דו"ח מדעי מסכם תלת שנתי 2010- 2007 לתוכנית 362-0144-09


זבל רפת טרי כתחליף לדישון בגידול שחת חיטה; השפעות על אילוח בעשבייה, יבול המספוא, הרכבו וערכו התזונתי עבור בקר לחלב


מוגש למועצת החלב ע"י
מירון יהושע1, יוסף אדית1, נקבחת משה1, זינו אברהם1, יעקובי שמאי1, פורטניק יורי1, ברנר שמעון1, צוקרמן אפרים2 וסולומון רן2
1 מינהל המחקר החקלאי, המכון לחקר בע"ח, המחלקה לחקר בקר וצאן
2 שה"מ – המחלקה לבקר
3 שה"מ המחלקה למספוא

 


תקציר
מטרת ניסויי השנה הראשונה והשנייה הייתה: לבחון כיצד משפיע שימוש בזבל פרות טרי לדישון ישיר של שדה חיטה למספוא על הגידול של שחת חיטה בקרקע קלה. נבחנו שלוש חלקות שדה (8 דונם כל אחת) שקבלו שלושה טיפולי דישון שונים: דשן כימי כביקורת, זבל רפת טרי מפרות שהוזנו בבליל עם תחמיצים ושחת נקיים מעשבייה זרה, וזבל רפת מפרות שהוזנו בשחת מאולחת בעשבייה זרה שהוכנה בשנת הניסוי הראשונה. בניסוי נבחנו השפעות טיפולי הדישון על יבול השחת, מידת זיהומה בעשבייה זרה, הרכבה ונעכלות החומר היבש ודופן התא בכבשים.
נמצא שהיבול הממוצע של שחת חיטה בשתי חלקות שדושנו בזבל (מאולח או נקי) היה דומה - כ 900 ק"ג ח"י לדונם, וגבוה באופן מובהק מהיבול בחלקת הדישון הכימי - 720 ק"ג ח"י\דונם. בחלקת הדישון הכימי העשבייה הזרה העיקרית הייתה שיבולת שועל (ש"ש) ומעט חרציות ושיעור העשבייה הגיע ל- 58% מהח"י. בחלקת ה'זבל הנקי' העשבייה העיקרית הייתה דומה, ש"ש וקצת חרציות וצנון בר, שהיוו בסה"כ 41% מהח"י. ובחלקת ה'זבל המאולח' העשבייה הזרה העיקרית הייתה ש"ש בשיעור של 53% מהח"י. מקור העשבייה הזרה היה מזרעים שהועברו באמצעות הרוח או חרקים משטחים סמוכים לשדה הנבחן ולא מזבל הבקר. נמצא גם שנעכלות הח"י במבחנה הייתה גבוהה יותר בשחת החיטה שגודלה על שתי החלקות שדושנו בזבל הבקר (64%) בהשוואה לשחת החיטה שגודלה על דישון כימי (58%), כנראה בגלל שיעור העשבייה הזרה הגבוה יחסית בשחת המדושנת כימית שנעכלותה נמוכה מזו של צמחי החיטה.
האבסת כבשים במנות שהתבססו על 600 ג' ח"י שחת חיטה מכל אחת משלושת החלקות השונות בטיפולי הדישון שלהם (כולל עשבייה זרה) בתוספת 70 ג' ח"י ליום כוספת סויה להשלמת רמת החלבון הנדרשת לכבשים, מראות על נעכלות דומה של החומר היבש בשלושת סוגי מנות השחת שהואבסו לכבשים. ראוי לציין שהכבשים לא צרכו בצריכה חופשית יותר מ 600 ג' ח"י ליום של שחת עתירת עשבייה זרה. ממצא זה מצביע על כך שלמרות ההבדלים בתכולות העשבייה הזרה בין השחתות, לא היווה האילוח בעשבייה גורם משמעותי שהשפיע על נעכלות החומר היבש של שחת החיטה להזנת מעלי גירה.
