תכנית מחקר 138-0005-2006

 

 

הדברת עשבים במספוא


דו"ח נסויי שדה באספסת ובקיה לשנת 2006


מאת: ט. לנדה1, ג. אכדרי1, י. גלעדי2, ש. גרף2, ח. איזנברג1 וי.הרשנהורן1
1 המחלקה לחקר עשבים, מרכז מחקר נוה יער, מינהל המחקר החקלאי
2 שה"מ, משרד החקלאות


בהשתתפות:
אוריה שחק וצוות המגדלים של גד"ש שדה אליהו
אריק חן וצוות המגדלים של גד"ש מחניים

 

המחלקה לחקר עשבים
מרכז מחקר נוה יער
מנהל המחקר החקלאי


∗דו"ח זה מכיל תוצאות ניסויים בלבד ואינו מהווה בשום אופן המלצה לשימוש חקלאי

 

תקציר
כל התכשירים שנבחנו בניסוי הראו יעילות גבוהה בצמצום השיבוש בקייצת מסולסלת לטווח הקצר והארוך. התכשיר 'רפטור' היה יעיל בהדברת העשב ומתוצאות הניסוי נראה שבעתיד כדאי להמשיך ולבחון את יעילות התכשיר 'פולסאר' המכיל אותו חומר פעיל. לא נמצא הבדל מובהק בין יעילות תכשירי ההדברה שנבחנו בניסוי. עם זאת, מתוצאות הניסוי נראה שהיעילות הגבוהה ביותר לצמצום השיבוש בקייצת, הושגה ע"י שילוב של 'טומהוק' + 'דיאורקס' 100+ 200 סמ"ק/ד' וע"י שילוב של 'אקופרט' + 'דיאורקס' 60+ 200 סמ"ק/ד' (בתוספת 0.2% משטח DX). שני השילובים הנ"ל מדבירים את העשב הקיים ביעילות הגבוהה ביותר וגם מונעים את הצצתו המחודשת בהמשך הגידול.
מבחינת בטיחות התכשירים והשילובים לאספסת, נמצא ש'דיאורקס' במינון 200 סמ"ק/ד' (בתוספת 0.2% משטח DX) גורם נזקים קטנים וחולפים להתפתחות האספסת. נזקים אלה לא באים לביטוי בקציר הראשון שמבוצע לאחר הריסוס. לעומת זאת, שילוב של 'טומהוק' + 'דיאורקס' 100+ 200 סמ"ק/ד', גורם לעיכוב התפתחותי משמעותי ולפחיתת יבול האספסת שנקצר בקציר הראשון לאחר הריסוס. עיכוב זה חולף לאחר מכן ולא בא לביטוי בקציר השני המבוצע לאחר הריסוס.


מבוא
אחד העשבים הגורמים בעיות קשות בגידול האספסת הוא הקייצת המסולסלת (Conyza bonariensis), הנחשבת לעשב קשה הדברה גם בגידולים אחרים. התכשירים המורשים לגידול אינם יעילים להדברת הקייצת. בעקבות ניסויים שבוצעו בעונות הקודמת המשכנו, בעונה הנוכחית, לבחון יעילות ובטיחות של מספר תכשירים ושילובים להדברת הקייצת המסולסלת בגידול.
שני ניסוייים בוצעו בשטח אספסת רב קצירית בוגרת השייך לקיבוץ שדה אליהו בעמק בית שאן.
בניסוי הראשון, שהחל מוקדם בעונה, עם הצצת הקייצת, ערכנו בחינה של מספר תכשירים ושילובים במטרה לצמצם את השיבוש באספסת ולמנוע ככל האפשר את הצצתה המחודשת. בניסוי זה שילבנו גם את התכשיר 'רפטור' (Imazamox 120 g/l) שהוא תכשיר המכיל את אותו חומר פעיל המצוי בתכשיר 'פולסאר' (Imazamox 40 g/l). 'פולסאר' הובא לאחרונה לניסויים בארץ ע"י חברת כ.צ.ט., כאשר החל הניסוי עדיין לא הגיעו לארץ דוגמאות התכשיר לניסויים ולכן השתמשנו ב'רפטור' שהיה ברשותנו, כתחליף. ההבדל העיקרי בין 'פולסאר' ל'רפטור' הוא המשטח שמכיל התכשיר הראשון כחלק מהפורמולציה.
בניסוי השני, שהחל מאוחר יותר, לאחר הגעת התכשיר 'פולסאר' לארץ, נבחנה יעילות הדברת הקייצת ובטיחות התכשיר לגידול. בנוסף, בניסויים שערכנו בשנתיים האחרונות הצלחנו לאתר מספר תכשירים היכולים להדביר את העשב בגידול. עם קוטלי עשבים אלה נמנה התכשיר 'דיאורקס' (Diuron) שהראה, בשילובים שונים, בטיחות לגידול ויעילות בהדברה. באחד הטיפולים בניסוי, כללנו שילוב של 'דיאורקס' עם 'פולסאר' בכדי לבחון בטיחות ויעילות של השילוב.
בניסוי אחר שבוצע בעמק החולה, בשטח השייך לקיבוץ מחניים, נערכה בחינה של מספר תכשירים ושילובים להדברת קייצת בבקיה שדות. התכשירים היחידים שהיו מורשים (בעת ביצוע הניסוי) להדברת רחבי עלים בגידול הם 'בזאגרן' (Bentazone) ו'קרב' (Propyzamide). מטרה ראשונה של הניסוי היתה לבחון יעילות ובטיחות של התכשיר 'פולסאר' להדברת עשבים בגידול. מטרת נוספת של הניסוי היתה לבחון יעילות ובטיחות של השילוב 'פולסאר' או 'אקופרט' (Pyraflufen-ethyl) עם התכשיר 'בזאגרן' בכדי להרחיב את טווח העשבים רחבי העלים שמודברים בגידול.
מכיוון שבעת ביצוע הניסוי לא היה ברור עדיין האם פורמולציית התכשיר 'פולסאר' מכילה משטח. ביצענו, ניסוי השלמה במיקום צמוד לניסוי הראשי. בניסוי ההשלמה נבחנה ההשפעה של תוספת משטח על יעילות ובטיחות התכשיר 'פולסאר'.


