תכנית מחקר 132-1331-2009

 

הדברת עשבים במספוא
דו"ח נסויי שדה באספסת לשנת 2009

מאת: ט. לנדה1, ג. אכדרי1,י. סמירנוב1, י. גלעדי2, ח. איזנברג1,
י.הרשנהורן1, אפרים צוקרמן2
1 המחלקה לחקר עשבים, מרכז מחקר נוה יער, מינהל המחקר החקלאי
2 שה"מ, משרד החקלאות


בהשתתפות:
צוות המגדלים של גד"ש שדה אליהו
צוות המגדלים של גד"ש מעוז חיים

 


מבוא
האספסת הינה גידול מספוא חשוב המגודל על פני כ- 7000 דונם בישראל (מתוכם כ- 5000 דונם באזור עמק בית שאן והשאר באזור עמק החולה). הגידול הינו רב שנתי וסובל מבעיית עשבים בעת הנביטה וההתבססות. היותו של הגידול רב שנתי גורמת לכך שהעשבים שאינם מודברים היטב בשלבי הגידול הראשונים, מתבססים והופכים להיות מטרד קשה שלא ניתן להדבירו אלא באמצעות עישוב ידני.
שני מיני עשבים מהווים בעיה מרכזית לגידול האספסת באזור עמק בית שאן. שני המינים השייכים למשפחת המורכבים הם: קייצת מסולסלת (Conyza bonariensis) ופרתניון אפיל (Partheium hyserophorus).
הקייצת המסולסלת מהווה מטרד משמעותי לגידול האספסת; תפוצתם הרבה של הזרעים, נביטתם הקלה והתבססותם המהירה, יחד עם עמידותה הרבה בפני חומרי הדברה, הופכים אותה לצמח מזיק ביותר. תקופת ההצצה של זרעי הקייצת מהקרקע ממושכת ביותר. חלק מזרעי הצמח מציצים מהקרקע בחודשי החורף (דצמבר - ינואר) ונשארים במצב של שושנת עלים עד לאביב. זרעים אחרים מסוגלים להציץ לאורך כל חדשי הקיץ. גם פריחת הקייצת והפצת הזרעים ממושכת מאד ומתרחשת החל מחודש אפריל, במשך כל חדשי הקיץ ועד לחודש נובמבר.
בניסויים שבוצעו ע"י היחידה לחקר עשבים בנוה יער בשנים 2005-2007, אותרו מספר תכשירים היכולים להדביר עשב זה. מבין קוטלי עשבים אלה ניתן למנות את התכשירים דיאורקס (Diuron), אקופרט (Pyraflufen-ethyl) וטומהוק (Fluroxypyr) שהראו, בשילובים שונים, בטיחות לגידול ויעילות בהדברה.
הפרתניון האפיל הינו עשב קייצי, חד שנתי, הפורח במשך חדשי הקייץ. כמו הקייצת, גם לעשב זה כושר התפשטות והפצה מהירים והוא נפוץ בשטחי אספסת רבים בעמק בית שאן. בנוסף לנזקים הישירים הנגרמים לגידול האספסת כתוצאה מהשיבוש בעשב, הוא גם רעיל לבעלי חיים וגורם נזק לאדם (פריחה אלרגנית, דרמטיטיס ועוד). המין שהוגדר בארץ הוא המין המוזכר כמין הבעייתי בספרות העולם (הודו, אוסטרליה ואפריקה). בנוסף, בדיקה שבוצעה למין המקומי ע"י ד"ר נתיב דודאי (המחלקה לצמחי תר"ב בנוה יער) אישרה שהצמח מכיל מרכיבים רעילים, היכולים לגרום נזק לבעלי החיים הניזונים מאספסת מזוהמת בעשב.
העונה העמדנו שני ניסויי שדה בעמק בית שאן. מטרת הניסויים העיקרית הייתה לבחון קוטלי עשבים לפתרון בעיית שיבוש השטחים בפרתניון אפיל. בניסוי שביצענו בשדה אליהו היה עיקר השיבוש בקייצת מסולסלת. בניסוי זה ניתן ללמוד על בטיחות התכשירים שנוסו לאספסת ועל יעילותם בהדברת עשב זה. בניסוי שבוצע במעוז חיים היה השטח משובש בעיקר בפרתניון אפיל. בניסוי זה ניתן ללמוד על יעילות התכשירים בהדברת העשב.