מטרת ניסוי השנה השלישית הייתה: לבחון באותן חלקות שדה את השפעת דישון בשתי רמות של זבל רפת טרי (12 קוב לדונם) בהשוואה לדישון ברמה אחת של זבל רפת (6 קוב לדונם) או דישון כימי (15 יחידות N \דונם) על היבול והאיכות של שחת חיטה מהזן גליל. בשלושת החלקות ניתנו ריסוסים מתאימים זהים להדברת עשבייה זרה חד פסיגית ורחבי עלים. נבחנו השפעות טיפולי הדישון על יבול השחת, מידת זיהומה בעשבייה זרה, הרכב השחת ונעכלות החומר היבש, החלבון, ורכיבי דופן התא ע"י כבשים. בניסוי השנה השלישית, ממצאי היבול וההרכב הכימי של שחתות החיטה מהזן 'גליל' שגודלו בשלושת טיפולי הדישון הראו כי דישון ברמה כפולה של זבל רפת טרי (12 קוב לדונם) שיפר באופן מובהק ב 15-16% את היבול של שחת חיטה מהזן 'גליל' בהשוואה לגידול על 6 קוב זבל רפת או על דישון כימי (1378 לעומת 1190 ו 1202 ק"ג ח"י \דונם, בהתאמה). בשלושת טיפולי הדישון הריסוסים נגד עשבייה היו מוצלחים והביאו להפחתת תכולת העשבייה בשלושת מדגמי השחת לרמה של אחוזים בודדים בלבד. פרופיל מעט העשבייה הזרה שנמצאה בשדות החיטה היה דומה לפרופיל העשבייה בשטח שגדל על דישון כימי, ובשטחים הסמוכים שלא רוססו נגד עשבייה זרה. כלומר מקור העשבייה הזרה היה מזרעים שהועברו באמצעות הרוח או חרקים משטחים סמוכים לשדות הנבחנים ולא מזרעים שהועברו דרך הזבל. האבסת כבשים במנות שהתבססו על 700 ג' ח"י שחת חיטה מכל אחת משלושת החלקות השונות בטיפולי הדישון שלהם (בתוספת 70 ג' ח"י ליום כוספת סויה להשלמת רמת החלבון הנדרשת לכבשים), מראות על נעכלות ח"י וחלבון גבוהות באופן מובהק במנות השחת שגודלה על זבל רפת טרי בהשוואה לגידול על דישון כימי. ראוי להדגיש כי הדמיון הרב בין נתוני הנעכלות בכבשים והנעכלות במבחנה של החומר היבש וה NDF בניסוי השנה השלישית, משקף את פוטנציאל הנעכלות המרבית ברמת קיום של השחת הנבחנת. ההרכב הכימי והאיכות התזונתית של השחתות שגודלו על שני טיפולי הדישון בזבל בקר טרי היו דומים וטובים יותר מאלו של השחת שגודלה על דישון כימי. ממצא זה בא לידי ביטוי הן בתכולת ה NDF הנמוכה יותר, והן בנעכלות במבחנה ובנעכלות בכבשים גבוהות יותר. להערכתנו בקרקעות קלות ניתן להשתמש ברמה של כ 12 קוב זבל טרי לדונם כחלופה יעילה שמשפרת את היבול והאיכות של שחת החיטה בהשוואה לדישון הכימי המקובל בגידול שחת חיטה בארץ.