שיטות וחומרים כללי
הניסויים המפורטים בדו"ח זה בוצעו בשדות חקלאים, שעובדו וטופלו במהלך הניסוי כמקובל במשקים, פרט לטיפולי הדברת עשבים.
הריסוסים בקוטלי העשבים שנכללו בניסויים, בוצעו במתכונת "בלוקים באקראי" וכללו ארבע חזרות מכל טיפול.
הריסוסים בוצעו במרסס גב מוטורי, מצויד במוט לריסוס קרקע ועליו פומיות T.JET 110015, בנפח תרסיס של 20 ליטר לדונם.

במהלך הניסוי הוערך השיבוש בעשבים ו/או התפתחות הגידול באופן חזותי וניתנו ציונים באחוזים מ- 0 = אין שיבוש בעשבים או תמותה מלאה של הגידול, עד 100 = שיבוש מלא בעשבים, או התפתחות יפה של הגידול.
הנתונים נותחו סטטיסטית בעזרת תוכנת JMP, ברמת מובהקות של P ≤ 0.05, במבחן תחום מרובה המצוין בתחתית טבלאות התוצאות.

המחברים מבקשים להודות לצוותי המגדלים של גד"ש שדה אליהו ומחניים על הקצאת החלקות לניסויים, הטיפול בשדות ושיתוף הפעולה הפורה.
קוטלי העשבים שנבחנו בניסויים, הועמדו לרשותנו על ידי המשווקים, כמפורט בדף האחרון של הדו"ח; לכולם נתונה תודתנו. כמו כן, נתונה תודתנו לפרופ' ברוך רובין על אספקת התכשיר 'רפטור'.

 


1. בחינת תכשירים להדברת קייצת מסולסלת באספסת רב קצירית, שדה אליהו 2006


פרטי ביצוע טכניים

תוכנית הניסוי כללה 8 טיפולים שנערכו ב- 4 חזרות בנות 6 x 3 מטר כל אחת.
הרכב הקרקע בה בוצע הניסוי היה: 53% חרסית, 34.7% סילט, 12.3% חול, 27.8% גיר כללי ו- 1.45% חומר אורגני.
הניסוי בוצע על שטח אספסת רב קצירית בת שלוש שנים.
מועד ריסוס: 12.2.06.
בזמן הריסוס היתה האספסת בגובה 15-20 ס"מ בלבלוב נמרץ. שטח הניסוי היה משובש בצמחי קייצת מסולסלת מפסיגים ועד צמחים בעלי 3 עלים. רוב צמחי הקייצת ששיבשו את השטח היו בעלי עד 2 עלים, בגובה 1-3 ס"מ.
קציר ראשון של שטח הניסוי בוצע ב- 23.3.06 (41 יום מריסוס). נקצרו חלקות בגודל 12 מ"ר באמצעות מקצרה מסחרית. מכל חלקה נלקחה דגימה ויובשה בתנור (80 מעלות למשך 72 שעות) לצורך חישוב אחוז החומר היבש.
קציר שני של שטח הניסוי בוצע ב- 23.4.06 (72 יום מריסוס). נקצרו חלקות בגודל 12 מ"ר באמצעות מקצרה מסחרית. מכל חלקה נלקחה דגימה ויובשה בתנור (80 מעלות למשך 72 שעות) לצורך חישוב אחוז החומר היבש.
בתאריכים 18.5.06 ו- 8.6.06 (97 ו- 118 ימים מריסוס) נקצרו חלקות הניסוי בקציר מסחרי של כל השטח ללא שקילת יבול.