שיטות וחומרים כללי
הניסויים המפורטים בדו"ח זה בוצעו בשדות חקלאים, שעובדו וטופלו במהלך הניסוי כמקובל במשקים, פרט לטיפולי הדברת עשבים.
הריסוסים בקוטלי העשבים שנכללו בניסויים, בוצעו במתכונת "בלוקים באקראי" וכללו ארבע חזרות מכל טיפול.
הריסוסים בוצעו במרסס גב מוטורי, מצויד במוט לריסוס קרקע ועליו פומיות T.JET 110015, בנפח תרסיס של 20 ליטר לדונם.
במהלך הניסוי הוערך השיבוש בעשבים ו/או התפתחות הגידול באופן חזותי וניתנו ציונים באחוזים מ- 0 = אין שיבוש בעשבים או תמותה מלאה של הגידול, עד 100 = שיבוש מלא בעשבים, או התפתחות יפה של הגידול.
הנתונים בכל הניסויים נותחו סטטיסטית בעזרת תוכנת JMP, בהתאם למבחן תחום מרובה Tukey-Kramer HSD ברמת מובהקות של P ≤ 0.05.
המחברים מבקשים להודות לאוריה שחק וצוות גד"ש שדה אליהו ולרותם סולץ וצוות גד"ש מעוז חיים על הקצאת החלקות לניסויים, הטיפול בשדות ושיתוף הפעולה הפורה.
קוטלי העשבים שנבחנו בניסויים, הועמדו לרשותנו על ידי המשווקים, כמפורט בדף האחרון של הדו"ח; לכולם נתונה תודתנו.


1. בחינת יעילות ובטיחות תכשירים להדברת קייצת מסולסלת באספסת, שדה אליהו 2008
פרטי ביצוע טכניים

תוכנית הניסוי כללה 9 טיפולים שנערכו ב- 4 חזרות בנות 6 x 3 מטר כל אחת.
הניסוי בוצע על קרקע מקומית בינונית- כבדה המכילה אחוז גיר גבוה. בשטח הניסוי הייתה אספסת רב קצירית בת שלוש שנים.
ריסוס על נוף האספסת והעשבים בוצע ב- 16.3.09 (8 ימים לאחר קציר השטח שבוצע ב- 8.3.09).
בזמן הריסוס הייתה האספסת בגובה 20-30 ס"מ בתחילת לבלוב (5-7 ס"מ לבלוב חדש). שטח הניסוי היה משובש בצמחי קייצת מסולסלת מפסיגים ועד צמחים מפותחים בעלי קוטר שושנת עלים של 10-20 ס"מ. צמחי הקייצת ששיבשו את השטח היו בגובה של 5-7 ס"מ.
ב- 18.3.09 בוצעה השקיית קוונוע של השטח בשיעור של 40 מ3/ד'.
במהלך הניסוי בוצעו ארבעה קצירים מסחריים של השטח בתאריכים: 12.4.09 (27 יום מריסוס), 7.5.09 (52 יום מריסוס), 31.5.09 (76 יום מריסוס) ו- 25.6.09 (101 יום מריסוס).


סיכום ומסקנות
תוצאות הדברת קייצת מסולסלת מוצגות בטבלה 1. שני הטיפולים היעילים ביותר, שהביאו להדברה מוחלטת של העשב, היו: סנקור במינון של 100 ג'/ד' ושילוב של טומהוק 100 סמ"ק/ד' עם דיאורקס 200 סמ"ק/ד'. שני טיפולים אלה צמצמו את השיבוש בעשב ל- 0-1 אחוז בהשוואה לשיבוש של 59-83 אחוז בהיקש. טיפול נוסף שהראה יעילות בינונית בהדברה היה דיאורקס במינון 200 סמ"ק/ד' בתוספת 0.2% משטח DX. שאר הטיפולים בניסוי לא הביאו להדברה מספקת של הקייצת.
השפעת הטיפולים השונים על התפתחות האספסת מוצגת בטבלה 2. בתצפית שבוצעה 16 יום לאחר הריסוס ניתן לראות שכל הטיפולים, למעט פולסאר, פגעו בהתפתחות האספסת עד למועד הקציר הראשון שבוצע 27 ימים לאחר הריסוס. בהמשך, מבין שני הטיפולים היעילים ביותר להדברת הקייצת, נראה שטיפול בסנקור, במינון של 100 ג'/ד', היה מעט בטוח יותר לגידול. בתצפית שבוצעה 38 יום לאחר הריסוס הייתה התאוששות הצמחים מטיפול הסנקור מהירה יותר מהתאוששותם מהטיפול שכלל שילוב של טומהוק 100 סמ"ק/ד' עם דיאורקס 200 סמ"ק/ד'. למרות זאת, בתצפית שבוצעה 50 יום לאחר הריסוס, לפני הקציר השני של השטח (בוצע 52 יום לאחר הריסוס), לא נרשמו הבדלים בהתפתחות האספסת בין טיפולי הניסוי השונים.
סיכום: מתוצאות ניסוי זה נראה שסנקור במינון של 100 ג'/ד' ושילוב של טומהוק 100 סמ"ק/ד' עם דיאורקס 200 סמ"ק/ד' יכולים להוות בסיס להדברת קייצת מסולסלת ועשבים שונים בגידול האספסת. למרות ששני הטיפולים גורמים פגיעה באספסת עד לקציר הראשון לאחר הריסוס, הצמחים מתאוששים ובמחזור הקציר השני לא נצפו הבדלים.


