מחקרי בריאות העדר
יישום שיטת ה- Flow cytometry לזיהוי מהיר של מיקופלסמה אגלקטיה מיקופלסמה בוביס בדוגמאות חלב
נושא המחקר: חיסון בקר נגד נאוספורוזיס עם טפילים חיים
בחינת הקשר בין הסטטוס החיסוני לסיכון ללקות בדלקת נמקית של הנרתיק בבקר לחלב
בחינת הקשר בין הסטטוס החיסוני לסיכון ללקות בדלקת נמקית של הנרתיק בבקר לחלב - נספח
בדודי EHDV בישראל – אפיון תאי ומולקולרי במטרה לפתח תרכיב
פיתוח כלי לאיבחון וניטור חמצת הכרס התת-חריפה (SARA), המבוסס על נתונים משקילות חלב חודשיות, ברפת החלב הישראלית
הגשה פומית של CTC במנת ההכנה לצמצום מחלות המלטה ושיפור ייצור ופוריות בתחלובה העוקבת
בחינת היעילות של אמבטיות רגליים למניעת מחלות טלפיים וצליעות ברפת החלב הישראלית
חקירת האפיימיולוגיה ומעורבות הנגיף BHV4 במחלת דלקת נרתיק נמקית בבקר לחלב
פיתוח תרכיב כנגד קדחת שלושת הימים
ישום שיטת (Fluorescence Polarization Assay (FPA בניטור בקר לחלב למחלת הברוצלוזיס
מחלת ברוצלה מליטנזיס בצאן גרמה בעבר לחדירתה לבקר לחלב. בדיעבד נמצא כי אבחון המחלה בפרות היה בד"כ מאוחר לעומת זמן ההדבקה. בדקנו התכנות של השימוש בשיטת ה – FPA לבדיקות מהירות ואמינות לאבחון נוגדנים לברוצלה בבקר לחלב ובצאן בישראל.
לפטוספירה טרסובי: מעורבות החיידק בהפלות על פי מחקר פרוספקטיבי ברפת חלב ישראלית
לפטוספירוזיס היא מחלה זואונוטית בעלת חשיבות לבריאות ציבור הנגרמת ע"י חיידקי הלפטוספירה (גרהם שלילי מסוג ספרוכיט).
מחלת הפה והטלפיים
נגיף הפה והטלפיים (FMDV) נחשב למסוכן ביותר בין הנגיפים התוקפים חיות משק ולגורם מחלה בעל השפעה כלכלית גדולה. בנוסף על פגיעה בייצור מוצרי חלב ובשר במדינה הנגועה, חל עליה איסור לייצא מוצרים חקלאיים למדינות אחרות מחשש להעברת המחלה.
חקירת האפידמיולוגיה והאנטומולוגיה של קטרת העור ברפתות חלב בישראל
בחינת יעילות ופרוטוקול חיסון בנגיף אבעבועות צאן מוחלש זן RM65 למניעת קטרת העור בבקר
אבחון מהיר של Mycoplasma bovis תוך שילוב של שיטות אימונוהיסטוכימיה ו-in situ hybridization
פיתוח שיטה לאיתור בני בקר עם חסר חיסוני לשם הקטנת הוצאות הבריאות והגברת הכשרות של עגלי
שיטת אבחון מהירה למחלת קטרת העור בבקר תוך הבדלה מנגיפי אבעבועות אחרים
בדיקת התגובה החיסונית ויעילות החיסון בטוקסואיד כנגד בוטוליזם בעגלות חלב
בדיקת התגובה החיסונית ויעילות חיסוני בוטוליזם בבקר
בחינת השפעה של טיפול HCG לפני ההזרעה על ביצועי הרבייה, תפוד גוף הצהוב ודינמיקת התפתחות הזקיקים בפרות חלב
השוואת הרגישות והסגוליות של שיטות מעבדה שונות לזיהוי אילוח בחיידקי הבוטוליזם
מטרת המחקר הייתה לענות על השאלה האם פרות הן נשאיות של חיידקי Clostridium botulinum תוך שימוש בשיטות אבחון ביולוגיות.
מ. שפר, מ. באום, ק. גרינברג ,ד. אלעד
בדיקת שימוש בשטת ה- PCR כאבחון תומך לביוטיפיזציה של זני ברוצלה במדינת ישראל
ברוצלוזיס היא מחלה זואונוטית הנגרמת ע"י חיידקים גרם-שליליים מהסוג ברוצלה. בדו"ח זה אנחנו מסכמים החלת שיטת ה – PCR לאפיון בידודים של זנים מקומיים. השיטות הבקטריולוגיות המקובלות לזיהוי הזנים והביווארים השונים של הברוצלה אורכות לפחות 5 ימים. שטת ה- PCR נותנת תוצאות ראשוניות בפרק זמן של 24 שעות.