תוצאות
תוצאות השפעת הטיפולים השונים על חיוניות ושיבוש השטח בקייצת מובאות בטבלה 1. כל הטיפולים בניסוי הראו יעילות גבוהה בהדברת הקייצת. בתצפית שבוצעה 41 ימים מריסוס נראה שכל הטיפולים בניסוי הדבירו לחלוטין את העשב. עם זאת, תצפית זו בוצעה ממש לפני הקציר הראשון ויתכן מאד שצמחי האספסת המפותחים הקשו על הערכה מדויקת של שיבוש החלקות בקייצת. בתצפיות מאוחרות יותר שבוצעו במשך זמן ארוך ולאחר קצירים נוספים, נראה שכל התכשירים בניסוי סיפקו הדברה יעילה וממושכת של הקייצת. בשתי התצפיות האחרונות, שבוצעו 102 ו- 124 ימים לאחר הריסוס, שמרו כל הטיפולים בניסוי על יעילות גבוהה והדבירו את הקייצת באופן מובהק בהשוואה להיקש. עם זאת, השילובים שהראו את היעילות הגבוהה ביותר בשלושת התצפיות האחרונות שבוצעו היו: 'טומהוק' 100 סמ"ק/ד' עם 'דיאורקס' 200 סמ"ק/ד' ו'אקופרט' 60 סמ"ק/ד' עם 'דיאורקס' 200 סמ"ק/ד' (בתוספת 0.2% משטח DX). שני שילובים אלה צמצמו את השיבוש בעשב בסיום הניסוי (124 ימים מריסוס) לרמה של 1 אחוז בהשוואה לשיבוש של 46 אחוז בהיקש.
בטבלה 2 מוצגות תוצאות השפעת הטיפולים השונים על התפתחות האספסת והיבול. 15 ימים לאחר הריסוס נצפתה פגיעה בהתפתחות האספסת בכל הטיפולים שכללו 'דיאורקס' ובעיקר בטיפול המשולב שכלל 'טומהוק' 100 סמ"ק/ד' עם 'דיאורקס' 200 סמ"ק/ד'. התכשיר 'דיאורקס' גרם להצהבה של צמחי האספסת, הצהבה זו חלפה עם הזמן ולא נצפתה בתצפית מאוחרת יותר ובמשקל היבול שנקצר (41 ימים מריסוס). לעומת זאת, פגיעות הטיפול המשולב של 'טומהוק' עם 'דיאורקס' היתה חמורה יותר, פגיעה זו גרמה לעיכוב משמעותי בהתפתחות הצמחים. עיכוב ההתפתחות בא לביטוי גם בתצפית התפתחות מאוחרת יותר ובמשקל היבול שנקצר 41 ימים לאחר הריסוס. היבול שנקצר מהחלקות שרוססו בשילוב הנ"ל היה נמוך באופן מובהק בהשוואה להיקש. ביבול שאר הטיפולים שנבחנו בניסוי לא נרשמה פגיעה בקציר הראשון. למרות פחיתת היבול שנרשמה בקציר הראשון בטיפול המשולב של 'טומהוק' 100 סמ"ק/ד' עם 'דיאורקס' 200 סמ"ק/ד', טיפול זה התאושש ובקציר השני, שבוצע 72 יום לאחר הריסוס, לא נבדל באופן מובהק מההיקש.


סיכום ומסקנות
כל התכשירים שנבחנו בניסוי הראו יעילות גבוהה בצמצום השיבוש בקייצת מסולסלת לטווח הקצר והארוך. התכשיר 'רפטור' היה יעיל בהדברת העשב ומתוצאות הניסוי נראה שבעתיד כדאי להמשיך ולבחון את יעילות התכשיר 'פולסאר' המכיל אותו חומר פעיל. לא נמצא הבדל מובהק בין יעילות תכשירי ההדברה שנבחנו בניסוי. עם זאת, מתוצאות הניסוי נראה שהיעילות הגבוהה ביותר לצמצום השיבוש בקייצת, הושגה ע"י שילוב של 'טומהוק' 100 סמ"ק/ד' עם 'דיאורקס' 200 סמ"ק/ד' וע"י שילוב של 'אקופרט' 60 סמ"ק/ד' עם 'דיאורקס' 200 סמ"ק/ד' (בתוספת 0.2% משטח DX). שני השילובים הנ"ל מדבירים את העשב הקיים ביעילות הגבוהה ביותר וגם מונעים את הצצתו המחודשת בהמשך הגידול.
מבחינת בטיחות התכשירים והשילובים לאספסת, נמצא ש'דיאורקס' במינון 200 סמ"ק/ד' (בתוספת 0.2% משטח DX) גורם נזקים קטנים וחולפים להתפתחות האספסת. נזקים אלה לא באים לביטוי בקציר הראשון שמבוצע לאחר הריסוס. לעומת זאת, שילוב של 'טומהוק' 100 סמ"ק/ד' עם 'דיאורקס' 200 סמ"ק/ד', גורם לעיכוב התפתחותי משמעותי ולפחיתת יבול האספסת שנקצר בקציר הראשון לאחר הריסוס. עיכוב זה חולף לאחר מכן ולא בא לביטוי בקציר השני המבוצע לאחר הריסוס.


