תכנית מחקר 138-0005-2005

הדברת עשבים במספוא


דו"ח נסויי שדה באספסת ותלתן לשנת 2005


מאת: ט. לנדה1, ג. אכדרי1, י. גלעדי2, ח. איזנברג1 וי. הרשנהורן1
1 המחלקה לחקר עשבים, מרכז מחקר נוה יער, מינהל המחקר החקלאי
2 שה"מ, משרד החקלאות


בהשתתפות:
צוות המגדלים שותפות גד"ש גלעד
צוות המגדלים קיבוץ עין חרוד איחוד


∗דו"ח זה מכיל תוצאות ניסויים בלבד ואינו מהווה בשום אופן המלצה לשימוש חקלאי

 


מבוא
האספסת הינה גידול רב שנתי חשוב המשאיר למגדלים רווח קטן. היותו של הגידול רב שנתי גורמת לכך שהעשבים שאינם מודברים היטב בשלבי הגידול הראשונים, מתבססים והופכים להיות מטרד קשה שלא ניתן להדבירו אלא באמצעות עישוב ידני. בגידול זה התכשירים המורשים להדברת רחבי עלים הם דאקטל (chlorthal dimethyl), דיביקן (2.4-DB), רגלון (diquate) וקרב (propyzamide). אחד העשבים הגורמים לבעיות קשות בגידול הוא הקייצת המסולסלת (Conyza bonariensis), הנחשבת לעשב קשה הדברה גם בגידולים אחרים. התכשירים המורשים לגידול אינם אפקטיביים בהדברת קייצת. בעקבות ניסוי שבוצע בעונה הקודמת המשכנו, בעונה הנוכחית, לבחון יעילות ובטיחות של מספר תכשירים ושילובים להדברת הקייצת המסולסלת. הניסוי בוצע בשטח אספסת רב קצירית בוגר של שותפות גד"ש גלעד בעמק בית שאן.
להדברת עשבים רחבי עלים בתלתן יש כיום רישוי לבזאגרן (Bentazone) וקרב (Propyzamide) בלבד. תכשירים אלה יקרים, וברוב המקרים, אינם מספקים טווח הדברה מספיק לעשבים המופיעים בגידול.
גידול תלתן לשחת משאיר למגדלים רווח קטן ולכן ראינו צורך במציאת אלטרנטיבות זולות ויעילות יותר להדברת העשבים בגידול. לאחרונה קיבלה חברת כ.צ.ט. אישור להתחיל בניסויי שדה עם התכשיר 'פולסאר' (Imazamox 40 g/l). מכיוון שבעונת גידול התלתן עדיין לא הגיע לארץ התכשיר 'פולסאר', השתמשנו לביצוע הניסוי בתכשיר בעל אותו חומר פעיל שנקרא 'רפטור' (Imazamox 120 g/l). תכשיר זה משמש בארה"ב להדברת עלקת ועשבים בתלתן. מטרת הניסוי שבוצע בעין חרוד איחוד היתה לבחון את התאמתו של התכשיר לשימוש בתלתן בארץ, ולבחון את אפשרות שילובו עם תכשירים נוספים להדברת עשבים בגידול.


שיטות וחומרים
הניסויים המפורטים בדו"ח זה בוצעו בשדות חקלאים, שעובדו וטופלו במהלך הניסוי כמקובל במשקים, פרט לטיפולי הדברת עשבים.
הריסוסים בקוטלי העשבים שנכללו בניסויים, בוצעו במתכונת בלוקים באקראי וכללו ארבע חזרות מכל טיפול.
הריסוסים בוצעו במרסס גב מוטורי, מצויד במוט לריסוס קרקע ועליו פומיות T.JET 110015, בנפח תרסיס של 20 ליטר לדונם.


במהלך הניסוי הוערך השיבוש בעשבים ו/ או התפתחות הגידול באופן חזותי וניתנו ציונים באחוזים מ-0 = אין שיבוש בעשבים או תמותה מלאה של הגידול, עד 100% = שיבוש מלא בעשבים, או התפתחות יפה של הגידול.


התוצאות נותחו סטטיסטית בהתאם למבחן תחום מרובה Tukey-Kramer HSD ברמת מובהקות של P ≤ 0.05.
המחברים מבקשים להודות לצוותי המגדלים של שותפות גד"ש גלעד ועין חרוד איחוד על הקצאת החלקות לניסויים, הטיפול בשדות ושיתוף הפעולה הפורה.
קוטלי העשבים שנבחנו בניסויים, הועמדו לרשותנו על ידי המשווקים, כמפורט בדף האחרון של הדו"ח; לכולם נתונה תודתנו. כמו כן, נתונה תודתנו לפרופ' ברוך רובין על אספקת התכשיר 'רפטור'.


