רפת בקרב
אין די בעמידה איתנה, על הענף להתארגן באופן מסודר לקראת מצב של "רפת בקרב"
מאת: עמי רוז'נסקי
רפתני הדרום והצפון עמדו באומץ רב בתלאות מבצע עופרת יצוקה ולאורך ימי מלחמת לבנון השניה. כוח העמידה הזה נבע בעיקר מתחושת הנחישות והדבקות במטרה המאפיינת את אנשי הענף, אם כי התנאים לעמידה האמיצה הזאת היו חסרים באופן בולט.
ממסקנות המלחמה נלמד, כי אין די בעמידה איתנה, על הענף להתארגן באופן מסודר לקראת מצב של רפת בקרב.
מועצת החלב הרימה את הכפפה ויזמה מהלך שבסיומו יהיו רפתות ישראל מוכנות טוב יותר לשעת מבחן.
המועצה שכרה את שירותיו של תת אלוף (במיל.) יוסי סמבירא, מנכ"ל ובעלים של חברת "תיכלול בע"מ" המתמחה בניהול מצבי חירום ומשבר. במילואים משרת סמבירא כמפקד מרכז אימון מפקדים ומפקדות, ראש צוות אימון הרשויות המקומיות מטעם פיקוד העורף ומל"ח.
סמבירא הוא איש שצבר ניסיון רב בתחום ניהול משברים. שני תחומי המשברים העיקריים בהם הוא עוסק הם – רעידות אדמה ומצב מלחמה. בתחום החקלאי נציין, כי סמבירא כתב עבור משרד החקלאות את תוכנית התנהלות המשק במקרה של "מתקפת" שפעת העופות.
הפעם הוא הוזמן לתכנן הערכות להעריך סיכונים לענף הרפת בשעת קרב. בפגישה שקיימנו איתו אומר תת אלוף (במיל.) סמבירא, כי ההסתכלות על ענף החלב בקרב לוקחת בחשבון, כי הענף בנוי מחוליות שונות בשרשרת, שתחילתן ברפת הבודדת אשר תלויה בהספקת מים ומזון בשעת קרב, והמשכה בהובלת החלב למחלבות, ובמחלבות עצמן עד החוליה האחרונה בשרשרת והיא הפצת מוצרי החלב לצרכנים. "כל חוליה בשרשרת הזאת תלויה בחוליות האחרות, החל מסוגית התזמון, שכן החלב, כידוע לא יכול להישאר במיכל ברפת זמן בלתי מוגבל, זמן השיא הוא 45 שעות, ומרגע זה התהליך הוא מאוד דינמי." מסביר סמבירא.
בתרגיל שנערך במועצת חלב בהשתתפות נציגי החקלאים, תעשיית משק החלב, משרדי החקלאות, הבריאות והגנת הסביבה, וכן רשות המים, פיקוד העורף ומועצת החלב, נידונו רעיונות לשיפור המוכנות לשעת חירום של משק החלב, ושיפור שיתוף הפעולה בין מרכיבי המשק לבין גופים מנחים ורשויות ייעודיות במערך מל"ח.
"במסגרת התרגיל הנחנו על השולחן תרחישי מלחמה על פיהם יהיו פגיעות ברפתות, יתכנו קשיים בהספקת מים, ותיווצר פגיעה ביכולת אספקה בסיסית לרפתות באזורים מסוימים (הקטע הזה אינו לפרסום) המשתתפים התחלקו לשתי קבוצות דיון, האחת של רפתנים והיא עסקה בקשיי ההספקה של המרכיבים בהם מים ומזון. בקבוצה השניה היו אנשי התעשיה והתובלה, כשבכל שולחן ישבו נציגים של הקבוצה האחרת לצורך לימוד ושיתוף פעולה.
מגוון הבעיות שעלו היה רב והיה קשה לדון לעומקן בכולן במסגרת תרגיל אחד. השורה התחתונה היתה שיש להקים צוות שיעסוק בישום מסקנות התרגיל.
יוסי סמבירא מדבר על כך ששאלת הספקת המים לרפת בשעת חירום אותרה כקריטית ביותר. במהלך התרגיל התברר, כי לרפתות אין מלאי חרום של מים. "התברר לנו, כי אפילו רשות המים פוטרת במסגרת ההוראות שלה את המועצות האזוריות מחובת הספקת מים למשק החי. בעיר לעומת זאת, קיימת חובה על הרשויות לספק מים בשעת מלחמה. לכן כפי שהתמונה היא עכשיו, על כל רפתן לדאוג לעצמו למלאי חירום של מים. מה גם, שהרפת כבר מוגדרת כ"מפעל חיוני" מה שמחייב אותה להחזיק מלאי מים ל- 72 שעות."
"בשבוע שעבר נפגשנו עם המובילים, כדי לארגן צוות שינהג במיכליות להובלת חלב בשעת מלחמה. זאת, לאור העובדה שבמלחמה נהגים רבים יגויסו לצה"ל וגם מיכליות יגויסו איתם, ויש להבטיח את יכולת ההובלה של החלב למחלבות. ההנחה היא שמספר המיכליות של כל משק החלב צפוי להצטמצם בחירום לכדי 70 – 80 מיכליות . יש להערך, בין היתר, על ידי גיוס מערך של נהגים בדימוס ולקחת בחשבון, כי חלק גדול מהמוסכים המתחזקים את מערך ההובלה נמצא בבעלות מגזר שעלול לא לתפקד בשעת חירום.
