איור מספר 1- מבנה כימי של אפלטוקסין B1 ושל המטבוליט שלו M1 כפי שמופיע בחלב
מגבלות ותקנות בארץ ובעולם
השוק האירופי המשותף מאשר את הרמות המרביות המותרות של אפלטוקסינים מסוג B1 במזון של מנת החולבות הכוללת היא עד ppb 5 ובמזונות הפרטניים המרכיבים את המנה עד ל ppb20
לגבי רמות מותרות של M1 בחלב הרי הרמה המותרת היא של ppt 50 בעוד שבארה"ב הרמה המותרת היא פי 10 מהאירופית. מדינת ישראל בתוקף החלטות קודמות מאמצת את התקנים האירופים בתחום זה הן במזון והן בחלב (איור מס 2).
איור מספר 2- הרמה המותרת לנוכחות M1 בחלב ומוצריו לפי מדינות האיחוד האירופי (2006)
מדיניות הניטור בארץ:
הבדיקות הראשוניות המבוצעות בנמלים נעשות בקיטים מסחריים (ראה שיטות וחומרים) והתוצאות החיוביות נבדקות לאישור נוסף במעבדה להגנת הצומח בשיטת HPLC. מספוא מיובא החשוד בזיהום באפלטוקסין אינו מותר בשיווק ובשימוש בארץ. מאידך יש לציין כי , הבדיקות הנעשות על מספוא מקומי אינן מחויבות ע"י המדינה והן מבוצעות לפי מידת הבנתם ואחריותם של מנהלי מרכזי המזון ללקוחותיהם .מדובר בעקר במזונות גסים,תחמיצים ,שחתות ומוצרי לוואי רטובים. המספוא המיובא מגיע למשתמשי הקצה הבאים, לפי סדר חשיבותן הכמותית: מרכזי מזון אזוריים, מכוני תערובת ומרכזי מזון קטנים ברפתות המייצרות לעצמן.
הבדיקות בחלב גולמי מבוצעות בארץ במסגרת "הסקר השנתי לשאריות כימיות במזונות שמקורו מן החי". הסקר מבוצע על ידי השירותים הוטרינרים ותוצאותיו מפורסמות באתר האינטרנט מידי שנה. בסקר זה נבדק ריכוז אפלטוקסין M1, בחלב גלמי ברמת המשקים (כ-250 דגימות בשנה). החלב נדגם ממיכל החלב במשקים ע"י אנשי הלשכות הוטרינריות, ונבדק במעבדה לבדיקת שאריות מן החי של המכון הווטרינרי.
תמונת המצב לקראת ביצוע העבודה
מרבית בדיקות M1 ,ברוב חדשי השנה, עמדו בתקן המקובל בארץ, עם חריגות קלות (רמות של 50-80 ppt); עם זאת, ומזה 3 שנים ברציפות, מתגלות חריגות גבוהות יותר בחדשי האביב (בעקר סביב חודש אפריל), אשר לא נימצא להן שום הסבר הקשור ביבוא מחד, או בשוני מהותי בשימוש במוצרי לוואי מקומיים, מאידך (ראה טבלה מס 1). חריגות אלו העשויות להגיע עד פי 2-3 מהתקן הישראלי, עוררו דאגה בעיקר במישור השיווקי של הענף, הכולל בעיקר מוצרי חלב לצריכה מקומית, אך גם מוצרים יעודים, המיוצרים ממי גבינה, ומיועדים ליצוא. חשוב לציין שרמות אלו אינן מהוות שום סיכון לבריאות הצבור (כזכור התקן הישראלי הוא עשירית מזה האמריקאי, שגם רמתו, 500 ppt אינה מהווה גורם סיכון), אולם עצם החריגה הבלתי מוסברת דורשת הסבר, ברמת ספקי המזון, יצרני החלב, ובמיוחד - התעשייה. פעולה במקביל של בדיקות מזון וחלב לאפלטוקסין, טרם התבצעה בארץ באופן מסודר וברצף במהלך כל השנה ומן הראוי היה לחקור זאת במסגרת עבודת מחקר מסודרת.
