פיזור הזבל על היבול ואיכותו בגידולי שדה במחזור גידולים תלת שנתי.

5. בחינת עוצמת השיבוש בעשבים ושינויים באוכלוסיית העשבים כתוצאה משימוש בזבל טרי. 

 

אחד הנושאים העיקריים בניסוי בחינת דליפת מינראלים ובמיוחד חנקות לעומק שכבות הקרקע והגעתם ברבות השנים למי התהום.

כדי לבחון סוגיה זו נבדקו ריכוזי החנקן בשכבות הקרקע עד עומק של 120 ס"מ. בתחילת הניסוי ובמשך כל שנות הניסוי. הממצאים בתחילת הניסוי ובסופו החלק מהטיפולים מוצג באיור 1.  טיפול הזיבול שנבחר להצגה הוא טיפול הזיבול המרבי כמות גדולה מדי שנה.

 

איור 1 – ריכוזי החנקן בשכבות הקרקע בתחילת הניסוי ובשנתו השלישית בשלושה טיפולים

 

הממצאים הרב שנתיים המוצגים באיור 1 מצביעים על עליה קטנה בריכוזי החנקן במשך שנות הניסוי לעומת הריכוזים בתחילתו. הממצאים מראים שבסוף הניסוי לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הטיפולים בכל שכבת קרקע. הריכוז הגבוה יחסית בשכבת הקרקע העליונה במיוחד בטיפולי הדישון והזיבול יכולים להצביע על פעילות נמוכה של השורשים בשכבה העליונה ופעילות קליטת חנקן מוגברת בעומקים 90-30 ס"מ שם עיקר בית השורשים של החיטה.

ריכוז החנקן בעומק 120-90 ס"מ לא היו גבוהים מהמקובל בקרקעות כבדות. מכאן ניתן להסיק, שאין סכנה של דליפה משמעותית של חנקן לשכבות הקרקע העמוקות ויהוו סיכון ממשי לזיהום מי התהום.   

התנהגות הזרחן והאשלגן בשכבות הקרקע השונות מוצגות באיורים 2 ו-3 בהתאמה.

 

איור 2 – ריכוזי הזרחן בשכבות הקרקע בתחילת הניסוי ובשנתו השלישית בשלושה טיפולים

 

איור 3 – ריכוזי האשלגן בשכבות הקרקע בתחילת הניסוי ובשנתו השלישית בשלושה טיפולים

 

מהמוצג באיורים 2 ו-3 ניתן לראות הצטברות גבוה של זרחן ואשלגן בשכבת הקרקע העליונה ובמיוחד הצטברות גבוהה כתוצאה מהטיפול בזיבול בכמות גדולה שפוזר מדי שנה. בשכבות הקרקע העמוקות יותר ההבדלים בין הטיפולים מטשטשים לחלוטין וכמותם קטנה. על סמך תוצאות אלה ניתן להגיע לשתי מסקנות:

1.    אין סיכון נראה לעין בזיהום הקרקע בזרחן ואשלגן כתוצאה משימוש בזבל רפתות טרי נוזלי.

2.    שימוש בזבל רפתות יכול להוות תחליף לדישון מינראלי.

 

מדד נוסף שנבדק הוא השפעת טיפולי הדישון והזיבול על מרקם הקרקע ותכונותיה הפיסיקליות. לצורך בדיקה זו נבדקו שני מדדים, המוליכות החשמלית ומדד SAR המבטא את היחס בין ריכוזי הנתרן לריכוזי סידן ומגניון בתמיסת הקרקע. המוליכות החשמלית כתלות בטיפולים מוצגת באיור  4 וה-SAR באיור 5.

 

איור 4 – המוליכות החשמלית בשכבות הקרקע בתחילת הניסוי ובשנתו השלישית בשלושה טיפולים

 

איור 5 – מדדי ה-SAR בשכבות הקרקע בתחילת הניסוי ובשנתו השלישית בשלושה טיפולים

 

על פי המתואר באיור 4 ניתן לראות שהמוליכות החשמלית בשכבת הקרקע העליונה 60-30 ס"מ הייתה גבוה במיוחד זו שנרשמה ברמת הזבל הגבוהה שפוזרה מדי שנה. בשכבות הקרקע העמוקות יותר לא נמצאו הבדלים במוליכות החשמלית בטיפולים השונים.