1. הדברת קייצת מסולסלת באספסת, שותפות גד"ש גלעד 2005


פרטי ביצוע טכניים
תוכנית הניסוי כללה 7 טיפולים שנערכו ב- 4 חזרות בנות 10 x 3 מטר כל אחת. אספסת מזן 'גלבוע' נזרעה באוקטובר 2003. ריסוס השטח בוצע ב- 1.3.05 על נוף האספסת לאחר הקציר. שלף האספסת היה בגובה 5-10 ס"מ ובזמן הריסוס היו לבלובים חדשים של אספסת בגובה 10-15 ס"מ (שטח הניסוי נקצר לאחרונה ב- 23.2.05). במועד הריסוס היה השטח משובש בקייצת מסולסלת מפסיגים ועד 6 עלים בגובה 0.5-3 ס"מ. ב- 19.3.05 בוצעה ההשקיה הראשונה של השטח לאחר הריסוס. השקיה זו ניתנה בשיעור של 70 מ3/ד'.
ב- 6.4.05 (36 יום מריסוס) בוצע קציר מסחרי של שטח הניסוי ללא שקילת יבול.
הקייצת בשטח הניסוי לא גדלה כמצופה, ולא התרוממה מעל האספסת לאורך כל הניסוי. בשל עובדה זו לא ניתן היה לבצע תצפית למידת הדברת העשב עד למועד שלאחר הקציר.


תוצאות
תוצאות הניסוי מסוכמות בטבלה 1. רוב התכשירים לא פגעו בהתפתחות האספסת לאורך כל הניסוי. שני תכשירים שגרמו לפגיעה קשה באספסת היו 'לונטרל' ו'טומהוק'. בתצפית הראשונה (14 יום מריסוס), הורידו שני התכשירים את התפתחות האספסת ל- 33 ו- 18 אחוזי התפתחות, בהתאמה. גם בשתי התצפיות שבוצעו מאוחר יותר, 28 ו- 34 יום מריסוס, נותרה הפגיעה של שני התכשירים הנ"ל בהתפתחות הגידול. עם זאת, יש לציין שפגיעת התכשיר 'לונטרל' הלכה והחמירה עם הזמן בעוד שפגיעת התכשיר 'טומהוק' הלכה והצטמצמה. בתצפית האחרונה שבוצעה יומיים לפני הקציר (34 יום מריסוס), נרשמה התאוששות של החלקות שטופלו ב'טומהוק' והם קיבלו ציון התפתחותי של 86 אחוז. ציון זה אמנם היה נמוך באופן מובהק בהשוואה להתפתחות של 100 אחוזים בהיקש, אך בכדי לדעת האם הייתה גם פגיעה ביבול יהיה צורך להיעזר בעתיד בשקילת יבול.
תוצאות שיבוש השטח בקיצת מלמדות שכל התכשירים היו יעילים וצמצמו את השיבוש בהשוואה לשיבוש בהיקש. התכשירים שהראו את היעילות הגבוהה ביותר היו 'דיאורקס', שילוב של 'אקופרט' עם 'דיאורקס', 'רגלון', 'לונטרל' ו'טומהוק'. התכשיר 'אקופרט' שיושם לבד, הראה יעילות בינונית בהדברת הקייצת. יש לזכור שהקייצת בשטח הניסוי לא גדלה כמצופה, ולא התרוממה מעל האספסת לאורך כל הניסוי. גם בחלקות ההיקש נראה היה שהעשב סובל ואינו מתפתח כראוי בשל סיבות שונות שאינן קשורות לניסוי. התפתחות לקויה זו של העשב יכולה להשפיעה מאד על הדברתו ויתכן שהתוצאות שהושגו בניסוי זה לא יחזרו על עצמן בניסויים דומים.