טבלה מס 1. - תוצאות סקר לנוכחות 1M בחלב ובמוצריו 2006-2009
לפי נתוני השו"ט –סקר שאריות כימיות מן החי 2006-9
* ערך חריג של 1M בחלב ומוצריו בישראל הוא מעל ל kg / gµ 0.05ppt = 50 -זהה לתקן האיחוד האירופי.
מטרות העבודה
1.ניטור ריכוז האפלטוקסין בדוגמאות חלב גולמי במשקים בכל אזורי הארץ, ובחינת הקשר בין ריכוזו בחלב ובמזונות המשקיים המואבסים, לאורך עונות השנה.
2. לבצע ניסוי של הוקעה מבוקרת של מתןB1 במזון לפרות ישראליות ולנסות לקבוע את יכולתן להפריש את המטבטוליט M1 בחלב-CO)ׁ)
3. על פי התוצאות לנסות לזהות את גורמי הסיכון של מזונות שונים המרכיבים את מנת החולבות בארץ להפריש B1 ולנסות לקבוע אמצעי בקרה והמלצות לתזונאים בבניית המנה האופטימלית המותרת בתחום זה
תועלת צפויה: הבנת הקשר בין ריכוז הרעלנים במזון, ובחלב, ומציאת הגורמים לעלייה בריכוז בחלב, מעבר לתקן המותר, חשובה ביותר לבטיחות ענף החלב. תוצאות המחקר עשויות לשנות את שיטת/תדירות הבדיקה של המזונות המיובאים מחד, ולקבוע סטנדרטים לבדיקה של מזונות מקומיים, אשר לא נכנסים לקטגוריה המחמירה של הבדיקה. ריכוזים גבוהים בחלב הגולמי, החורגים מהתקן המחמיר מאד בישראל, עלולים לגרום לסגירת מחלבות על ידי משרד הבריאות, במיוחד כאשר לא נילווה אליהם הסבר רציונאלי. היות והדחיפה לעבודה זו הגיע מכל הנוגעים בדבר: תעשייה, מ. הבריאות, ומ. החקלאות - מכון וטרינארי, והשירותים להגנת הצומח ומועצת החלב - הבנת הסיבות לחריגות חשובה במיוחד והמחקר מעניק פסק זמן סביר מצד כל הצדדים, ללימוד הנושא. חשוב לציין שבדיקות האיכות של החלב הגולמי בישראל, הנקלט במחלבות, הן מהמחמירות ומהמדוקדקות ביותר העולם המערבי;
תכנית העבודה
שלב א –שנה ראשונה של העבודה
בשנה זו בוצע לראשונה בארץ דגום כלל ארצי ע"פ תוכנית מוגדרת ומותאמת של המזון הניתן למשק במקביל לדגום החלב המיוצר בו. המזון נבדק לנוכחות B1 ובמקביל נדגם החלב של המשק שהואבס במזון זה ל M1 (ראה טבלה מספר 2).
ישראל חולקה ל-3 אזורים, צפון, מרכז ודרום, בכל אזור נבחרו מספר משקים (שיתופיים גדולים, או מושביים קטנים) אשר צורכים את בליל החולבות ממרכזי מזון באזור. היות וכשני שליש מכלל רפתות החלב בישראל "אינן מייצרות את מזונן בעצמן", אלא מקבלות בליל מוכן, הנרכש ממרכז מזון אזורי מחוץ למשק, נדגמו המזונות כולל הבלילים ומרכיביהם האורגניים, הרטובים והיבשים במרכז המזון האזורי, במקביל לדגימת החלב,. דוגמאות החלב נבדקו במעבדה לבדיקת שאריות מן החי (המכון הוטרינרי) ודוגמאות המזון נבדקו במעבדת המחלקה לאיכות מספוא בשירותים להגנת הצומח.
מערך הדגימות התפרש לאורך השנה: בחדשים ינואר, פברואר, ויוני – דצמבר, נדגמו 3 אזורים, 2 משקים בכל אזור, 2 פעמים בחודש – סה"כ – 12 דגימות כל חודש. בחדשים מרץ – מאי (עקב הרמות הגבוהות של אפלטוקסין בחדשים אלה בעבר), הוכפל מערך הדגימות כדלקמן: נדגמו 3 אזורים, 4 משקים בכל אזור, 2 פעמים בחודש – סה"כ – 24 דגימות כל חודש. סה"כ מספר הדגימות השנתי – 180 – 200 בדיקות. מספר הבדיקות נבנה עקב מגבלות תקציב מחד, וכוח אדם של דוגמים, ולבורנטים במעבדה – מאידך.