טבלה 1: השפעת הטיפולים השונים על חיוניות ושיבוש השטח בקייצת מסולסלת, שדה אליהו 2006


1טיפול על נוף האספסת והעשבים ב- 12.2.06. בזמן הריסוס היתה האספסת בגובה 15-20 ס"מ בלבלוב נמרץ. שטח הניסוי היה משובש בצמחי קייצת מסולסלת מפסיגים ועד צמחים בעלי 3 עלים. רוב צמחי הקייצת ששיבשו את השטח היו בעלי עד 2 עלים, בגובה 1-3 ס"מ.
2חיוניות קייצת - בהתאם לסולם דרגות מ- 0 = תמותת צמחים מלאה עד 100 = התפתחות יפה ללא נזק.
3שיבוש בקייצת - סולם דרגות באחוזים מ- 0 = אין עשבים/ עשבים מתים עד 100 = שיבוש מלא של החלקה בעשבים ללא פגיעות פיטוטוקסיות.
∗בתוספת 0.2% משטח DX.
∗∗ערכים המלווים באותיות שונות באותו טור מציינים הבדל מובהק בין ערכים אלה לפי מבחן תחום מרובה Tukey-Kramer HSD (P0.05).


טבלה 2: השפעת הטיפולים השונים על התפתחות האספסת והיבול, שדה אליהו 2006


1טיפול על נוף האספסת והעשבים ב- 12.2.06. בזמן הריסוס היתה האספסת בגובה 15-20 ס"מ בלבלוב נמרץ. שטח הניסוי היה משובש בצמחי קייצת מסולסלת מפסיגים ועד צמחים בעלי 3 עלים. רוב צמחי הקייצת ששיבשו את השטח היו בעלי עד 2 עלים, בגובה 1-3 ס"מ.
2הערכה חזותית של התפתחות צמחי האספסת באחוזים מ- 0 = צמחים מתים עד 100 = התפתחות יפה ללא נזק פיטוטוקסי.
3יבול האספסת חושב על פי קציר חלקות בגודל 12 מ"ר באמצעות מקצרה מסחרית.
∗בתוספת 0.2% משטח DX.
∗∗ערכים המלווים באותיות שונות באותו טור מציינים הבדל מובהק בין ערכים אלה לפי מבחן תחום מרובה Tukey-Kramer HSD (P0.05). ערכים שאינם מלווים באותיות באותו הטור אינם נבדלים סטטיסטית לפי אותו מבחן.

 


2. יעילות ובטיחות התכשיר 'פולסאר' להדברת קייצת מסולסלת באספסת רב קצירית שדה אליהו 2006


פרטי ביצוע טכניים


תוכנית הניסוי כללה 6 טיפולים שנערכו ב- 4 חזרות בנות 10 x 3 מטר כל אחת.
הרכב הקרקע בה בוצע הניסוי היה: 53% חרסית, 34.7% סילט, 12.3% חול, 27.8% גיר כללי ו- 1.45% חומר אורגני.
הניסוי בוצע על שטח אספסת רב קצירית בת שלוש שנים. קציר אחרון של השטח בוצע ב- 23.3.06 והשקיה אחרונה בוצע ב- 30.3.06 בהזלפה באמצעות קוונוע.
מועד ריסוס: 4.4.06.
במועד ריסוס השטח היתה האספסת בלבלוב נמרץ לאחר הקציר ובגובה של 10-15 ס"מ. השטח היה משובש בעיקר בצמחי קייצת מסולסלת מפסיגים ועד צמחים מפותחים בעלי 6-8 עלים, בגובה של 1-8 ס"מ. רוב צמחי הקייצת ששיבשו את השטח היו בעלי 4-5 עלים, בגובה 3-5 ס"מ.
קציר ראשון של שטח הניסוי בוצע ב- 23.4.06. נקצרו חלקות בגודל 12 מ"ר באמצעות מקצרה מסחרית. מכל חלקה נלקחה דגימה ויובשה בתנור (80 מעלות למשך 72 שעות) לצורך חישוב אחוז החומר היבש.
קציר שני של שטח הניסוי בוצע ב- 18.5.06. נקצרו חלקות בגודל 12 מ"ר באמצעות מקצרה מסחרית. מכל חלקה נלקחה דגימה ויובשה בתנור (80 מעלות למשך 72 שעות) לצורך חישוב אחוז החומר היבש.
בתאריך 8.6.06 נקצרו חלקות הניסוי בקציר מסחרי של כל השטח ללא שקילת יבול.