כמו כן יש לבחון דרכים להסדרת חדרי קירור נוספים בפריסה ארצית, כדי לאפשר אחסנת מלאים במקומות שונים ולצמצם את עומס התובלה.
במקביל, מנכ"ל משרד החקלאות החל בפעילות לקראת פרויקט הצטיידות במיכלי מים לשעת חירום. כן הוחלט, שמועצת החלב תהיה הגוף המתאם בין כל הגורמים להם זקוק הענף בשעת חירום, ושרבים מהם כפופים לרשויות שונות, מבצע מסובך למדי. " מפרט סמבירא.
במלחמת לבנון נכון שלא נעצרה העבודה ברפת, אבל פרות נהרגו בצפון ובמבצע עופרת יצוקה נהרגו פרות בדרום, מה אפשר, או יותר נכון, מה צריך לעשות, כדי להבטיח את המשך העבודה תוך הקניית ביטחון יחסי גם שעת חרום?
"הסוגיה הראשונה היא אכן הקניית תחושת ביטחון לעובדים ברפת, ולכן יש להיערך מראש למיגון מכוני החליבה, כפי שנעשה בתקופה האחרונה בדרום, ואף לבחון את רעיון ה"מכון הנייד" ויעילותו ובהתאם לכך להרחיב את הרכש. העברת פרות ממשק אחד למשנהו עקב פגיעה במכון החליבה אינה מומלצת, ובמקרים רבים אינה מעשית כלל, לכן היא תעשה רק בלית ברירה אחרת ובמקרים נדירים. כן יש להכין תכנית ל"ייבוש" פרות. חשוב להבטיח, כי כל עובד הפועל בשטח שאין בו הגנה זמינה יהיה מצויד במיגון אישי הכולל אפוד וקסדה." אומר איש שיחנו.
כדי להבטיח את המשך הספקת החלב לאוכלוסיה גם בשעת חירום יש לייצר מלאי חירום של אבקת חלב בסדר גדול של כ- 1000 טון. המלאי יהיה באחריות משרד החקלאות. בשבוע שעבר (הראיון מתקיים סוף יוני) סוכם עם משרד הביטחון ומל"ח על אחזקת מלאי חירום כזה שיכול לגשר על מחסור של שלושה ימים בהספקת חלב לציבור (מועצת החלב ממילא מנהלת מלאי שותף של אבקת חלב כך שהבסיס למלאי הזה כבר קיים). מומלץ לתכנן מראש סל מוצרים לחירום, ללא שיקולים עסקיים, אלא רק על פי צרכי האוכלוסייה ויכולות התעשייה לעמוד בהם.
"כבר עתה מתקיימות עבודות מטה לקידום הכנסת מיכלי מים לרפתות לשעת חירום." אומר תת אלוף סמבירא, "בקיבוץ גבע מתפקד מאגר מים קיים כמלאי חירום של הרפת, בקרוב נקיים סיור לשם כדי להתרשם וללמוד כיצד הם מפעילים אותו. למפעל הגדול הזה צריך להשיג מימון שעוד לא הושג עדין."
סוגית מרכזי המזון היא קלה יותר לכאורה, שכן לרוב הרפתות נגישות למקור מזון זמין לרפת וגם משרד החקלאות מחזיק מלאי מספוא לשלושה שבועות.
לאור נסיון העבר יש לתת את הדעת גם על שאלת העובדים ברפת בשעת חירום. שכן עובדים זרים עלולים לעזוב את הרפת בדיוק כשצריכים אותם בשעת מלחמה, ועלה רעיון להכשיר תלמידי תיכון לתפקידי חליבה וטיפול ברפת בשעת חירום.
בארץ פועל מתקן כילוי לטיפול בפגרי בקר, הוא הוגדל כך שיוכל לטפל גם במקרה של פגיעה ההמונית בכמויות גדולות של בקר בשעת מלחמה. אך מומלץ לבחון גם אפשרות להפעלת משרפה ניידת או לקבוע נוהל לקבורה באזור בלי לפגוע באיכות הסביבה ומקורות המים.
למחלבות יש בעיות משלהן, לצורך קיום מערך קירור עליהן להחזיק במלאי של חומרים מסוכנים בהם אמוניה, ומלאי כזה הוא רגיש לפגיעה בשעת מלחמה.
לסיכום -הוקם צוות היגוי העוקב אחרי ישום מסקנות התרגיל. בראש הצוות עומד אפרי רייקין, ממועצת החלב, חברים בו ד"ר טובה אברך ממועצת החלב, שלום שלו (ביל) ממשרד החקלאות, נציגי התעשיה - תנובה, שטראוס וטרה. שני נציגי חקלאים ויועץ החירום של המועצה – יוסי סמבירא.
בנוסף לצוות הקבוע יצורפו אליו, על פי הצורך, גם נציג רשות המים, נציג השירותים הוטרינאריים, נציג המשרד לאיכות הסביבה, נציג התמ"ת ונציג מערך התובלה.