סיכום
התכשירים 'דיאורקס'∗, 'רגלון' ושילוב של התכשירים 'אקופרט' עם 'דיאורקס'∗, השיגו הדברת קייצת מצוינת ללא פגיעה בהתפתחות האספסת. התכשיר 'טומהוק' גרם פגיעות התפתחותיות קשות לאספסת אך לקראת סיום הניסוי נרשמה התאוששות משמעותית של הצמחים בטיפול זה. יתכן וניתן ליישם את התכשיר במינון נמוך יותר ובכך להקטין את הפגיעות בגידול תוך שמירה על הדברה יעילה של העשב. כמו כן, בעתיד רצוי לערוך ניסוי נוסף שיבחן בשנית את יעילות התכשירים בהדברת קייצת מסולסלת. זאת עקב העובדה שצמחי הקייצת בניסוי זה סבלו ככל הנראה מעקות שונות שאינן קשורות למהות הניסוי. כמו כן רצוי בעתיד לסיים את הניסוי בשקילת יבול. שקילה כזו, למרות הקושי בביצועה הנכון, תיתן מדד מדויק יותר למידת הפגיעה של התכשירים השונים בגידול.
∗ = בתוספת 0.2% משטח DX.


טבלה 1: הדברת קייצת מסולסלת באספסת, שותפות גד"ש גלעד 2005


1 התכשירים רוססו ב- 1.3.05 על נוף אספסת לאחר קציר. שלף האספסת היה בגובה 5-10 ס"מ ובזמן הריסוס היו לבלובים חדשים של אספסת בגובה 10-15 ס"מ. במועד הריסוס היה השטח משובש בקייצת מסולסלת מפסיגים ועד 6 עלים בגובה 0.5-3 ס"מ.
2 הערכה חזותית של התפתחות צמחי האספסת באחוזים מ- 0 = צמחים מתים עד 100 = התפתחות יפה של הגידול ללא נזק פיטוטוקסי.
3 הערכה חזותית לשיבוש החלקות בקייצת באחוזים מ- 0 = אין שיבוש עד 100 = שיבוש מלא בעשב.
∗בתוספת 0.2% משטח DX.
∗∗ערכים המלווים באותיות שונות באותו טור מציינים הבדל מובהק בין ערכים אלה לפי מבחן תחום מרובה Tukey-Kramer HSD (P0.05).


2. בחינת תכשירים להדברת עשבים בתלתן, עין חרוד איחוד 2005/6


פרטי ביצוע טכניים
תוכנית הניסוי כללה 7 טיפולים שנערכו ב- 4 חזרות בנות 6 x 3 מטר כל אחת.
הניסוי בוצע בשטח בעל של תלתן מזן 'תבור' שנזרע ב- 12.12.05 על כרב חיטה לשחת. עיבוד השטח כלל חריש, קרש מחליק עם מעגלה וזריעה.
הרכב הקרקע בה בוצע הניסוי היה: 60.1% חרסית, 23.8% סילט, 16.1% חול, 8.9% גיר כללי ו- 0.3% חומר אורגני.
ב- 27.2.06 בוצע ריסוס על נוף תלתן בעל 4-5 עלים בגובה של 10-15 ס"מ. שטח הניסוי לא היה משובש בעשבים לכל אורך הגידול.
בחורף 2005-6 היתה כמות המשקעים בעין חרוד איחוד 335 מ"מ. מתוכם, ירדו על שטח הניסוי בתקופת גידול התלתן כ- 274 מ"מ גשם.
קציר שטח הניסוי בוצע ב- 26.4.06. נקצרו חלקות בגודל 6 מ"ר. קציר השטח בוצע באמצעות מכסחת מסחרית בשל העובדה שבעת הקציר היה התלתן שרוע ולא ניתן היה לקצור אותו במקצרה. מכל חלקה נלקחה דגימה ויובשה בתנור (80 מעלות למשך 72 שעות) לצורך חישוב אחוז החומר היבש.


תוצאות
תוצאות הניסוי מסוכמות בטבלה 2. מבחינת התפתחות התלתן, ניתן לראות שמרבית התכשירים והשילובים היו בטוחים לתלתן ולא גרמו נזק התפתחותי משמעותי. השילוב היחיד שהיה פיטוטוקסי לתלתן היה שילוב של 'אקופרט' עם 'רפטור' (45 + 35 סמ"ק/ד', בהתאמה). שילוב זה גרם לירידה בהתפתחות התלתן לרמה של 21 עד 45 אחוזים בהשוואה להתפתחות של 98-100 אחוז בחלקות ההיקש. הפגיעה בתלתן באה לביטוי בצריבות חזקות של הצמחים ובעיכוב צימוח. יתכן מאד שפגיעות אלה הן תוצאה של הוספת המשטח (0.2% DX) לשילוב של 'אקופרט' עם התכשיר 'רפטור'. בניסוי שביצענו בעבר מצאנו שהוספת משטח לתכשיר 'אקופרט' גורמת לו לאבד את הבררנות כלפי חיטה.
עם זאת, למרות הפגיעות בהתפתחות הגידול, בקציר שבוצע בסיום הניסוי (ב- 26.4.06) לא נמצאו הבדלים מובהקים בין יבולי הטיפולים השונים.