תוצאות
בטבלה 3 מסוכמות תוצאות הדברת הקייצת שהושגה בטיפולים השונים. רק בתצפית הראשונה, שבוצעה 19 ימים לאחר הריסוס, נמצאו הבדלים מובהקים בין הטיפולים. בתצפית זו, היה הטיפול בו שולב 'פולסאר' במינון 100 סמ"ק/ד' עם 'דיאורקס' במינון 200 סמ"ק/ד', הטיפול היחיד שצמצם באופן מובהק את השיבוש בקייצת. טיפול זה הוריד את השיבוש בקייצת לרמה של 13 אחוזים בהשוואה לשיבוש של 56 אחוזים בהיקש. בשאר התצפיות שבוצעו במועדים מאוחרים יותר, לא נמצאו הבדלים מובהקים ברמת השיבוש בקייצת. נראה שהסיבה לכך היתה שונות גבוהה ברמת השיבוש של החלקות השונות. בכל זאת, בהתייחס לאחוזי השיבוש בסיום הניסוי, ניתן לראות שהטיפול ששמר על אחוזי השיבוש הנמוכים ביותר, גם לאחר יותר מחודשיים מריסוס, היה השילוב של 'פולסאר' 100 סמ"ק/ד' עם 'דיאורקס' 200 סמ"ק/ד'.
בטבלה 4 מוצגת השפעת הטיפולים השונים על התפתחות האספסת והיבול. הטיפול היחיד שפגע בהתפתחות הצמחים, 19 ימים לאחר הריסוס, היה השילוב של 'פולסאר' במינון 100 סמ"ק/ד' עם 'דיאורקס' במינון 200 סמ"ק/ד'. שילוב זה גרם להצהבה של הצמחים המטופלים. בתצפית מאוחרת יותר, שבוצעה לאחר הקציר הראשון, לא נמצאו כל הבדלי התפתחות בין הטיפולים. כמו כן, גם בשקילות היבול, בשני הקצירים שבוצעו, לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הטיפולים.


סיכום ומסקנות
מתוצאות הניסוי עולה שהתכשיר 'פולסאר' במינונים של 100 עד 200 סמ"ק/ד' בטוח לשימוש באספסת רב קצירית. בשני קצירים שבוצעו לאחר ריסוס התכשיר, לא נמצאה כל פגיעה ביבול האספסת.
בשל השונות הרבה ברמת השיבוש של חלקות הניסוי לא ניתן להסיק מסקנות לגבי יעילות התכשיר בהדברת קייצת מסולסלת. עם זאת, מתוצאות הניסוי עולה מגמה ששילוב 'פולסאר' במינון 100 סמ"ק/ד' עם 'דיאורקס' במינון 200 סמ"ק/ד' הוא שילוב יעיל לצמצום השיבוש בעשב. אמנם לאחר הריסוס נצפתה תופעה של הצהבת צמחי האספסת אך תופעה זו חלפה ולא באה לביטוי בתצפית מאוחרת יותר או במשקל היבול.
בעתיד כדאי להמשיך ולבחון את יעילות התכשיר 'פולסאר' בהדברת עשבים נוספים בגידול. כמו כן, רצוי לערוך ניסוי בו ייכלל גם טיפול של 'דיאורקס' לבד בכדי לדעת האם שילובו עם 'פולסאר' משפר את יעילות הדברת הקייצת.


טבלה 3: השפעת טיפולי ה'פולסאר' על השיבוש בקייצת מסולסלת, שדה אליהו 2006


1טיפול על נוף האספסת והעשבים ב- 4.4.06. בזמן הריסוס היתה האספסת בגובה 10-15 ס"מ בלבלוב נמרץ (קציר אחרון של השטח בוצע ב- 23.3.06). שטח הניסוי היה משובש בצמחי קייצת מסולסלת מפסיגים ועד צמחים מפותחים בעלי 6-8 עלים, גובה הקייצת היה 1-8 ס"מ. רוב צמחי הקייצת ששיבשו את השטח היו בעלי 4-5 עלים, בגובה 3-5 ס"מ.
2שיבוש בקייצת - סולם דרגות באחוזים מ- 0 = אין עשבים/עשבים מתים עד 100 = שיבוש מלא של החלקה בעשבים ללא פגיעות פיטוטוקסיות.
∗ערכים המלווים באותיות שונות באותו טור מציינים הבדל מובהק בין ערכים אלה לפי מבחן תחום מרובה Tukey-Kramer HSD (P0.05). ערכים שאינם מלווים באותיות באותו הטור אינם נבדלים באופן מובהק לפי אותו מבחן.


