טכנולוגיה חדשה תאפשר סלקצית פרים כבר בגיל מוקדם, מחמש שנים היא תקוצר לשנה אחת בלבד

מאת: עמי רוז'נסקי

בשורה התחתונה נאמר, כי קפיצת המדרגה, שבה נעסוק בכתבה שלפניכם תקצר את זמן ההמתנה של מבחן הפרים לטיפוח והזרעה.  המבחן יתבצע מעתה בטכנולוגיה עתידנית  שתאפשר את סלקצית הפרים כבר בגיל מוקדם, מחמש שנים היא תקוצר לשנה אחת בלבד. משמעות הדבר שאפשר יהיה לקטין את כמות הפרים הממתינים בשיאון לתורם מ- 200 ל- 20.  ההתקדמות הגנטית תגבר בנוסף לחיסכון במשאבים. רוב המימון למחקר הרב התחומי שהתבצע כדי להגיע לתוצאות הללו מקורו בקרן המחקר של מועצת החלב.

 
נפגשנו לשיחה עם  ד"ר מיכה רון וד"ר יהודה ולר, חוקרים במחלקה לבקר וגנטיקה במכון ולקני, שמשרדיהם ממוקמים בקמפוס של הפקולטה לחקלאות ברחובות.
מדוע דווקא בקמפוס הפקולטה? כי מדובר בהיסטוריה, בבנין שעל יד משרדיהם שכן בעבר הרחוק שירות ההזרעה, והבית בו אנו יושבים היה מקום מגוריו של האיש שטיפל  בפרים.
ד"ר יהודה ולר אומר, כי המחלקה עוסקת בעיקר בבקר.  במרכז וולקני יש רפת וגם דיר כבשים נסיוני בהם מתקימים מחקרים בפיזיולוגיה ובהזנה. לפני כשלוש שנים אחדו בין המחלקה לגנטיקה למחלקה לבקר.
ד"ר מיכה רון, "יהודה ואני מלווים כבר כשלושים שנה את מערך טיפוח הבקר בארץ. בעבר ביצענו את המחקרים הללו בעזרת ניתוח סטטיסטי מנתונים שנלקחו מתוך ספר העדר. בהמשך שולבו בנתונים גם ניתוחים מולקולריים ברמת ה- DNA.
יהודה אף כתב את כל תוכניות המבחנים הגנטיים של העדר.

 
יהודה מצביע על מפה או תרשים אם תרצו, המוצגת על הקיר, שהיא למעשה תוכנית טיפוח לרפת החלב הישראלית, שיסודותיה הונחו עוד בשנות החמישים וכל הזמן עושים לשיפורה.

מיכה, "מטרות הטיפוח הן דינמיות מאוד ומשתנות עם הזמן. ביצענו שינויים באינדקס הטיפוח הכולל תכונות ייצור, בריאות ופוריות תוך שיתוף עם נציגי המגדלים, ועדות טיפוח וספר העדר". מאז שנות ה- 80 משלבים בתהליך גם אנליזות גנטיות ברמת ה- DNA. לדוגמה, בדקנו באמצעות סמנים גנטיים את שיעור הטעות ברישום הקרבה הגנטית בספר העדר. בדקנו את רישום האב בספר-העדר ל-5000 בנות ומצאנו, כי 11% היו טעויות ברישום ושהאב הרשום אינו הנכון. "
יהודה, "מדגם בסדר גדול של כ- 5000 פרות לא התנהל בשום מקום בעולם. בדקנו את גורמי הטעות ברשום והתברר, כי במידה רבה מקורן בטעות רישום של מזריע.

מה המשמעות של טעות בסדר גדול כזה?

 

מיכה, " מבחן צאצאים של פר נועד לבדוק את ערך ההורשה שלו. הוא מבוסס על בחינת כ- 80 עד 100 בנות. המשמעות של טעות כזאת היא שכ- 10% מהבנות רשומות על שמו של אב שאיננו אביהן, מה שפוגע בדיוק המבחן ומקטין את ההתקדמות הגנטית. "

 

אחרי שלמדתם איפה הטעות, מה נעשה בשטח כדי להקטין את אחוזן בעתיד?