מבוא כללי:
המגדלים בארץ נמנעים בדרך כלל משימוש נרחב בזבל רפתות טרי לגידול מספוא בגלל: א. חשש מאילוח של השדה בפתוגנים ועשבי בר קשי הדברה זרים באזור שמקורם מהזבל, אשר לדעתם עלולים לאורך זמן לפגוע ביבול ובאיכות של המספוא. ב. חשש של הצטברות מלחים וחנקות שמקורם מהזבל אשר יפגעו לאורך זמן בקרקע ובהמשך גם ביבול ובאיכות של המספוא הגדל עליה. ג. סיכון של הדחת המלחים מתחת לבית השורשים וזיהום מי התהום. ד. העדר שליטה ברמות הדישון. חששות דומים מושמעים ע"י אנשי המשרד לאיכות הסביבה, למרות שלא הוכח עדיין בארץ שום בסיס מדעי או ניסיוני לחששות אלו. בנושא של זיהום הקרקע ומי התהום במלחים וחנקות עוסק פרויקט מקביל של נדלר ומירון, שקיבל מימון ממועצת החלב ולכן לא נעסוק בו בדו"ח זה.


הנחות היסוד של העבודה הנוכחית היו:
1. שימוש בזבל בקר טרי לגידול מספוא יחסוך בהוצאות על דשן יסוד כימי, תוך אספקת פתרון קצה זול ויעיל לבעיית סילוק הזבל הטרי המיוצר ברפת החלב.
2. הגברת השימוש בזבל בקר טרי כתחליף לדישון כימי, תטייב לאורך זמן את הקרקע, תקטין את קצב שחרור המינרלים החיוניים לצמח, ותגדיל בקרקע את תכולת החומר האורגני וכושר תאחיזת המים (Kelogg et al., 2000). תכונות אלו עשויות להשפיע על היבול ועל האיכות של שחת החיטה הגדלה בשדות שדושנו בזבל רפת טרי בהשוואה לדישון כימי.
3. אם יש בעיה של אילוח בעשבייה ובפתוגנים שמקורם מזבל טרי, היא תהיה חמורה בעיקר ביצור של שחתות דגן וקטנית שמועברות מאזור לאזור בארץ להזנת עדר החלב. לעומת זאת אין סכנה לאילוח בעשבייה קשת הדברה של שדה המדושן בזבל בקר שהואבס בתחמיצים. משום שתהליך ההחמצה והעיכול בכרס ובמעי פוגעים בחיות של זרעי העשבים הרעים שבתחמיץ, ומונעים הגעת זרעים פוריים לזבל. ולכן ניתן להשתמש בזבל שנאסף מפרות שהואבסו בבליל המכיל תחמיצים ושחת נקייה מזרעי עשבייה כביקורת חיובית להשוואה עם זבל שנאסף מפרות שהואבסו בשחתות מאולחות בעשבייה זרה.


מטרות המחקר הנוכחי היו:

 1. לבחון אם אכן יש בסיס עובדתי לחשש של מגדלי המספוא מפגיעה מצטברת אפשרית ביבול של שחת חיטה הגדלה על דישון בזבל בקר טרי כתחליף לדישון כימי, בעקבות הגדלת תכולת העשבייה הזרה בשחת.

 2. לאפיין את העשבייה הזרה המתפתחת בעקבות השימוש בזבל בקר טרי כתחליף לדישון כימי בגידול שחת דגן, ולהצביע על דרכים לניטורה ולצמצום נזקיה בהיבט דו שנתי.

 3. לבחון את היבול ואת הנעכלות בכרס מלאכותית ובכבשים של שחת חיטה שגודלה בחלקות שדושנו ב 6 קוב לדונם זבל רפת טרי נקי מעשבייה, או 6 קוב לדונם זבל רפת מאולח בעשבייה זרה, או 12 קוב לדונם זבל רפת טרי, בהשוואה לגידול על דישון כימי.


המטרה הספציפית של ניסוי השנה הראשונה הייתה:

לגדל שחת חיטה ושחת תלתן על זבל בקר טרי, ללא ריסוס נגד עשבייה זרה, לאפיין כמותית ואיכותית את העשבייה הזרה המתפתחת בשדות, ולהאביס את השחתות המאולחות בעשבייה זרה לפרות חלב, כדי לקבל זבל רפת מאולח בזרעי עשבייה רעה.


המטרה הספציפית של ניסוי השנה השנייה הייתה:

לבחון כיצד משפיע שימוש בזבל פרות טרי לדישון ישיר של שדה חיטה למספוא על הגידול של שחת חיטה בקרקע קלה. נבחנו שלוש חלקות שדה סמוכות (8 דונם כל אחת) שקבלו שלושה טיפולי דישון קדם זריעה שונים: דשן כימי כביקורת, זבל רפת טרי מפרות שקיבלו בליל עם תחמיצים נקי מעשבייה זרה, וזבל רפת מפרות שהוזנו בשחת המאולחת בעשבייה זרה שהוכנה בשנת הניסוי הראשונה. רמת המשקעים בבית דגן בעונת הגידול השנייה הייתה 309 מ"מ.
במהלך הניסוי נבחנו השפעות טיפולי הדישון על יבול השחת, מידת זיהום השחת בעשבייה זרה, הרכב השחת ונעכלות החומר היבש ודופן התא ע"י כבשים.
המטרה הספציפית של ניסוי השנה השלישית הייתה: לבחון באותן חלקות שדה את השפעת דישון בשתי רמות של זבל רפת טרי (12 קוב לדונם) בהשוואה לדישון ברמה אחת של זבל רפת (6 קוב לדונם) או דישון כימי (15 יחידות N \דונם) על הגידול של שחת חיטה מהזן גליל. בניגוד לשנה השנייה, ניתנו בשלושת החלקות ריסוסים מתאימים זהים להדברת עשבייה זרה חד פסיגית ולהדברת רחבי עלים. רמת המשקעים בבית דגן בעונת הגידול השלישית הייתה 400 מ"מ. במהלך הניסוי נבחנו השפעות טיפולי הדישון על יבול השחת, מידת זיהום השחת בעשבייה זרה, הרכב השחת ונעכלות החומר היבש, החלבון, ודופן התא ע"י כבשים.