טבלה 4: השפעת טיפולי 'פולסאר' על התפתחות האספסת והיבול, שדה אליהו 2006


1טיפול על נוף האספסת והעשבים ב- 4.4.06. בזמן הריסוס היתה האספסת בגובה 10-15 ס"מ בלבלוב נמרץ (קציר אחרון של השטח בוצע ב- 23.3.06). שטח הניסוי היה משובש בצמחי קייצת מסולסלת מפסיגים ועד צמחים מפותחים בעלי 6-8 עלים, גובה הקייצת היה 1-8 ס"מ. רוב צמחי הקייצת ששיבשו את השטח היו בעלי 4-5 עלים, בגובה 3-5 ס"מ.
2הערכה חזותית של התפתחות צמחי האספסת באחוזים מ- 0 = צמחים מתים עד 100 = התפתחות יפה ללא נזק פיטוטוקסי.
3יבול האספסת חושב על פי קציר חלקות בגודל 12 מ"ר באמצעות מקצרה מסחרית.
∗ערכים המלווים באותיות שונות באותו טור מציינים הבדל מובהק בין ערכים אלה לפי מבחן תחום מרובה Tukey-Kramer HSD (P0.05). ערכים שאינם מלווים באותיות באותו הטור אינם נבדלים באופן מובהק לפי אותו מבחן.

 


3. יעילות ובטיחות התכשיר 'פולסאר' להדברת קייצת מסולסלת בבקיה שדות, מחניים 2006


פרטי ביצוע טכניים
תוכנית הניסוי כללה 12 טיפולים שנערכו ב- 4 חזרות בנות 10 x 3 מטר כל אחת.
הקרקע בה בוצע הניסוי היתה קרקע מינרלית המכילה: 54.6% חרסית, 34.2% סילט, 11.2% חול, 19.6% גיר כללי ו- 1.83% חומר אורגני.
כרב: חיטה לגרעינים.
עיבודים: חריש, דיסקוס, מעגלה, זריעה.
תאריך זריעה: 27.2.05 - הנבטה ע"י גשם שירד כשלושה ימים לאחר מכן.
זן: בקיה שדות.
מועד ריסוס: 6.3.06.
מועד ריסוס ניסוי השלמה (בתוספת 0.1% 'שטח 90'): 8.3.06.
במועד ריסוס השטח הייתה הבקיה בעלת 6-8 עלים ו- 3-4 סעיפים בגובה 10-15 ס"מ. בזמן הריסוס היה השטח משובש בעיקר בשטיח של צמחי קייצת צעירים בעלי 2-4 עלים. בנוסף, היו בשטח גם צמחי סרפד צעירים בעלי 2-6 עלים.
בשל מחסור במידע על מרכיבי פורמולציית התכשיר 'פולסאר' ביצענו, יומיים לאחר ריסוס שטח הניסוי, ניסוי השלמה בו נבחנה התרומה של תוספת משטח ליעילות הדברת העשבים של התכשיר. ניסוי ההשלמה הוצב בהמשך צמוד לשטח הניסוי הראשון וכלל 4 טיפולים שנערכו בתוכנית זהה לניסוי הראשון.
בתצפית שבוצעה ב- 10.4.06 (29 ימים מריסוס) נערכה הפרדה בין חיוניות הקייצת לבין רמת כיסוי החלקות בעשב. חיוניות הקייצת נקבעה בהתאם לסולם דרגות זהה לזה שניתן עבור התפתחות הגידול. התפתחות הגידול הוערכה באחוזים בהתאם לסולם דרגות מ- 0 = תמותת צמחים מלאה עד 100 = התפתחות יפה ללא נזק פיטוטוקסי.
בתקופת ביצוע הניסוי ירדו על החלקה 64 מ"מ של גשם (6 מ"מ במרץ ו- 58 מ"מ באפריל).
בשל שיבוש קשה של חלק מחלקות הניסוי (בכללן חלקות ההיקש) בקייצת והקושי להפריד את יבול הבקיה מהעשב, לא בוצע קציר ושקילת יבול בסיום הניסוי.


