סת"ס גבוה בסמוך להמלטה

 

סת"ס גבוה בסמוך להמלטה, מצביע ברוב המקרים על תהליך דלקתי שקורה בתוך העטין. התהליך יכול להיות תת-קליני (ללא סימנים הנראים בעין), או קליני (עם סימנים הנראים בעין).

תהליך דלקתי קורה, כידוע לכולכם, כתגובה לנוכחות חיידק או גורם מזהם אחר בתוך הרבע. לנוכחות הזו, בשלבים הראשונים, אנו קוראים זיהום תוך-עטיני, ובהמשך נגיעות תוך-עטינית. סיכויי ההחלמה החיידקית (= היעלמות החיידק) בשלב הזיהום גבוהים בהרבה מסיכויי ההחלמה בשלב הנגיעות, ובמיוחד אם הנגיעות כרונית (ממושכת). 

 

מהיום הרביעי אחרי ההמלטה, בחלב של מבכירה או פרה בריאה בעטין, ללא זיהום או נגיעות תוך-עטינית, הסת"ס אמור להיות מתחת ל 200,000 במ"ל חלב.

עדר הסובל מהיארעות גבוהה של דלקות עטין (קליניות ותת-קליניות) בתחילת התחלובה, לרוב מייצר חלב עם סת"ס כללי גבוה, וממילא נזק כלכלי ישיר ועקיף.

 

ומה היא היארעות גבוהה?

היעד המקצועי-כלכלי: מעל 88% מהממליטות תמלטנה עם סת"ס ראשון מתחת ל 400,000 במ"ל חלב (מהיום הרביעי מההמלטה ואילך).

יש לעשות הבחנה בין מבכירות לפרות.

במידה והממצאים חורגים מיעד זה, יש לברר את מקור הבעיה:

q      פרה שנכנסה ל"יובש" נגועה, ונשארה נגועה גם אחרי ההמלטה (נגיעות כרונית).

q      האם הפרות החריגות יובשו עם תנובות גבוהות? יש סימוכין לכך, שפרות שיובשו עם תנובות גבוהות, הן בסיכון גבוה יותר לחלות בדלקת עטין בסמוך לתחלובה העוקבת.

q      האם טיפול היובש ניתן בצורה נכונה? (ראה/י בדפי מידע באתר מאל"ה ב"רשת החלב").

q      האם מרבץ היבשות וההכנה יבש ונוח (רצוי להשתמש בחומרים אנאורגניים)?

q      האם חצר או תאי ההמלטה יבשים ונוחים? במידה וישנם תאי המלטה, יש להחליף המצע אחרי כל המלטה.

q      האם ישנם בסביבת היבשות-הכנה-המלטה חרקים (צרעה גרמנית, זבובים, יבחושים...), שעלולים לשמש כוקטורים להפצת חיידקים שונים?

q      האם מצבם הגופני של הפרות תקין? קיים קשר בין היארעות דלקות עטין ומאזן אנרגיה.

 

אחרי שאתרתם את מקור/ות הבעיה, כל מה שנותר הוא לתקן את הטעון תיקון - מניעה !!

זכרו, שהעגלות והפרות היבשות של היום, הן ה"מפרנסות" של מחר...

 

ד"ר עדין שווימר

לכל המבזקים....
office@milk.org.il פקס: 972-3-9564766 טל: 972-3-9564750 דרך החורש 4 , ת"ד 97, יהוד 5647003
מופעל באמצעות מעוף - מגוון אפקט