ד"ר ס. ברדנשטיין, גב, מירי באום, ד"ר מ. בנאי
קביעת הקשר בין מצבי בריאות ותפוקה של פרות חלב, ורמות האלמנטים בדם
הדרישות התיאורטיות של האלמנטים החיוניים, וערך הסף לבריאות מושלמת משתנים לפי גיל, זוויג, מין, טיפוס, רמת ייצור, פעילות, וכיום ניתן לקבוע את הרכב מנת פרות נחלבות לפי ערכים הקבועים בספרות מחו"ל
אפיון מולקולרי של זני בבזיה בוביס המשמשים ליצור תרכיבים והשוואת זני תרכיב לזני שדה אלימים
מחלת בבזיוזיס הנגרמת על ידי טפיל ב.בוביס מסבה נזקים כלכליים כבדים למשק בקר. בישראל נהוג לחסן בקר נגד בבזיוזיס בתרכיב המכיל טפילים חיים מוחלשים. להבדלה בין זני שדה אלימים לבין זן חיסון נעשה שימוש בסמן גנטי של גן BV80הקיים כעותק יחיד בגנום של ב.בוביס
מחלות נגיפיות כגורם לפסילת כשרות בעגלי פיטום
ד"ר חגי ידין, ד"ר ברנר יעקב, ד"ר אורלי פרידגוט, ד"ר צביה מילדנברג, ד"ר יוחאי קופר, ריטה פז, ד"ר וליזר בומברוב
השוואת אבחון BLV באמצעות שיטות אימונולוגיות מקובלות במיכל החלב ובחלב הפרה הבודדת
דו"ח מסכם 2006
זיהוי בידוד ואפיון נגיפי קדחת קיקיונית מחרקים מעבירים
מחלת שלושת הימים (BEF) bovine ephemeral fever היא מחלה קשה של בקר ובופלו. המחלה הנפוצה באזורים טרופיים וסאבטרופיים ונחשבת כבעלת חשיבות כלכלית גדולה בארצות כמו אוסטרליה, יפן, סין ודרום אפריקה. המחלה נגרמת ע"י נגיף השייך למשפחת ה- Rhabdoviridae המועבר ע"י חרקים המשמשים כווקטורים
חקר הפתוגניות של Porphyromonas levii, הגורם לדלקת נמקית של הבושת והנרתיק בפרות, ובחינת דרכים למניעת התסמונת
תוכנית מחקר זו בדקה היבטים שונים של תסמונת הדלקת הנימקית של הנרתיק (דנ"ן) בבקר
היפוקלצמיה תת קלינית אחרי המלטה
קדחת חלב הינה מצב מטבולי המתרחש בפרות חלב גבוהות תנובה בעיקר ביממה שלאחר ההמלטה. המחלה מתאפיינת בירידה מהירה ברמות הסידן בדם. כמעט כל הפרות הבוגרות סובלות מרמה מסוימת של ירידה ברמת הסידן (היפוקלצמיה) ביממה הראשונה לאחר ההמלטה בזמן שמערכות הגוף מסתגלות לדרישות הסידן ליצור חלב
השפעת משטרי טילוף על בריאות הטלף: טילוף בעיתו לעומת טילוף קלנדארי
ברפת איילת השחר חולקו אקראית החולבות והיבשות לזוגות בשני ממשקי טילוף: טילוף בעיתו (ט"ב) וטילוף קלנדארי (ט"ק). החלוקה לזוגות בוצעה עפ"י מספר תחלובה, מרחק מהמלטה וייצור חלב
בחינת יעילות טיפולי קטוזיס בבקר לחלב בישראל
קטוזיס היא מחלה מטבולית נפוצה בפרות לחלב סביב ובעיקר לאחר ההמלטה. המחלה נגרמת כתוצאה ממאזן אנרגיה שלילי, הנובע מעליה מהירה בצרכים האנרגטיים לשם ייצור חלב בהשוואה לעליה בצריכת המזון...
תמונת הדם הנורמאלית של בקר לחלב בישראל
תנובת החלב הממוצעת של פרות החלב בישראל היא מעל 10000 ליטר בשנה.