ממצאים אלה מצבעים על כך, שכתוצאה מכמות מלחים גבוהה בזבל יש הצטברות של מלחים בשכבת הקרקע העליונה, אך מלחים אלה כמעט ואינם נשטפים לעומק הקרקע ולכן ניתן לקבוע על סמך ממצאים אלה, שבכמויות הזבל ותדירות הפיזור כפי שנבדקו בניסוי הנוכחי, אין סכנה לזיהום מי התהום.   

אישור נוסף לכך נמצא גם בבדיקות ה-SAR המופיעות באיור 5. רמת ה-SAR בשכבות הקרקע העמוקות לא הושפעה מכמויות ותדירות פיזור הזבל.

 

נושא נוסף שנבדק הוא השינויים ברמת שיבוש השדה בעשבים ושינוי במגוון מיני העשבים בשדה כתוצאה משימוש בזבל רפתות טרי, נוזלי.

בכל תקופת הניסוי לא אובחנו מיני עשבים חדשים שפלשו לשדה כתוצאה מהזיבול. כמו כן לא נמצאו הבדלים סטטיסטיים מובהקים באחוזי השיבוש בעשבים בטיפולי הזיבול והדישון בהשוואה לביקורת הבלתי מטופלת. עם זאת, ניכרו הבדלים בכיסוי ובעוצמת הצימוח של העשבים בטיפולים משמעות ממצא זה, שיש לבדוק בניסויים נוספים האם בכל זאת יש קשר בין כמות הזבל המפוזרת לבין כמות העשבים ואון התפתחותם. 

 

מסקנות:

1.      על סמך הממצאים בניסוי זה, ניתן להסיק, שזיבול שטחי גד"ש בזבל רפתות נוזלי טרי, אינו מהווה סיכון לפגיעה ולזיהומים בלתי הפיכים בשכבות הקרקע העליונות. כמו כן, החשש לזיהום עתידי של מי התהום הוא מזערי.

2.      על פי הממצאים בניסוי הנוכחי לא נמצאו הבדלים בגובה היבולים בכל שלושת שנות הניסוי. לעומת זאת אינדקס הגלוטן בחיטה נפגע בטיפולי הזיבול הגבוהים כאשר הזיבול נעשה מדי שנה. ממצאי הניסוי יש בהם להצביע על כך שהטיפול המיטבי הוא זיבול פעם אחת בשלוש שנים תוך התאמת הכמות ועיתוי הפיזור למחזור הגידולים. מכאן שיש לערוך ניסויי נוספים לקביעת ממשק זיבול מיטבי (כמות ותדירות הפיזור).

3.    אין סיכון נראה לעין בזיהום הקרקע בזרחן ואשלגן כתוצאה משימוש בזבל רפתות טרי נוזלי.  

4.    השימוש בזבל רפתות יכול להוות תחליף לדישון מינראלי של חנקן, זרחן ואשלגן.

5.    שימוש בזבלי בע"ח ופסולות אורגניות עשוי להביא לשיפור תנובת השדות ע"י העלאת המרכיב האורגני בהם, שיפור אפשרי ומרקם הקרקע וכן אפיק נוסף למחזור זבלים ופסולות אורגניות תוך שמירה על הסביבה והקפדה על ממשק של חקלאות בת קיימא.

6.    כל הנכתב לעיל, בתנאי קרקע, אקלים, משטר גשמים, ממשקי גידול ועיבודים כפי שנבחנו במחקר זה.

 

 

ספרות מצוטטת:

בונפיל ד.י., ד. כהן, ס. אסידו, ס. אלאטראש, מ. קוסטיוקובסקי, ג. יאסינוב, ד. הר-גיל, ט. סבוראי. 2010. אינדקס גלוטן – תמונת מצב 2009. ניר ותלם. (23): 16-21.

 

הדס א., איזנקוט א., פיין פ. וצוקרמן א., 2008. השימוש המיטבי בפרש בקר. משק הבקר והחלב חוב' 334: 20-14 .

 

הר-גיל דרור. 2010. ניתוח מרובה קני מידה של הגורמים המשפיעים על איכות חיטה. עבודה לשם קבלת תואר M.Sc.. אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

 

לכל המבזקים....
office@milk.org.il פקס: 972-3-9564766 טל: 972-3-9564750 דרך החורש 4 , ת"ד 97, יהוד 5647003
מופעל באמצעות מעוף - מגוון אפקט