שיטות העבודה:
גידול שחת חיטה בניסויי השנה הראשונה והשנייה: במהלך 2007 גידלנו בחוות המרכז בבית דגן שחת חיטה מהזן 'נגב' ושחת תילתן מאולחות בעשבייה זרה ללא כל טיפול, או ריסוס מונע נגד העשבייה. העשבייה אופיינה כמותית (20.4% מהיבול היבש בחיטה ו 15% מהיבול היבש בתלתן) ואיכותית (חרציות, ש"ש בר, צנון בקר, ובקיה), והשחתות הואבסו לפרות חלב בסככת ניסוי ברפת בית דגן. זבל הבקר מהפרות שהואבסו בשחת המאולחת בעשבייה נאסף בנפרד במאצרה של סככת הניסוי (להלן 'זבל מאולח'). במאצרה סמוכה נאסף זבל בקר מפרות שהואבסו בבלילים שהגיעו 'ממרכז מזון יבנה', כשהם נקיים מעשביה זרה (להלן 'זבל נקי'). בנובמבר 2007 הוצא הזבל הטרי משתי סוגי המאצרות, הובל לשדה, ופוזר בשתי חלקות נפרדות (כ- 8 דונם כל אחת). ה'זבל המאולח' שימש לדישון קדם-זריעה בשיעור של 6 קוב זבל לח\דונם בחלקת חיטה מהזן 'נגב', שגודלה לשחת. חלקה סמוכה של חיטת 'נגב' גודלה על זבל רפת נקי מעשבייה (6 קוב\דונם) שנאסף מהמאצרה של סככת ביקורת ברפת שבה הפרות ניזונו בבלילים נקיים מעשבייה זרה. חלקה סמוכה שלישית של חיטת 'נגב' באותו שדה גודלה על דישון כימי רגיל בלבד (15 יחידות N \דונם). שלושת חלקות הניסוי גודלו בתנאי 'בעל' על 309 מ"מ קוב מי גשמים \דונם בבית דגן, ללא השקיה מוספת בשנת בצורת (מנובמבר 2007 עד מאי 2008) וללא ריסוסים כנגד עשבייה זרה. החלקות נדגמו יום לפני הקציר (3 דגימות של 5 מ"ר מכל חלקה) לצורך הפרדת העשבייה הזרה משיבלי החיטה ולהערכה כמותית ואיכותית של העשבייה והחיטה. כל חלקה נקצרה בנפרד ויבול השחת נאסף בבאלות של כ 450 ק"ג, נשקל ונדגם. השחתות לאחר קיצוץ בעגלה מערבלת שימשו כמזון גס בלעדי לניסוי ההזנה והעיכול של כבשים.
גידול שחת חיטה בניסויי השנה השלישית: בעקבות ממצאי השנה השנייה הוחלט בשנה השלישית לבחון באותם שדות שלושה טיפולי דישון שונים לשחת חיטה מהזן 'גליל' לפי המתכונת כדלקמן: 1. החלקה שקיבלה בשנה השנייה 6 קוב\דונם זבל מאולח בזרעי עשבייה זרה, קיבלה בשנה השלישית מנה כפולה של זבל רפת טרי (12 קוב לדונם) ממאצרה ברפת בית דגן שאליה נאסף זבל של פרות נחלבות נקי מעשבייה זרה (הפרות הואבסו בבלילים שהכילו תחמיצים ושחת בקיה נקייה מעשבייה). 2. החלקה שקיבלה בשנה השנייה דישון כימי המשיכה באותה מתכונת לשמש כביקורת דישון כימי (15 יחידות N \דונם) גם בשנה השלישית. 