טבלה 2- דוגמא לתוכנית הדיגום במקביל של מרכזי המזון ומיכלי החלב במשקים המקבלים מזון מהם .
מרכזי מזון נידגמים משקי חלב נדגמים - לשנת 2009
שלב ב – שנה שניה של העבודה
במהלך השנה השניה לעבודה בוצעה תצפית שדה להוקעה מבוקרת של B1 ובדיקת יכולת ה COשל הפרה הישראלית בתנאי הממשק והיצור המקומיים. מאחר ולפי הספרות העולמית קיימת שונות רבה בין התוצאות של יכולות הפרות להמיר את B1 לM1 ובארץ מעולם לא בחנו סוגיה הזו הוחלט לבצע את ניסוי ההוקעה כחלק מעבודת מחקר זו.
התצפית בוצעה ברפת מחקרית על 8 פרות ( 6 פרות,ו- 2 מבכירות). הפרות שנבחרו היו בעלות תנובות חלב של 32-40 ליטר ליום /תדירות החליבה במקום היא שלוש פעמים ביום.
שלב ג – שנה שלישית של העבודה
ע"פ תוצאות הסקר שנערך בשנה הראשונה נימצא כי B1 אובחן גם במזונות שונים (ולא רק במזונות המרוכזים המיובאים ברובם מחו"ל כפי שהיה מקובל לחשוב ). הערכים שהתקבלו נעו בן ppb 5-19 בעקר מתחמיצים שונים במיוחד על בסיס תירס אך לא רק. אי לכך הוחלט לבצע ניטור נוסף של רמות B1 מתחמיצים שונים ממספר מרכזי מזון בארץ וממשקים עצמאיים וכן דגום כולל של מנת החולבת הניתנת במהלך השנה .במהלך חודשים יולי אוגוסט 2010 נדגמו 15 תחמיצים שונים מ 14 מרכזי המזון בארץ . דגימות אלו כללו תחמיצי תירס, חיטה וסורגום שהיו בשימוש בזמן הדיגום. בנוסף לכך במהלך חודש אוגוסט 2010 נדגמו גם מנות כוליות לחולבות מ 4 מרכזי מזון ונבדקו להמצאות B1 בהם.
שיטות וחומרים
דיגום B1 במזון לבקר
הדיגום בוצע ע"י המפקחים/דוגמים של האגף להגנת הצומח במשרד החקלאות.כל זאת בוצע ע"פ תוכנית הדיגום שנקבעה מראש .הדיגום נעשה ממרכזי המזון המסחריים והעצמאיים כאשר כל מרכיבי מנת המזון של החולבות נדגמו . הדגימות נארזו באריזות ,סומנו והועברו בקירור למעבדה של הגנת הצומח בבית דגן.
דיגום M1 ממיכלי החלב של המשקים המקבלים מזון ממרכז המזון הנבדק לB1
דיגום מיכלי החלב במשקים הנ"ל בוצע ע"י עובדי/ רופאי הלשכות הוטרינריות של השירותים הוטרינרים לפי התוכנית שנקבעה מראש.הבדיקות הועברו בקירור /הקפאה למעבדה לשאריות מן החי אשר במכון הוטרנרי.