טבלה 1: יעילות טיפולים שונים בהדברת קייצת מסולסלת באספסת, שדה אליהו 2009


1טיפול על נוף אספסת רב קצירית והעשבים ב- 16.3.09. בזמן הריסוס היתה האספסת בגובה 20-30 ס"מ בתחילת לבלוב (5-7 ס"מ לבלוב חדש), שטח הניסוי היה משובש בצמחי קייצת מסולסלת מפסיגים ועד צמחים מפותחים בעלי קוטר שושנת עלים של 10-20 ס"מ. צמחי הקייצת ששיבשו את השטח היו בגובה של 5-7 ס"מ.
ב- 18.3.09 בוצעה השקיית הפעלה בקוונוע בשיעור של 40 מ3/ד'.
במהלך הניסוי בוצעו ארבעה קצירים מסחריים של השטח בתאריכים: 12.4.09 (27 יום מריסוס), 7.5.09 (52 יום מריסוס), 31.5.09 (76 יום מריסוס) ו- 25.6.09 (101 יום מריסוס).
2הערכה חזותית של שיבוש חלקות הניסוי בקייצת מסולסלת באחוזים מ- 0 = אין עשבים עד 100 = שיבוש מלא בעשב.
∗ערכים המלווים באותיות שונות באותו טור מציינים הבדל מובהק בין ערכים אלה לפי מבחן תחום מרובה Tukey-Kramer HSD (P0.05).


טבלה 2: השפעת הטיפולים השונים על התפתחות אספסת רב קצירית, שדה אליהו 2009


1טיפול על נוף אספסת רב קצירית והעשבים ב- 16.3.09. בזמן הריסוס היתה האספסת בגובה 20-30 ס"מ בתחילת לבלוב (5-7 ס"מ לבלוב חדש), שטח הניסוי היה משובש בצמחי קייצת מסולסלת מפסיגים ועד צמחים מפותחים בעלי קוטר שושנת עלים של 10-20 ס"מ. צמחי הקייצת ששיבשו את השטח היו בגובה של 5-7 ס"מ.
ב- 18.3.09 בוצעה השקיית הפעלה בקוונוע בשיעור של 40 מ3/ד'.
במהלך הניסוי בוצעו ארבעה קצירים מסחריים של השטח בתאריכים: 12.4.09 (27 יום מריסוס), 7.5.09 (52 יום מריסוס), 31.5.09 (76 יום מריסוס) ו- 25.6.09 (101 יום מריסוס).
2הערכה חזותית של התפתחות צמחי האספסת באחוזים מ- 0 = צמחים מתים עד 100 = התפתחות יפה ללא נזק פיטוטוקסי.
∗ערכים המלווים באותיות שונות באותו טור מציינים הבדל מובהק בין ערכים אלה לפי מבחן תחום מרובה Tukey-Kramer HSD (P0.05). ערכים שאינם מלווים באותיות באותו הטור אינם נבדלים סטטיסטית לפי אותו מבחן.


2. בחינת יעילות ובטיחות תכשירים להדברת פרתניון אפיל באספסת, מעוז חיים 2008
פרטי ביצוע טכניים

תוכנית הניסוי כללה 5 טיפולים שנערכו ב- 4 חזרות בנות 6 x 3 מטר כל אחת.
הניסוי בוצע על קרקע מקומית בינונית- כבדה המכילה אחוז גיר גבוה. בשטח הניסוי הייתה אספסת רב קצירית בשנת הגידול הרביעית.
ריסוס על נוף האספסת והעשבים בוצע ב- 6.5.09 (8 ימים לאחר קציר השטח שבוצע ב- 28.4.09).
בזמן הריסוס הייתה האספסת בגובה 10-15 ס"מ, שטח הניסוי היה משובש בצמחי פרתניון אפיל מפותחים.
במהלך הניסוי בוצע קציר מסחרי של השטח בתאריך 24.5.09 (18 יום מריסוס). קציר מסחרי נוסף בוצע לאחר סיום הניסוי בתאריך 17.6.09 (42 יום לאחר הריסוס).