3. החלקה שקיבלה בשנה השנייה זבל לא מאולח בעשבייה ברמה של 6 קוב\דונם המשיכה באותה מתכונת לשמש גם בשנה השלישית כביקורת לדישון בזבל רפת רגיל. שלושת חלקות הניסוי (כ- 8 דונם כל אחת) גודלו בתנאי 'בעל' על 400 מ"מ מי גשמים \דונם בבית דגן, ללא השקיה מוספת (מנובמבר 2008 עד מאי 2009) והפעם תוך שימוש בריסוסים כנגד עשבייה זרה. לאחר הגשם הראשון והנבטת העשבייה בשטח רוסס השטח ב round up להשמדת העשבייה הזרה ורק אח"כ בוצע קילטור וזריעה של חיטה מהזן 'גליל'. בהמשך לאחר ההצצה של החיטה רוסס השטח כנגד רחבי עלים ודגני בר בשילוב של אורורה-טורבו וטופיקס (60 ג'\דונם). החלקות נדגמו לפני הקציר. בדגימות בוצע פילוח כמותי ואיכותי של שיעור העשבייה הזרה שגדלה בכל חלקה. כל חלקה נקצרה בנפרד ויבול השחת נאסף בבאלות של כ 450 ק"ג, נשקל ונדגם. השחתות לאחר קיצוץ בעגלה מערבלת שימשו כמזון גס בלעדי לניסוי הזנה ועיכול של כבשים.
ניסויי העיכול וההזנה בכבשים: 12 כבשים זכרים, בגיל שנה ובמשקל גוף ממוצע של כ 50 ק"ג הוכנסו ל 12 כלובים מטבוליים אינדיבידואלים המצוידים באספקת מים ומזון המשכיים, ומאובזרים לאיסוף כמותי מלא של הצואה בנפרד מהשתן. הניסוי נערך בבית החיות של היחידה המטבולית בבית דגן, שנבנה במיוחד לביצוע ניסויי עיכול בכבשים. הכבשים הואבסו במנות המכילות שחת חיטה נבחנת כמזון גס בלעדי ברמת קיום ע"פ יכולת צריכת המזון החופשית שלהן (600 ג' ח"י שחת חיטה לכבש ליום בתוספת 70 ג' ח"י כוספת סויה כמקור חלבון מוסף בניסוי השנה השנייה, ו 700 ג' ח"י שחת חיטה לכבש ליום בתוספת 70 ג' ח"י כוספת סויה כמקור חלבון מוסף בניסוי השנה השלישית). כל סוג של מנת שחת נבחנת הואבסה ברמה הנ"ל ל 4 כבשים (חזרות) במשך 24 יום של הרגלה ואדפטציה למנות. בסיום האדפטציה במשך 10 ימים רצופים נלקחו דגימות מזון יומיות, ובוצע איסוף כמותי מלא יומי של שאריות מזון וצואה מכל כבש על בסיס יומי, ונשמרו בהקפאה. בסיום הניסוי הופשרו, נשקלו, ואוחדו מדגמי המזונות, שאריות המזון והצואות היומיות ליצירת מדגמים מאוחדים של מזון, שאריות, וצואה לכל כבש בנפרד. המדגמים המאוחדים יובשו בתנור 60 מ"צ למשך 72 שעות, נטחנו לגודל 1 מ"מ, ושימשו לאנליזות. תכולת החומר היבש, החומר האורגני, והחנקן הכללי נבחנו במדגמי המזון, השאריות והצואה לפי השיטות המקובלות (AOAC, 1984). תכולת דופן התא (NDF) ורכיביו הצלולוז, ההמיצלולוז והליגנין נקבעה לפי השיטה של (Van Soest et al. (1991. הנעכלות במבחנה של החומר היבש (ח"י) ודופן התא נקבעה לפי השיטה הדו שלבית (Tilley and Terry, 1963). הנעכלות בכבשים של מקטעי המנות הנבחנות נקבעה על פי היחס בין האיסוף הכמותי הכולל של הצואה לכמות המזון הנאכלת ע"י כל כבש. הניתוח הסטטיסטי של ערכי הנעכלויות בוצע בשיטת ANOVA ( 1996, SAS).