שיטות הבדיקה לזיהויB1 במזונות השונים
בדיקה מהירה באמצעות קיט מסחרי: Veratox ( יצרן הערכה- Neogen Corporation, USA)-
מהות הבדיקה: אפלטוקסינים בתמיסות בדיקה ובתמיסות בקרה מתחרים על אתרי קישור לנוגדנים עם אפלטוקסינים המסומנים באנזים ובריכוז קבוע מראש, בכוסית פלסטיק. ככל שריכוז האפלטוקסינים גבוהה יותר כך יותר אפלטוקסינים מסומנים נדחקים מהאתרים ומקומם נתפס ע"י האפלטוקסינים הנבדקים. לאחר שטיפה מוסף לכוסית סמן צבע שנקשר לאפלטוקסינים המסומנים. נוצר צבע כחול שמאפיין את הריכוז של האפלטוקסינים המסומנים ובאופן עקיף – גם את האפלטוקסינים הנבדקים: פחות צבע משמעותו ריכוז האפלטוקסינים המסומנים נמוך יותר, לכן ריכוז האפלטוקסינים הנבדקים גבוהה יותר ולהפך. יחס זה מתורגם למספרים במדידת עוצמת הבליעה במכשיר ספקטרומטר מתאים.
דיוק הבדיקה: חצי כמותית, מתאימה למיסוך ראשוני SCREENING לנוכחות אפלטוקסינים. תוצאה חיובית מחייבת בדיקה כמותית בכרומטוגרפיה נוזלית. סוג זה של בדיקות מאופיין ע"י תוצאות חיוביות מדומות רבות FALSE POSITIVE, אך אין בה תוצאות שליליות מדומות FALSE NEGATIVE.
סף גילוי LOD – 1.4 ppb
סף כימות – LOQ – 5 ppb, שהוא הריכוז הנמוך ביותר בעקומת כיול.
תחום הבדיקה ( RANGE) – 5- 50 ppb.
חומרים שמתאימות לבדיקה – כל גרעיני מאכל, , מזון בעלי חיים, תחמיצים, בלילים ורוב תערובות מספוא.
שיטה לאימות תוצאות חיוביות שהתקבלו בבדיקת הקיט המסחרי באמצעות כרומטוגרפיה נוזלית
מהות השיטה: אפלטוקסינים בתמיסות בדיקה ובתמיסות בקרה מופרדים על עמודה כרומטוגרפית . האפלטוקסינים המופרדים עוברים דרך מכשיר להגברת פלואורסצנציה Photochemical derivatization ומכומתים בגלאי פלואורסצנציה רגיש. הגילוי הפלואורסצנטי מבטיח רגישות ודיוק.
התוצאות מעובדות במחשב ומתורגמות לריכוזי האפלטוקסינים .
סף גילוי LOD – 0.5 ppb
סף כימות – LOQ – 0.5 ppb
תחום הבדיקה RANGE) )– 2- 40 ppb. ניתן להרחיב את התחום ע"י שינוי במשקל דוגמות הבדיקה ו/או מהולים נוספים של תמיסות הבדיקה.
חומרים שמתאימות לבדיקה זו– גרעיני מאכל, תחמיצים, בלילים ורוב תערובות מספוא.
שיטות הבדיקה של מיכלי חלב לזיהוי M1:
בדיקה ראשונית של דגימות חלב התבצעה באמצעות ערכה מסחרית לבדיקה ספציפית של Aflatoxin M1,(CHRAM) שיטה זו מבוססת על עקרון של Radioimmunoassay. דוגמאות חלב שנמצאו חריגות בבדיקה באמצעות הערכה, נבדקו בשיטה נוספת לצורך זיהוי וכימות של aflatoxin M1. השיטה כוללת תהליך ניקוי של החלב באמצעות קולונות מסוג Immunoaffinity אשר מלווה בזיהוי וכימות באמצעות כרומטוגרפיה נוזלית עם גלאי מסוג ספקטרומטר מסות (LC/MS/MS- liquid chromatography/ mass spectrometry).
הוקעה מבוקרת של B1 במזון במסגרת ניסוי ההוקעה
הכנת ומתן הרעלן
הוספה כמות מדודה של 1B (80 מיקרוגרם של רעלן לפרה ליום) ל- 500 ג' תירס גרוס . כל 40 המנות של התירס המזוהם ברעלן נארזו בשקיות ניילון סגורות בסוגרי פלסטיק לפתיחה מהירה וסומנו מראש לפי יום הנתינה. החבילות נשמרו בחדר קור עד יום ההאבסה. כל שקית ניתנה בנפרד לכל פרה באופן פרטני כל בוקר אחרי החליבה הראשונה, בשעה 09.30. הפרות קיבלו את הרעלן כל יום במשך 5 ימים רצופים. האבוס נוקה תמיד לפני האבסה והוקפד על אכילה מלאה של המנה הניתנת באבוס.