סיכום
מתוצאות הניסוי עולה שהתכשיר 'רפטור' במינון 35 סמ"ק/ד' (בתוספת 0.2% משטח DX) בטוח לתלתן. כמו כן, נמצא ששילוב התכשיר 'רפטור' עם התכשיר 'בזאגרן', במינונים של 35 ו- 150 סמ"ק/ד' (בתוספת 0.2% משטח DX) בהתאמה, בטוח לתלתן. בנוסף, נמצא ששילוב התכשיר 'אקופרט' עם התכשיר 'בזאגרן' (45 ו- 150 סמ"ק/ד' בהתאמה) לא גרם כל נזק לגידול. תוצאות אלה מעודדות מאד ורומזות על אפשרות להכנסת תכשירים חדשים שירחיבו את טווח העשבים המודברים בגידול. בעתיד יש לחזור על הניסוי שבוצע ולבחון את בטיחות התכשיר 'פולסאר' המורשה לעריכת ניסויים בארץ. פורמולצית תכשיר זה כוללת בתוכה משטח כך שיתכנו הבדלים במידת בטיחותו, לבד ובשילובים שונים, לגידול התלתן.


טבלה 2: השפעת הטיפולים השונים על התפתחות התלתן והיבול, עין חרוד איחוד 2006


1טיפול על נוף הגידול ב- 27.2.06. בזמן הריסוס היה התלתן בעל 4-5 עלים, בגובה 10-15 ס"מ. שטח הניסוי היה נקי מעשבים.
2הערכה חזותית של התפתחות צמחי התלתן באחוזים מ- 0 = צמחים מתים עד 100 = התפתחות יפה ללא נזק פיטוטוקסי.
3יבול התלתן חושב על פי קציר חלקות בגודל 6 מ"ר באמצעות מכסחת מסחרית.
∗בתוספת 0.2% משטח DX.
∗∗ערכים המלווים באותיות שונות באותו טור מציינים הבדל מובהק בין ערכים אלה לפי מבחן תחום מרובה Tukey-Kramer HSD (P0.05). ערכים שאינם מלווים באותיות באותו הטור אינם נבדלים סטטיסטית לפי אותו מבחן.


עיקר הממצאים
באספסת נמצא שהתכשירים 'דיאורקס'∗, 'רגלון' ושילוב של התכשירים 'אקופרט' עם 'דיאורקס'∗, השיגו הדברת קייצת מצוינת ללא פגיעה בהתפתחות הגידול. התכשיר 'טומהוק' גרם פגיעות התפתחותיות קשות לאספסת אך לקראת סיום הניסוי נרשמה התאוששות משמעותית של הצמחים. יש לערוך ניסוי נוסף שיבחן בשנית את יעילות התכשירים בהדברת קייצת מסולסלת. זאת עקב העובדה שצמחי הקייצת בניסוי סבלו ככל הנראה מעקות שונות שאינן קשורות למהות הניסוי.
בתלתן נמצא שהתכשיר 'רפטור' במינון 35 סמ"ק/ד'∗ בטוח לגידול. כמו כן, נמצא ששילוב התכשיר 'רפטור' עם התכשיר 'בזאגרן', במינונים של 35 ו- 150 סמ"ק/ד'∗ בהתאמה, בטוח לתלתן. בנוסף, נמצא ששילוב התכשיר 'אקופרט' עם התכשיר 'בזאגרן' (45 ו- 150 סמ"ק/ד' בהתאמה) לא גרם כל נזק לגידול. תוצאות אלה מעודדות מאד ורומזות על אפשרות להכנסת תכשירים חדשים שירחיבו את טווח העשבים המודברים בגידול. בעתיד יש לחזור על הניסוי שבוצע ולבחון את בטיחות התכשיר 'פולסאר' המורשה לעריכת ניסויים בארץ. פורמולציית תכשיר זה כוללת בתוכה משטח כך שיתכנו הבדלים במידת בטיחותו, לבד ובשילובים שונים, לגידול התלתן.
∗ = בתוספת 0.2% משטח DX.


רשימת קוטלי עשבים שנבחנו בדו"ח זה, התואריות ומשוקיהן


לכל המבזקים....
office@milk.org.il פקס: 972-3-9564766 טל: 972-3-9564750 דרך החורש 4 , ת"ד 97, יהוד 5647003
מופעל באמצעות מעוף - מגוון אפקט