תוצאות ומסקנות משנות המחקר הראשונה והשנייה:
תוצאות היבול של השחתות, תכולת העשבייה בהן, הנעכלות בכרס מלאכותית של העשבייה והשחת והנעכלות בכבשים של החומר היבש ודפנות התאים משלושת סוגי השחתות (כולל עשבייה) מובאות בטבלה 1. נמצא שהיבול הממוצע של שחת חיטה בשתי חלקות שדושנו בזבל (מאולח או נקי) היה דומה - כ 900 ק"ג ח"י לדונם, וגבוה באופן מובהק מהיבול בחלקת הדישון הכימי - 720 ק"ג ח"י\דונם. בחלקת הדישון הכימי העשבייה הזרה העיקרית הייתה שיבולת שועל (ש"ש) ומעט חרציות ושיעור העשבייה הגיע ל- 58% מהח"י. בחלקת ה'זבל הנקי' העשבייה העיקרית הייתה דומה, ש"ש וקצת חרציות וצנון בר, שהיוו בסה"כ 41% מהח"י. ובחלקת ה'זבל המאולח' העשבייה הזרה העיקרית הייתה ש"ש בשיעור של 53% מהח"י. לא נמצא שום קשר בין פרופיל העשבייה הזרה שגדלה בשטח של חיטה ותלתן מאולחים בעשבייה, שהואבסו מלכתחילה לפרות, לבין פרופיל העשבייה בשטח החיטה, שדושן ב'זבל המאולח' שנאסף מפרות שניזונו משחתות חיטה ותלתן אלה. לעומת זאת, פרופיל העשבייה שנמצאה בשדות השחת היה דומה מאד לפרופיל העשבייה בשטחים סמוכים שלא רוססו נגד עשבייה זרה. המסקנה מכאן שמקור העשבייה הזרה היה מזרעים שהועברו באמצעות הרוח או חרקים משטחים סמוכים ולא מזבל הבקר.
נמצא שהנעכלויות של הח"י בכרס מלאכותית היו גבוהות יותר בשחת החיטה שגודלה על שתי החלקות שדושנו בזבל הבקר (64%) בהשוואה לשחת החיטה שגודלה על דישון כימי (58%), כנראה בגלל שיעור העשבייה הזרה הגבוה יחסית בשחת המדושנת כימית שנעכלותם נמוכה מזו של צמחי החיטה (טבלה 1).
האבסת כבשים במנות שהתבססו על 600 ג' ח"י שחת חיטה מכל אחת משלושת החלקות השונות בטיפולי הדישון שלהם (כולל עשבייה זרה) בתוספת 70 ג' ח"י ליום כוספת סויה להשלמת רמת החלבון הנדרשת לכבשים, מראות על נעכלות דומה של החומר היבש בשלושת סוגי מנות השחת שהואבסו לכבשים. ראוי לציין שהכבשים לא צרכו בצריכה חופשית יותר מ 600 ג' ח"י ליום של שחת עתירת עשבייה זרה. ממצא זה מצביע על כך שלמרות ההבדלים בתכולות העשבייה הזרה בין השחתות, לא היווה האילוח בעשבייה גורם משמעותי שהשפיע על נעכלות החומר היבש של שחת החיטה להזנת מעלי גירה.