דגום החלב מהפרות בניסוי ובקבוצת הביקורת (כלל העדר)
דוגמאות החלב מהפרות בניסוי נלקחו באופן אוטומטי מכל חליבה, וס"ה הדגימה היומית משלש חליבות נאספה לתוך צנצנת 250 מ"ל מסומנת (מספר פרה, ויום בניסוי). החלב בצנצנת הדיגום כלל חלב של יום חליבה מחליבת צהריים, חליבת ערב וחליבת הבוקר של המחרת. צנצנות החלב הנדגם נשמרו במקרר, ומידי בוקר נלקחו למעבדה לבדיקת שאריות מן החי של המכון הוטרינרי לבדיקת M1. דוגמאות חלב מפרות בקבוצת הביקורת שמקבלות בליל ללא הרעלן ("blank") נדגמו ממיכל החלב מידי יום עד סוף זמן ההוקעה.
בדיקות נוספות
לפני התחלת ההוקעה נבדקו רמות ה B1 בבליל הכללי (300 גרם) שניתן לכלל הפרות ובתירס הגרוס (טרם זיהומו) לשלילת נוכחות מוקדמת של הטוקסין .כמו כן ניבדק החלב ממיכל החלב טרם ההוקעה לשלילת M1.
במהלך הניסוי :
1. נלקחו דוגמאות דם מכל 8 הפרות במטרה לבדוק האם קיימת השפעה על תפקודי הכבד .
2. מידי יום נמדדה תנובת החלב של כל פרה ונעשה רישום של צריכת המזון.
3. נבדקה השפעת הרעלן על איכות החלב ובריאות העטין, נדגמו 20 סמ"ק למבחנה על בסיס יומי ונשלחו למעבדת החלב בקיסריה לבדיקת הרכב וספירת SCC וזיהוי פתוגנים בעטין.
תוכנית הניסוי המפורטת לפי ימים ותאריכים
תוצאות
שלב א- שנה ראשונה למחקר -בדיקת הקשר בין ריכוז ה B1 במזון והמצאות M1 בחלב
במהלך 11 חודשים בשנים 2008-9 נדגמו 571 דגימות של מזונות שונים המרכיבים את מנת החולבות. במקביל (עד כשבוע לאחר דגום המזון) נדגמו גם מיכלי החלב של המשקים שקבלו את מזונם מאותו מרכז מזון. במרכיבי מנות המזון נמצאו ערכים של 1 Bמ"לא ניתן לזיהוי" ((NDׂ ועד למכסימום של )19ppbכולם מתחת לתקן). ב 118 בדיקות שבוצעו לנוכחות M1 בחלב למשקים שהואבסו במזון הנבדק היו התוצאות כולן שליליות או מתחת ל ppt25. (ראה טבלות 3 ו 4)
טבלה 3. –תוצאות 1B לפי חודשים/ מרכזי מזון/ בחודשים מאי 2008 – אפריל 2009
טבלה 4. –סיכום של מספר הבדיקות במזון ובחלב של אפלטוקסין B1 ו M1
כאשר נותחו סוגי המזונות השונים המרכיבים את מנת החולבות בארץ (טבלה 5) נימצא כי B1 אובחן במספר רב של מזונות גם אם התוצאות שהתקבלו היו מתחת לתקן. מציאת הרעלן גם ממזונות המיוצרים בארץ מהווה חידוש מאחר ולא חלו עליהן לכאורה גורמי הסיכון להתפתחות מיטבית של הפטריה במהלך המסע הימי באוניות מצבור. תדירות הופעת B1 בסוג מזון מסוים המרכיב את מנת החולבות נעה בין אבחון אחד לתקופה של אחד עשרה חודשים ועד ל 10 אבחונים במהלך תקופה זו (תחמיץ תירס).יחד עם זאת כאשר ניבדק החלב ממשקים שהוזנו במזונות אלו לא אובחן מקרה אחד שבו רמת ה M1 חרגה מהתקן המותר של ppt 50.