תוצאות
תוצאות השפעת הטיפולים השונים על שיבוש שטח הניסוי בקייצת מוצגות בטבלה 5. בתצפית האחרונה שבוצעה 59 ימים לאחר הריסוס, הראו כל הטיפולים יעילות והפחיתו את השיבוש בקייצת בהשוואה להיקש. עם זאת, מספר טיפולים הביאו להדברה היעילה ביותר של העשב והצטיינו לכל אורך הניסוי בהשוואה לטיפולים האחרים. השילובים היעילים ביותר היו: 'פולסאר' 100 סמ"ק/ד' עם 'בזאגרן' 150 סמ"ק/ד', 'פולסאר' 200 סמ"ק/ד' עם 'בזאגרן' 300 סמ"ק/ד', 'פולסאר' 200 סמ"ק/ד' עם 'אקופרט' 90 סמ"ק/ד' ו'אקופרט' 90 סמ"ק/ד' עם 'בזאגרן' 300 סמ"ק/ד'. טיפולים אלה הורידו את השיבוש בקייצת לרמה של 9 עד 16 אחוזים בהשוואה לרמה של 75 אחוזי שיבוש בהיקש, בסיום הניסוי. הטיפולים שכללו יישום של 'פולסאר' בלבד (100 עד 200 סמ"/ד') צמצמו את השיבוש לרמה של 29 עד 41 אחוזים, והביאו להדברה בינונית של העשב.
התכשיר שתרם את התרומה הגבוהה ביותר להדברת הקייצת היה 'בזאגרן' במינון של 150 ו- 300 סמ"ק/ד'. מתוצאות הניסוי, נראה ששילוב 'בזאגרן' עם התכשירים 'פולסאר' או 'אקופרט' לא תרם לשיפור הדברת העשב. לעומת זאת, שילוב התכשיר 'פולסאר' במינון 200 סמ"ק/ד' עם התכשיר 'אקופרט' במינון 90 סמ"ק/ד' הביא להדברה יעילה של העשב.
תוצאות השוואת יעילות 'פולסאר' עם תוספת משטח ליעילותו ללא תוספת משטח מופיעות בטבלה 6. תוספת המשטח לא שיפרה באופן משמעותי את יעילות ההדברה של העשב. תוצאה זו צפויה, מכיוון שפורמולציית החומר כוללת משטח.
תוצאות השפעת הטיפולים השונים על התפתחות הבקיה מוצגות בטבלה 7. לכל אורך הניסוי לא פגעו הטיפולים בהתפתחות הבקיה. גם בניסוי המשלים לא נצפתה כל פגיעה בהתפתחות הגידול כתוצאה מהוספת 0.1% 'שטח 90' לתכשיר 'פולסאר' (תוצאות הפיטוטוקסיות לא מוצגות).


סיכום ומסקנות
התפתחות צמחי הבקיה לא נפגעה כתוצאה משילוב התכשירים השונים. תוצאות אלה מעודדות מאד ודורשות עריכת ניסויים נוספים שיאשרו את הממצאים. שילוב של 'בזאגרן' עם 'פולסאר' או 'אקופרט' ושל 'פולסאר' עם 'אקופרט' יכולים להוות פתרון חשוב להדברת מספר רב של עשבים בעייתיים בגידול. בעתיד כדאי לערוך ניסוי דומה גם בשטח שאינו משובש בעשבים בכדי שניתן יהיה לקצור ולערוך השוואת יבול. בנוסף, רצוי לחזור על הניסוי בשטח שנזרע מוקדם יותר בעונה ויאפיין ביתר דיוק את תנאי הגידול וההתפתחות של הבקיה ברוב שטחי הגידול בארץ.
מתוצאות הניסוי המוצגות עולה שהתכשיר 'פולסאר' הביא להפחתה מובהקת אך בינונית בשיבוש שטח הניסוי בקייצת. לעומתו, הראה התכשיר 'בזאגרן' יעילות גבוהה בצמצום השיבוש. מתוצאות הניסוי נראה ששילוב התכשיר 'בזאגרן' עם 'פולסאר' או 'אקופרט' לא תרם תרומה משמעותית לשיפור הדברת העשב. לעומת זאת, נראה ששילוב התכשירים 'פולסאר' במינון 200 סמ"ק/ד' עם 'אקופרט' במינון 90 סמ"ק/ד' מביא להדברה יעילה של הקייצת. בעתיד כדאי לבחון את השילובים על עשבים נוספים בכדי למצוא את יתרונם בהדברת עשבים שונים המאפיינים יותר את גידול הבקיה.


טבלה 5: השפעת הטיפולים השונים על שיבוש השטח בקייצת, מחניים 2006


1טיפול על נוף הבקיה ועשבים ב- 6.3.06. בזמן הריסוס היתה הבקיה בעלת 6-8 עלים ו- 3-4 סעיפים בגובה 10-15 ס"מ. שטח הניסוי היה משובש בעיקר בשטיח של צמחי קייצת צעירים בעלי 2-4 עלים. בנוסף, היו בשטח גם צמחי סרפד צעירים בעלי 2-6 עלים.
2כיסוי בקייצת - באחוזים בהתאם לסולם דרגות מ- 0 = אין עשבים עד 100 = שיבוש מלא. חיוניות קייצת - הערכה חזותית של התפתחות צמחי הקייצת באחוזים מ- 0 = צמחים מתים עד 100 = התפתחות יפה ללא נזק פיטוטוקסי.
שיבוש בקייצת - באחוזים, סולם דרגות הלוקח בחשבון את רמת הכיסוי ביחד עם חיוניות העשב. בהתאם לסולם דרגות מ- 0 = אין עשבים/עשבים מתים עד 100 שיבוש מלא בעשבים ללא נזק פיטוטוקסי.
∗ערכים המלווים באותיות שונות באותו טור מציינים הבדל מובהק בין ערכים אלה לפי מבחן תחום מרובה Tukey-Kramer HSD (P0.05).