טבלה 1. היבול והנעכלות במבחנה ובכבשים של שחתות חיטה שגודלו על חלקות שדושנו ב'זבל בקר מאולח' בעשבייה, 'זבל נקי' מעשבייה או דישון כימי.


תוצאות ומסקנות משנת המחקר השלישית:
מטרת הניסוי בשנת 2008 - 2009 (השנה השלישית) הייתה: לבחון באותן חלקות (השפעה דו שנתית מצטברת) את השפעת דישון בשתי רמות של זבל רפת טרי (12 קוב לדונם) בהשוואה לדישון ברמה אחת של זבל רפת (6 קוב לדונם) או דישון כימי (15 יחידות N \דונם) על הגידול של שחת חיטה מהזן 'גליל'. בניגוד לשנה השנייה ניתנו בשלושת החלקות ריסוסים מתאימים זהים להדברת עשבייה זרה חד פסיגית ולהדברת רחבי עלים. רמת המשקעים בבית דגן בעונת הגידול השניה היתה 400 מ"מ.
ממצאי היבול וההרכב הכימי של שחתות החיטה מהזן 'גליל' שגודלו בשלושת טיפולי הדישון של השנה השלישית מוצגים בטבלה 2. דישון ברמה כפולה של זבל רפת טרי (12 קוב לדונם) שיפר באופן מובהק ב 15-16% את היבול של שחת חיטה מהזן 'גליל' בהשוואה לגידול על 6 קוב זבל רפת או על דישון כימי (1378 לעומת 1190 ו 1202 ק"ג ח"י \דונם, בהתאמה, טבלה 2). בשלושת טיפולי הדישון הריסוסים נגד עשבייה זרה (ראונד-אפ + קילטור לפני הזריעה, וריסוס באורורה טורבו וטופיקס לאחר ההצצה) היו מוצלחים והביאו להפחתת תכולת העשבייה בשלושת מדגמי השחת לרמה של אחוזים בודדים בלבד (טבלה 2). גם בשנה השלישית כמו בשנה השנייה פרופיל מעט העשבייה שנמצאה בשדות השחת היה דומה לפרופיל העשבייה בשטח שגדל על דישון כימי, ובשטחים הסמוכים שלא רוססו נגד עשבייה זרה. כלומר מקור העשבייה הזרה היה מזרעים שהועברו באמצעות הרוח או חרקים משטחים סמוכים לשדות הנבחנים ולא מזרעים שהועברו דרך הזבל.
האבסת כבשים במנות שהתבססו על 700 ג' ח"י שחת חיטה מכל אחת משלושת החלקות השונות בטיפולי הדישון שלהם (בתוספת 70 ג' ח"י ליום כוספת סויה להשלמת רמת החלבון הנדרשת לכבשים), מראות על נעכלות ח"י וחלבון גבוהות באופן מובהק במנות השחת שגודלה על זבל רפת טרי בהשוואה לגידול על דישון כימי. ראוי לציין כאן כי ערכי נעכלות הח"י וה NDF של מנות השחת המובאים בטבלה 2 היו נמוכים במקצת מאלו שבטבלה 1 והסיבה להבדל היא הצריכה החופשית הגבוהה יחסית של השחת מהזן 'גליל' שהכילה מעט עשבייה זרה (700 ג' ח"י שחת לכבש ליום, טבלה 2) בהשוואה לצריכה החופשית הנמוכה יחסית של הכבשים שקבלו שחת עתירת עשבייה זרה מהזן 'נגב' (600 ג' ח"י שחת לכבש ליום, טבלה 1), ולכן ההשפעה הממסכת של כוספת הסויה הייתה גדולה יותר במנות הניסוי של השנה השנייה (טבלה 1). ראוי להדגיש כי הדמיון הרב בין נתוני הנעכלות בכבשים והנעכלות במבחנה של החומר היבש וה NDF בניסוי השנה השלישית (טבלה 2), תואם את הממצאים מניסויים קודמים ומשקף את פוטנציאל הנעכלות המרבית ברמת קיום של המזון הנבחן. ההרכב הכימי והאיכות התזונתית של השחתות שגודלו על שני טיפולי הדישון בזבל בקר טרי היו דומים וטובים יותר מאלו של השחת שגודלה על דישון כימי. ממצא זה בא לידי ביטוי הן בתכולת ה NDF הנמוכה יותר, והן בנעכלות במבחנה ובנעכלות בכבשים גבוהות יותר (טבלה 2).


המסקנות מניסוי השנה השלישית הן:
1. בקרקעות קלות, כאשר אספקת המים למספוא מוגבלת, הדישון ברמה כפולה של זבל רפת טרי מעלה את שיעור החומר האורגני בקרקע ומגביר את יכולת הקרקע לאצור מים ומינרלים ולשחרר אותם באיטיות לטובת גידול המספוא (Kelogg et al. 2000), ולכן חל שיפור של כ 15% ביבול השחת בהשוואה לדישון הכימי המקובל.
2. לא נמצא שום הבדל מהותי בין פרופיל העשבייה שהתפתחה בשדות החיטה שדושנו בזבל בקר טרי (רמה כפולה או רגילה) בהשוואה לאלו שקיבלו דישון כימי (10 יח' N לד') ודבר זה מצביע על כך שמקור זרעי העשבייה הזרה אינו מהזבל אלא מהסביבה. ריסוסים סטנדרטיים נגד עשבייה בחלקות שקיבלו את שלושת ממשקי הדישון (ראונד-אפ קדם זריעה, ואורורה טורבו וטופיקס אחרי הצצה), מאפשרים להוריד את רמת האילוח של השחת בעשבייה זרה שמקורה מהסביבה לרמות של 0-2% בלבד.
3. השיפור ביבול השחת בעקבות הדישון המצטבר ברמות גבוהות של זבל בקר טרי היה מלווה גם בשיפור באיכות השחת הגדלה בחלקה הנבחנת. ממצא זה התבטא הן בשיפור בנעכלות השחת במבחנה והן שיפור בנעכלות מנת השחת בכבשים כתוצאה מירידת תכולת ה NDF והליגנין שבשחת.
4. בקרקעות קלות ניתן להשתמש ברמה של כ 12 קוב זבל טרי לדונם כחלופה יעילה לדישון הכימי המקובל בגידול שחת חיטה בארץ.