טבלה 5 . –תדירות אבחון B1 על פי סוגי המזונות לפי חודשים מאי 2008- אפריל 2009
המזון העיקרי שנמצא בסקר זה כשכיח להתפתחות הפטריה ו B1 הנו התירס (טבלה 6) על כל צורותיו הן כגרעין גרוס ,גפת תירס וכמובן כתחמיץ המיוצר ומאוחסן במרכזי המזון בארץ. מרכזי מזון אלו כידוע מספקים כ %60 מכלל המזון לרפתות בארץ כאשר התירס על כל צורותיו מהווה מרכיב חשוב במנת החולבות.כאשר ניבדק הקשר לנוכחות B1 ולעונתיות נימצא כי מרבית אבחוני הטוקסין מכלל המזונות אובחנו בעונת האביב ועד לסתיו (69%). יתכן אם כך כי העונה החמה ותנאי יצור ואחסון לא תקינים של המזונות הגסים מהווים גורמים מעודדים להתפתחות הפטריה בארץ ומכאן גם ליצירת הטוקסין,
טבלה 6 . – אבחון B1 לסוג מזון מתוך סה"כ הבדיקות לאותו מזון לפי חודשי השנה ( 2008-9)
שלב ב –תוצאות הוקעה מבוקרת של B1
בניסוי ההוקעה של 8 פרות עם תירס המזוהם ב B1וניטור מבוקר של M1 בחלבן נימצא כי לא הייתה כל השפעה על יצור החלב או על מדדי דם המלמדים על תחלואה או נזק לכבד.רמת התאים הסומטים נימצאה בעליה ב 6 מתוך 8 הפרות אולם לא ניתן היה לשייכם להשפעת הרעלן דווקא.
בעבודה זו נימצא לראשונה כי יכולת הפרה הישראלית להפוך את ה B1 לצורתו המטבולית הייתה בשיעור ממוצע של 7.8% שהינה גבוהה מזו שדווחה עד כה בעבודות קודמות . ימים בתחלובה ויכולת יצור חלב גבוהות מהווים גורמי סיכון המשפעים על יכולת ההמרה ל M1.בעבודה בחו"ל לדוגמא נימצא כי פרות בתחילת התחלובה (14-28 יום) ובסוף התחלובה (238-252 יום) היו בעלות יכולת המרה של 6.2% ו 1.8% בהתאמה.(1) בעבודה הנוכחית ניתן להגדיר את ימים בתחלובה (DIM) "כאמצע סוף התחלובה" אי לכך יתכן ויכולת ההמרה של פרות אלו בתחילת התחלובה הייתה אף גבוהה יותר מ 7.8%. בעבודה אחרת (2) נימצא כי קיים קשר בין כמות החלב המיוצרת ויכולת ההמרה של הפרה . בניסוי הנוכחי רמת היצור הממוצעת של הפרות הייתה 36 ק"ג ליום שהינה דומה לרמה הממוצעת בישראל .אין ספק שרמות יצור גבוהות יותר המאפיינות חלק ניכר מאוכלוסיית הפרות בארץ עלולות אף הן להגביר את יכולת ההמרה כפי שנמצאה בניסוי הנוכחי.יש לציין כי מדיניות החליבה של 3 פעמים ביום המאפיינת רבות מהרפתות בארץ (גם את רפת הניסוי הנוכחי) תורמת אף היא להמרה מוגברת יותר של M1בהשוואה לרפתות החולבות פעמיים ביום( במרבית מדינות אירופה). סוגית השפעת הרעלן המתבטאת בעליה בתאים הסומטים, שאובחנה בחלק מהפרות מחייבת בדיקות נוספות ולאורך זמן רב יותר. ההנחה העומדת מאחורי השערה זו אומרת כי העלייה בתאים הסומטים קשורה בפעילות הטוקסין על המחסום דם/ עטין ובעקבות זו פתיחת יתר של המחסום וחדירת תאים סומטים לחלב יחד עם הטוקסין. היפותזה זו כאמור למרות שפורסמה בעבודה אחת (2) מחייבת מחקרים נוספים.