סיכום ומסקנות
יעילות הטיפולים השונים בהדברת פרתניון אפיל מוצגת בטבלה 1. גם בניסוי זה היו שני הטיפולים היעילים ביותר: סנקור במינון של 100 ג'/ד' ושילוב של טומהוק 100 סמ"ק/ד' עם דיאורקס 200 סמ"ק/ד'. שני הטיפולים הנ"ל צמצמו את השיבוש בעשב ל- 3-5 אחוז בהשוואה לשיבוש של 65 אחוז בהיקש. יעילות שני הטיפולים הנוספים בניסוי, בהם נבחנו אותם תכשירים אך במינונים מופחתים (50 ג'/ד' סנקור וטומהוק 50סמ"ק/ד' + דיאורקס 200 סמ"ק/ד'), הייתה נמוכה ביותר והם לא נבדלו באופן מובהק מההיקש.
מבחינת בטיחות לגידול, כמו בניסוי שבוצע בשדה אליהו גם בניסוי זה נמצא שכל הטיפולים בניסוי גרמו נזק התפתחותי לאספסת עד לקציר הראשון שבוצע 18 ימים לאחר הריסוס. במינונים הגבוהים, שהראו יעילות גבוהה בהדברת פרתניון, נצפה נזק התפתחותי באספסת גם לאחר הקציר הראשון, בתצפית שבוצעה 25 ימים לאחר הריסוס. למרות זאת, בתצפית מאוחרת יותר, שבוצעה 35 ימים לאחר הריסוס ולפני הקציר השני (בוצע 42 ימים לאחר הריסוס), לא נמצאו הבדלים מובהקים בהתפתחות האספסת בטיפולים השונים.
סיכום: נמצאו שני טיפולים המראים יעילות גבוהה בהדברת פרתניון אפיל באספסת. שני הטיפולים הם: סנקור במינון של 100 ג'/ד' ושילוב של טומהוק 100 סמ"ק/ד' עם דיאורקס 200 סמ"ק/ד'. בניסוי שבוצע בשדה אליהו, הראו שני הטיפולים הנ"ל יעילות גבוהה גם בהדברת קייצת מסולסלת בגידול. תוצאות אלה מעודדות מאד ומראות שהטיפולים שנמצאו יכולים להוות בסיס רחב לפתרון בעיית עשבים קשי הדברה בגידול האספסת.


טבלה 3: יעילות טיפולים שונים בהדברת פרתניון אפיל באספסת, מעוז חיים 2009


1טיפול על נוף אספסת רב קצירית והעשבים ב- 6.5.09. בזמן הריסוס היתה האספסת בגובה 10-15 ס"מ), שטח הניסוי היה משובש בצמחי פרתניון אפיל מפותחים.
במהלך הניסוי בוצע קציר מסחרי של השטח בתאריך 24.5.09 (18 יום מריסוס). קציר מסחרי נוסף בוצע לאחר סיום הניסוי בתאריך 17.6.09 (42 יום לאחר הריסוס).
2הערכה חזותית של שיבוש חלקות הניסוי בפרתניון אפיל באחוזים מ- 0 = אין עשבים עד 100 = שיבוש מלא בעשב.
∗ערכים המלווים באותיות שונות באותו טור מציינים הבדל מובהק בין ערכים אלה לפי מבחן תחום מרובה Tukey-Kramer HSD (P0.05). ערכים שאינם מלווים באותיות באותו הטור אינם נבדלים סטטיסטית לפי אותו מבחן.


טבלה 4: השפעת טיפולים שונים על התפתחות אספסת רב קצירית, מעוז חיים 2009


1טיפול על נוף אספסת רב קצירית והעשבים ב- 6.5.09. בזמן הריסוס היתה האספסת בגובה 10-15 ס"מ), שטח הניסוי היה משובש בצמחי פרתניון אפיל מפותחים.
במהלך הניסוי בוצע קציר מסחרי של השטח בתאריך 24.5.09 (18 יום מריסוס). קציר מסחרי נוסף בוצע לאחר סיום הניסוי בתאריך 17.6.09 (42 יום לאחר הריסוס).
2הערכה חזותית של התפתחות צמחי האספסת באחוזים מ- 0 = צמחים מתים עד 100 = התפתחות יפה ללא נזק פיטוטוקסי.
∗ערכים המלווים באותיות שונות באותו טור מציינים הבדל מובהק בין ערכים אלה לפי מבחן תחום מרובה Tukey-Kramer HSD (P0.05). ערכים שאינם מלווים באותיות באותו הטור אינם נבדלים סטטיסטית לפי אותו מבחן.
.
רשימת קוטלי עשבים שנבחנו בדו"ח זה, התואריות ומשוקיהן

לכל המבזקים....
office@milk.org.il פקס: 972-3-9564766 טל: 972-3-9564750 דרך החורש 4 , ת"ד 97, יהוד 5647003
מופעל באמצעות מעוף - מגוון אפקט