טבלה 2. גידול שחת חיטה מהזן 'גליל' בשלש חלקות תוך שימוש ברמה כפולה של זבל בקר טרי לדישון, בהשוואה לרמה אחת של זבל או לדישון כימי.


השלכות המחקר על ענף הבקר לחלב בארץ הן:
• העלות לרפתן של פינוי קוב זבל למתקן ביוגז היא 53₪, עלות הפינוי למתקן קומפוסטציה היא 27 ₪, ועלות הפינוי לזיבול השדה היא 13 ש"ח בלבד. מכאן שהעלות השנתית של פינוי הזבל של פרה חולבת תקנית (אם + נלווים, שהם יבשות ועגלות) לשדה היא 119 ₪, למתקן קומפוסטציה - 230 ₪, ולמטב"ח 450 ש"ח. בעדר הישראלי מדובר לפיכך בהוצאה שנתית ללא תמורה של כ 11-33 מיליון ₪ שאותה ניתן לחסוך.
• במקביל נדרש מגדל המספוא להשתמש בדשן כימי בעלות של כ 60 ₪ לדונם לשנה ליצור תחמיץ או שחת חיטה וכ 216 ₪ לדונם לשנה ליצור תחמיץ תירס או סורגום. זה מייקר את מחיר המספוא המואבס לפרה בכ 35 מיליון ₪ נוספים לשנה בהשוואה לשימוש בזבל רפת טרי.
• עבודה זו ועבודות דומות שנעשו לאחרונה בארץ (בוסק וחובריו, 2004) מצביעות על כך שהשימוש בזבל רפת טרי כחלופה לדישון כימי מטייב קרקעות קלות תוך הגדלת היבול בשיעור של כ 15-25% (תלוי בעוצמת הבצורת). המשמעות: תוספת רווח למגדלי החיטה בשיעור של 126-210 ₪ לדונם. הרווח השנתי המוסף לענף מתוספת היבול: כ 25-40 מיליון ₪.
• השימוש בזבל בקר טרי כתחליף לדישון כימי מצמצם את זיהום הקרקע ומי התהום בכימיקלים; הערך הסביבתי – כלכלי רב ביותר.


רשימת ספרות
בוסק א., וגשל א., קילמן י., ניר ג. 2004. שימוש בזבל רפת בגידול תירס למספוא. "סיכום ניסויי שדה ותצפיות במספוא ובתירס מתוק", מאת א. צוקרמן. פרסום מיוחד בהוצאת שה"מ – האגף לגידולי שדה, עמודים 163-168.


Association of Official Analytical Chemists. Official Methods of Analysis. 13th ed. AOAC Washington, DC. 1984.
Kellogg, R. L., C. H. Lander, D. E. Moffitt, and N. Gollehon. 2000. Manure nutrients relative to the capacity of cropland and pastureland to assimilate nutrients: Spacial and temporal trends for the United States. Publ No. nps 00-0579. USDA-NRCS and ERS, Washington, DC.
Statistical Analysis Systems, User`s guide. SAS Inst. Inc., Cary, NC. 1996.
Tilley JM and Terry RM, A two stage technique for the in vitro digestion of forage crops. J. Br. Grassl. Soc. 18: 104-111 (1963).
Van Soest PJ, Robertson JB and Lewis BA. 1991. Methods for dietary fiber, neutral detergent fiber, and non-starch polysaccharides in relation to animal nutrition. J. Dairy Sci. 74: 3583-3597.

לכל המבזקים....
office@milk.org.il פקס: 972-3-9564766 טל: 972-3-9564750 דרך החורש 4 , ת"ד 97, יהוד 5647003
מופעל באמצעות מעוף - מגוון אפקט