טבלה מס 7 –יכולת הפרשת הM1 מפרות בניסוי ההוקעה המבוקרת של B1
• פרות עם סת"ס גבוה (מעל ל 200.000) בלפחות יומיים מתוך 5 ימי ההוקעה
שלב ג- תוצאות ניטור נוסף של תחמיצים ומנות כוללות לחולבות במהלך יולי אוגוסט 2010
בדיקת התחמיצים בשיטת HPLC של כלל התחמיצים (15) לא מצאה ערכים חריגים כל שהם ורובם היו אף מתחת לסף הזיהוי של שיטת הבדיקה. במנות הכוללות נמצאה דוגמא אחת מתוך ה 4 שהייתה בחריגה קלה (7.9 ppb)
סיכום:
1. במהלך עבודה זו לא הוכח כל קשר ישיר ומידי בין נוכחות B1 במזון ואבחון של M1 בחלב של אותו המשק.
2. נמצא כי גם במזונות המיוצרים בארץ (ולא רק אלו המיובאים בהובלה הימית ) קיימת האפשרות להתפתחות הפיטריה ולהפרשת הטוקסין.
3. בכל חודשי השנה יתכנו התנאים ליצירת הטוקסין במזונות השונים.חודשי השנה השכיחים יותר לפי עבודה זו להופעת הרעלן במזון הנם מתחילת האביב ועד לסתיו.
4. נימצא כי המזון בעל הסיכון הרב ביותר להמצאות הרעלן הנו תחמיץ התירס וכן מוצרי לוואי נוספים הנגזרים מהגרעין . יש לציין ולהדגיש שוב כי כל התוצאות שהתקבלו בעבודה זו לנוכחות הטוקסין במוצרי תירס כבשאר המזונות לא חרגו מעבר לתקן המותר .
5. הפרה הישראלית נמצאה בעלת יכולות גבוהות יותר של הפיכת B1ל M1 ׁ. הסיבות לכך נעוצות כנראה ביכולת מוגברת של יצור חלב על בסיס גנטי,הזנה כולית וכן תדירות חליבה מוגברת (3 פעמים ביום).נושא זה מחייב מחקר נוסף וקבלת הסברים מעבר לאלו שניתנו בעבודה זו.
6. השפעת הטוקסין על עליה בתאים הסומטים או על נגיעות תוך עטינית או מחלות אחרות לא הוכחה ויש מקום להמשך ביצוע מחקרים נרחבים יותר בנושא זה.
7. על התזונאים ומנהלי מרכזי המזון לקחת בחשבון בבניית מנת החולבות גם את התוצאה הכמותית האפשרית לנוכחות B1 במנה הכולית.כל חריגה מהתקן במנה הכולית מחייבת בחיפוש מקור הזיהום במרכיבי המנה והוצאתו/ם המידית או הורדה כמותית בשימוש/ם כדי לעמוד בתקן הנדרש לחולבות .
8. על סמך כלל התוצאות שהתקבלו במהלך 3 השנים ניתן לסכם כי למרות שקיים סיכון להיווצרות הטוקסין B1 במזונות שונים(יבוא ומקומיים כאחד) ולמרות שהוכח כי הפרה הישראלית היא בעלת יכולת גבוהה של CO לא נמצאו בעבודה זו ערכים חריגים מעבר לתקניים הנדרשים. הופעת חריגות בעבר מלמדת כי שינויים בצורת הגידול,השקיה, מזג אויר,איסוף ,הובלה ואחסון המזונות כל אלו עלולים בתנאים מסוימים להביא לעליה בערכים התקינים ולגרום לחריגות ברמות הטוקסין במזון ובחלב.
9. תוצאות העבודה הזו מלמדות כי רמת בטיחות המזון המסופק למקנה בארץ הנה טובה והיא כוללת גם את מזונות היבוא והמזונות המקומיים . יחד עם מומלץ כי הרשויות הנוגעות בדבר יאמצו נוהל מחייב לניטור קבוע של כלל מקורות המזון ויאתרו את גורמי סיכון עוד לפני הגעתם לחלב למוצריו.כל זאת במטרה להמשיך ולהבטיח את בריאות הציבור ולעמוד בתקינה ובדרישות האירופאיות לבטיחות החלב ומוצריו.