"האינפורמציה הועברה כמובן לשיאון, איתם יש לנו שיתוף פעולה הדוק,  הדבר הראשון שהם עשו היה לאתר את המזריעים ששיעור הטעות אצלם היה גבוה, ואנחנו יודעים שהיה טיפול בסוגית הדיוק אצל המזריעים.
אנחנו קשורים בטבורינו למערכת. יותר מזה, במקרה שלנו החיבור הזה מעוגן בחוק, ששמו - חוק ההשבחה. וזה אומר, כי אנחנו האחראים במסגרת החוק על מבחן הפרים. הוקמה ועדה שתפקידה להתאים את רוח החוק למציאות המשתנה. אנו פועלים גם בשיתוף פעולה עם ארגון עולמי של מבחני פרים ששמו – Interbull שמקום מושבו באופסלה שבשבדיה.  הם מקבלים נתונים ממקומות שונים בעולם וגם את הנתונים שאנו שולחים אליהם. אנו מקבלים בחזרה את המבחנים של כל הפרים בעולם מהארצות המשתתפות במבחני Interbull, ומדובר כ- 60 אלף פרים. זאת, לצורך השוואת הרמה הגנטית.
בשנות ה- 80 יזמנו ניסוים בין לאומיים לצורך השוואה בין פרים ישראלים לבין פרים מחו"ל בתנאי הארץ. הניסוי היה לצורך השוואת הרמה הגנטית שלנו לפרים הטובים בעולם."

 

אם מדברים על שיתופי פעולה, באיזו מידה מועצת החלב שותפה בעבודתכם?      

"מועצת החלב היא אחד המקורות היותר חשובים במימון המחקר לאורך השנים. התרומה של המועצה נאמדת בכמחצית מתקציב המחקר שלנו. " אומר יהודה, ומיכה מוסיף כי ב- 1995 היה צורך בהקמת תשתית לביצוע מחקר גדול לסמנים גנטיים להשבחה עתידית. מועצת החלב רכשה עבורנו מכשיר יקר מאוד לרצף DNA  אוטומטי. ללא התקציב הזה לא יכולנו כמובן להגיע להשגים הללו. ואילו עתה כעבור כ- 15 שנה היה עלינו לרכוש מכשיר חדיש יותר, ומועצת החלב שוב השתתפה ברכישה. "

 

עד עכשיו עסקנו בעיקר בהיסטוריה, מהם ההישגים?

"לפני כשנתיים ביצענו "קפיצת מדרגה", קודם לכן תארנו בדיקה של מאות סמנים גנטיים ברמת ה- DNA . עכשיו בודקים שבבי DNA.  המכילים עשרות אלפי סמנים, ליתר דיוק מדובר בכ- 54 אלף.  לפיכך, אפשר לערוך סלקציה גנומית על בסיס DNA  וזאת מהפכה של ממש. והיא מחליפה את מבחן הצאצאים  שהיה בעצם טכניקת הטיפוח עד כה. עכשיו הטיפוח הוא בטכנולוגיה עתידנית של ממש."

כפי שנאמר בתחילת הדברים, יקוצר מעתה זמן הטיפוח של פרים מגיל חמש לגיל שנה אחת בלבד. המהלך התאפשר בזכות מפת סמנים רוויה בבקר וקיום שבבי DNA.
מה שנותר הוא בעצם לקשור את הסמנים המתאימים לתכונות הרצויות. לצורך כך צריך לקיים מבחן של כ- 1000 פרים בארץ, שיש להם כבר מבחנים גנטיים לתכונות הייצור, הבריאות והפוריות, וכך ניתן יהיה לבחון את ה- DNA  ע"י שבבים ואת השפעת הסמנים על התכונות. 
לדוגמה, בכרומוזום שמספרו 6, קיים סמן במקום מסוים הנותן חיזוי לתנובת חלב גבוהה. הוא יהווה בסיס לטיפוח ונוכל לעשות לו סלקציה."

 

מחקרים מסוג זה הם יקרים מאוד, איפה עוד בעולם מקיימים אותם?

" במדינות המפותחות אפשר לפגוש במחקרים כאלה, הכוונה לאוסטרליה, סקנדינביה, צרפת, גרמניה, שוויץ, ארה"ב וקנדה, אך גם במדינות נוספות בעולם המתועש.
המהפכה הגנומית הזאת היא בבחינת - להיות או לחדול!  בלעדיו טיפוח עצמי של משק הבקר לחלב הישראלי לא יוכל לשרוד בעולם תחרותי כמו זה בו אנו חיים."

 
ד"ר מיכה רון אומר בחיוך, כי מודבר בנושא המזכיר מעט מדע בדיוני, "נולד עגל ברפת, נערוך לו בדיקת DNA  ואני אוכל לחשב את ערך ההורשה שלו וגם להשוות אותו לפרים אחרים בארץ או בחו"ל. " הוא אומר.
לחשוב שהמחקר הזה מתקיים בישראל בה יש כ- 100 אלף פרות חלב בלבד, בהשוואה לארה"ב בה יש כ- 10 מיליון פרות חלב, ובכל זאת המחקר שלנו הוא ברמה עולמית.