זיהוי מוקדם של הריון של תאומים, מוות עוברי מוקדם של תאומים וקביעת ממשק נכון יותר לפרות עם תאומים
בשנים האחרונות אנו עדים לעליה הדרגתית בשיעור הפרות הממליטות תאומים, דבר הגורם לדאגה בקרב רפתנים בארץ ובעולם (1). המלטות של תאומים הן לרוב המלטות קשות יותר, עם יותר תמותת וולדות בהמלטה ולאחר מכן.
גורמי צליעה והשפעתם על מדדי פוריות וייצור חלב ברפת הישראלית: דו"ח סיכום
צליעה קלינית מהווה כיום מוקד לעניין רב בעולם בשל ההיארעות הגבוהה שלה, הקשר שלה לכאב וענייני צער בעלי חיים, הקשר בינה לבין מחלות אחרות ובגלל ההפסדים הכספיים הרבים הנלווים אליה. בעבודה זו בחרנו להגדיר צליעה קלינית כהפרעה בתנועה אשר נצפתה על ידי הרפתן ואשר הייתה עבורו אילה להגשת הפרה לחוות דעת/טיפול הוטרינר.
מיכאל ואן סטרטן, שמואל ברוקשטיין
אילוח מחודש של רפת נקיה מנגיף הלוקמיה בבקר
זיהוי גידול לימפטי בפרה שנשחטה בבית מטבחים ושמקורה ברפת חלב קיבוצית נקיה מנגיף הלויקמיה בבקר (נלב) הובילה לביצוע תחקיר אפידמיולוגי וסרולוגי על מנת לזהות את מקור הפרה עם הגידול.
שלמה גראזי, גיורא הוידה, יעקב ברנר
קדחת שלושת הימים בישראל 1999 – 2000
בשנים 1999 – 2000 התפרצה בעדר הבקר לחלב בישראל מחלה חריפה העונה לתיאור של קדחת שלושת הימים. זו מחלה נגיפית הנגרמת על ידי נגיף ממשפחת רבדווירידאה, המועברת על ידי יבחושים ויתושים וידועה גם בשם קדחת קיקיונית.
ידין חגי, דליה חי, אורלי פרידגוט וירוחם ישראל
החרקים המעבירים את נגיפי קדחת קיקיונית, אקבנה וכחול הלשון בישראל
מחלות המועברות על ידי חרקים
י. ברורמן
הבדלים בין פרות למבכירות בתוצאות אירועי למיניטיס
בין הממצאים נראו כל הדרגות של תוצאות אירועי למיניטיס תת קלינית, בהן שטפי דם בקו הלבן, שטפי דם בסוליה, הפרדת הקו הלבן, סוליה כפולה ועוד. בין מטרות המחקר היתה השוואת הממצאים בין פרות ומבכירות.
אורי בר גיא
אבחון מחלת בת-שחפת בבקר באמצעות שיטות אימונולוגיות והשוואה עם שיטות סטנדרטיות קיימות
מטרת המחקר להעמיד שיטת אבחון בת שחפת בדוגמאות חלב ולהשוות עם השיטות המקובלת שנעשות היום בנסיובים.
מרסלו שפר, אורי קורן, שמאול פרידמן , מור פריד, זינה ביידר, דניאל אלעד
‫הערכת הנזק של מחלות ההמלטה על תנובת פרות חלב בישראל‬
השפעת מחלת לאוקוזיס הבקר על מדדי פוריות, יצור חלב ושרידות ברפת קיבוצית – ניסוי פרוספקטיבי
מחלת לאוקוזיס הבקר היא מחלה ויראלית, המועברת ע"י מגע של תאי דם ( בי לימפוציטים) נגועים הנמצאים בנוזלי הגוף של פרה נגועה עם דם או ריריות של פרה בריאה.
אבחנה ומעקב אחרי דלקות רחם בפרות חולבות מ21 יום בתחלובה, בעזרת אבחנה עם מכשיר אולטרא סאונד
בשני מאמרים קנדיים הוכח לאחרונה קשר ישיר בין מצב הרחם וקוטר צוואר הרחם אצל פרות שלושה שבועות אחרי המלטה לבין הסיכוי להתעברות של אותן פרות.
           
לכל המבזקים....
office@milk.org.il פקס: 972-3-9564766 טל: *חלבי (6535*) , 972-3-9564750 דרך החורש 4 (בניין אפריקה ישראל), יהוד 56470
מופעל באמצעות מעוף - מגוון אפקט