טבלה 6: השפעת הוספת משטח ל'פולסאר' על שיבוש השטח בקייצת, מחניים 2006


1טיפול על נוף הבקיה והעשבים ב- 6.3.06. בזמן הריסוס היתה הבקיה בעלת 6-8 עלים ו- 3-4 סעיפים בגובה 10-15 ס"מ. שטח הניסוי היה משובש בעיקר בשטיח של צמחי קייצת צעירים בעלי 2-4 עלים. בנוסף, היו בשטח גם צמחי סרפד צעירים בעלי 2-6 עלים.
ריסוס השלמה של החלקות בתוספת המשטח בוצע ב- 8.3.06 על עשבים בגודל זהה. שני הריסוסים הופעלו בגשם שירד ב- 9.3.06.
2שיבוש בקייצת - באחוזים בהתאם לסולם דרגות מ- 0 = אין עשבים/עשבים מתים עד 100 = שיבוש מלא בעשבים ללא נזק פיטוטוקסי. חיוניות קייצת - הערכה חזותית של התפתחות צמחי הקייצת באחוזים מ- 0 = צמחים מתים עד 100 = התפתחות יפה ללא נזק פיטוטוקסי.
∗בתוספת 0.1% 'שטח 90'.
∗∗באותו מינון ערכים המלווים באותיות שונות ונמצאים באותו טור מציינים הבדל מובהק בין ערכים אלה לפי מבחן תחום מרובה Student's-t (P0.05).


טבלה 7: השפעת הטיפולים השונים על התפתחות בקיה שדות, מחניים 2006


1טיפול על נוף הבקיה והעשבים ב- 6.3.06. בזמן הריסוס היתה הבקיה בעלת 6-8 עלים ו- 3-4 סעיפים בגובה 10-15 ס"מ. שטח הניסוי היה משובש בעיקר בשטיח של צמחי קייצת צעירים בעלי 2-4 עלים. בנוסף, היו בשטח גם צמחי סרפד צעירים בעלי 2-6 עלים.
2הערכה חזותית של התפתחות צמחי הבקיה באחוזים מ- 0 = צמחים מתים עד 100 = התפתחות יפה ללא נזק פיטוטוקסי.


עיקר הממצאים
אספסת - בניסוי להדברת קייצת מסולסלת צעירה הראו מספר טיפולים יעילות גבוהה. למרות שכל התכשירים והשילובים בניסוי הראו יעילות דומה ולא נבדלו ביניהם באופן מובהק, נראה ששילוב של 'טומהוק' 100 סמ"ק/ד' עם 'דיאורקס' 200 סמ"ק/ד' ושילוב של 'אקופרט' 60 סמ"ק/ד' עם 'דיאורקס' 200 סמ"ק/ד' (בתוספת 0.2% משטח DX), היו היעילים ביותר.
'דיאורקס' במינון 200 סמ"ק/ד' (בתוספת 0.2% משטח DX) גרם נזקים קטנים וחולפים להתפתחות האספסת. שילוב של 'טומהוק' 100 סמ"ק/ד' עם 'דיאורקס' 200 סמ"ק/ד', גרם לעיכוב התפתחותי משמעותי ולפחיתת יבול האספסת שנקצר בקציר הראשון לאחר הריסוס. עיכוב זה חלף לאחר מכן ולא בא לביטוי בקציר השני שבוצע לאחר הריסוס.
התכשיר 'פולסאר' במינונים של 100 עד 200 סמ"ק/ד' נמצא בטוח לשימוש באספסת רב קצירית. בשני קצירים שבוצעו לאחר ריסוס התכשיר לא נמצאה כל פגיעה ביבול האספסת.
מתוצאות הניסוי שנערך עולה מגמה ששילוב 'פולסאר' במינון 100 סמ"ק/ד' עם 'דיאורקס' במינון 200 סמ"ק/ד' הוא שילוב יעיל לצמצום שיבוש בקייצת מסולסלת.
בקיה שדות - שילוב של התכשיר 'בזאגרן' עם 'פולסאר' או 'אקופרט', במינון רגיל או כפול, לא פגע בהתפתחות הגידול. התכשיר 'פולסאר' הביא להפחתה מובהקת אך בינונית בשיבוש שטח הניסוי בקייצת. התכשיר 'בזאגרן' הראה יעילות גבוהה בצמצום השיבוש. מתוצאות הניסוי נראה ששילוב התכשיר 'בזאגרן' עם 'פולסאר' או 'אקופרט' לא תרם תרומה משמעותית לשיפור הדברת העשב. לעומת זאת, נראה ששילוב התכשירים 'פולסאר' במינון 200 סמ"ק/ד' עם 'אקופרט' במינון 90 סמ"ק/ד' הביא להדברה יעילה של הקייצת.


רשימת קוטלי עשבים שנבחנו בדו"ח זה, התואריות ומשוקיהן


לכל המבזקים....
office@milk.org.il פקס: 972-3-9564766 טל: 972-3-9564750 דרך החורש 4 , ת"ד 97, יהוד 5647003
מופעל באמצעות מעוף - מגוון אפקט